למנוע פיגוע ע"י סכין? לא פשוט

אחזקת נשק קר שיכולה למנוע פיגוע דקירה בעייתית בעיני החוק. מה מותר ומה אסור? האם יתכן שמי שמנע פיגוע יועמד לדין על אחזקת סכין?

שמעון כהן , כ"ה בכסלו תשע"ח

לבלום סכינאות
לבלום סכינאות
צילום: עבד רחים קעטיב. פלאש 90



טוען....

פיגוע הדקירה בתחנה המרכזית בירושלים מחזיר אותנו לזיכרונות קשים מטרור הסכינאות שליווה את המחצית הראשונה של השנה שעברה. בתקופה זו, כזכור, היו אלה לא מעט אזרחים שבלמו את סכינאי הטרור בדרכים שונות, ומתוך כך עולה השאלה עד כמה מתיר החוק לאזרחים להחזיק בנשק המוגדר כנשק קר לצורכי הגנה עצמית.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו על הסוגיה עם עורכת הדין רוית מוחבר, מומחית לדין הפלילי, על הסוגיה המורכבת שאינה תמיד מדוברת והשאלה הראשונה שהצבנו בפניה היא אם כל אדם יכול לשאת סכין בכליו ולטעון שהוא מבקש להתגונן מטרוריסטים. תשובה כצפי שלילית.

"החוק מגדיר בצורה ברורה את האיסור להחזיק סכין. יש הגדרה ברורה מהו סכין ומה הבדל בין סכין לאולר. אולר הוא סכין עד עשרה סנטימטרים ולהב שאינה מתקבעת, אבל באופן כללי החזקת סכין אסורה על פי חוק גם למטרת הגנה".

לעומת זאת אולר העומד בהגדרה כאולר, כלומר שאורכו אינו למעלה מעשרה סנטימטרים ושהלהב אינה מתקבעת, מותרת בחוק למעט מקומות כמו מועדונים, מוסדות חינוך וכיוצא באלה. "במקומות האלה דין אולר כדין סכין".

עו"ד מוחבר מדגישה כי "אין הגנה בחוק למחזיקי סכין לצורכי הגנה עצמית. זה משהו שלא קיים והפסיקה מתנגדת לו והיא חוזרת על זה שוב ושוב. כדי לעמוד בהגנה עצמית על פי חוק העונשים יש צורך להראות סכנה מהותית ומוחשית ושלא היה מוצא אחר אלא בהחזקת הסכין, שזה משהו שלא מתקיים כי תמיד יגידו שהייתה אפשרות להחזיק גז מדמיע או ליצור קשר עם המשטרה ולחכות לכוחות ההצלה. כך זה בהתייחס לעצם החזקת הסכין ולא להנפתה. צריך להוכיח שהסכין הוחזקה למטרה כשרה, ומטרה כשרה היא מקרים כמו כשנגר שמחזיק תיק עבודה ויש לו בו גם סכין, וכך גם שף. אלו החזקת סכין למטרה כשרה"

לשאלתנו מבהירה כי קצב אינו יכול להסתובב ברחובה של עיר עם סכין הקצבים על אף שעבורו היא כלי עבודה. "אם מסתובב עם הסכין מחוץ למקום העבודה, בחצרים כהגדרת החוק, החזקה היא שהמטרה היא לא כשרה ואז צריך להוכיח שהמטרה היא כשרה, לאיזו מטרה היית צריך את אותה סכין ואת זה צריך להוכיח בפני השופט".

באשר לגז מדמיע אומרת עו"ד מוחבר כי "חוק העונשים והחוק לכלי ירייה מוציאים את הגז המדמיע מהגדרה של נשק, ולכן זה לא נחשב על פי הגדרה כנשק ומותר להסתובב עם גז מדמיע. יש בתוספת החוק גם פרטים לגבי מהו גז מדמיע, מה אחוז החומר המותר בגז מדמיע. החוק נותן הגדרה ממשית לנשק", היא אומרת ומעירה כי "על פי החוק גם החזקת מספרים יכולה להיחשב כהחזקת נשק כי הלהבים ארוכים מעשרה סנטימטרים ויכולים לפגוע והם מקובעות. יש במספריים פוטנציאל של נזק".

ההגדרה החוקית לסכין היא 'כלי בעל להב או כלי אחר שמסוגל לדקור או לחתוך "ויש הרבה כלים שיעמדו בהגדרה הזו", היא מציינת.

ואולי קצת הגזמנו בגדרות ובמגבלות? מוחבר אינה סבורה כך והיא מסבירה: "החמרת המדיניות בנושא החזקת סכין וההחמרה בענישה באה בעקבות 'תת-תרבות הסכין' שבה צעירים ולא צעירים במועדונים או מחוצה להם, כדי לפתור סכסוכים וכו' משתמשים בסכינים, נפצעים בקטטות וכו'. והחוק בא לטפל בתת התרבות הזו ובתופעה ההולכת וגוברת של פתרון סכסוכים באמצעות הסכין".

מוחבר מציינת כי בחוק אין הפרדה באשר לגילו של נושא הסכין ועברו. הדבר אסור לכולם. לעומת זאת אדם שנתפס כשהוא מחזיק סכין וגילו מבוגר ועברו נקי יוכל להשתמש בנתונים אלה ודומיהן בשלב הטיעונים לעונש.

ולסיום שאלנו האם יכול להיות מצב שאדם שמנע פיגוע באמצעות סכין שהוא אוחז באופן המנוגד לחוק, ובעוד ההמון מריע לו על ההצלה שגרם לה הוא גם יעמוד לדין על עצם החזקת הסכין? עו"ד מוחבר סבורה שאכן היפותטית אירוע כזה יכול להתרחש ואדם כזה יצטרך להסביר למה הוא החזיק בכיסו סכין שאינה חוקית. עם זאת "האם זה יקרה בפועל? אני לא חושבת שהמדינה תעמוד על דבר כזה".