נחשף יקב מלכותי מארמנות הורדוס

היקב המלכותי הגדול שהתגלה, שופך אור בין היתר על הסיבות לפריחה החקלאית של כרמים וגיתות יין ביהודה של סוף ימי הבית השני.

חזקי ברוך , כ"ה בכסלו תשע"ח

השר אלקין ובנו יחד עם שאול גולדשטיין ומח"ט עציון אל"מ שרון אסמן.
השר אלקין ובנו יחד עם שאול גולדשטיין ומח"ט עציון אל"מ שרון אסמן.
צילום: דוברות השר אלקין

במהלך חפירות ארכיאולוגיות, שנערכו בפארק (גן לאומי) הרודיון, המנוהל על ידי רשות הטבע והגנים וקצין מטה שמורות טבע במנהל האזרחי, התגלו לראשונה בארמונותיו של המלך הורדוס שרידי יקב יין מלכותי גדול.

שרידים אלו נחשפים עתה לציבור לראשונה במסגרת שבוע מורשת בישראל, המתקיים מדי שנה בחג החנוכה על ידי משרד ירושלים ומורשת, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות, והמועצה לשימור אתרים, ונועד להעלות לתודעת הציבור את חשיבותה של שמירת המורשת.

הממצאים הוצגו הערב (רביעי) בפני שר ירושלים והמורשת זאב אלקין שהשתתף בטקס הדלקת נר שני של חנוכה בהרודיון בהשתתפות כ-300 חיילים מאוגדת איו"ש.

השר אלקין אמר בטקס, "כשאני עומד היום כאן בהרודיון, 5 דקות נסיעה מהבית שלי ביישוב כפר אלדד ומעביר בדמיוני את כל האירועים החשובים בהיסטוריה של עמנו שהתרחשו בהר הזה או למרגלותיו, אני לא צריך להסביר למה קל לציין את שבוע מורשת במדינת ישראל".

"בכל פינה ופינה בארץ שלנו, לא משנה היכן אתם גרים, תדעו לגלות אתר מורשת ליד הבית של כל אחד ואחת מכם. אלפי שנות ההיסטוריה שלנו מקופלות בכל קילומטר מרובע בארץ ישראל ואין כמו חנוכה כדי לחוש ולהמחיש לילדנו את רוח האימרה בימים ההם בזמן הזה", הוסיף השר אלקין.

שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים אמר כי "ארמון המלך הורדוס בהרודיון הוא אתר שמשנה פניו כל הזמן. מידי יום נחשפת בו היסטוריה עתיקה ומרתקת. אין כמו אתר ההרודיון לפתוח בו את שבוע המורשת של ארצנו. גם בשנה הקרובה נמשיך ברשות הטבע והגנים יחד עם השותפים הטבעיים שלנו לדר להשקיע משאבים רבים באתרי המורשת ובחשיפת הממצאים שבהם לציבור הרחב תוך העצמת חווית הביקור באתרים".

היקב התגלה בעת חפירה, שנערכה בשנה החולפת במחסנים ובמרתפים המרשימים של הארמון המבוצר שבנה הורדוס בראש הר הרודיון. השרידים כוללים עשרות כדי-ענק המסודרים בצפיפות בחלל האחסון, אשר ממוקם במבנה המעטפת של הארמון העגול. כדי הענק שימשו כנראה כמיכלי תסיסה, ומהם נמזג היין לקנקנים ולאמפורות, ואפשר שאלו אוחסנו במרתפים בעלי תקרות קמרון שנבנו בשלב זה במקום, ואשר נחשפו בחפירות האחרונות.

חפירות אלו בהרודיון נערכות על ידי המשלחת ע"ש אהוד נצר של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, בראשות הארכיאולוגים רועי פורת, יעקוב קלמן ורחל צ'אצ'י.

החפירות נערכות במסגרת פיתוח אתר ההרודיון, שמובילים משרד ירושלים ומורשת, רשות הטבע והגנים, המנהל האזרחי, רשות העתיקות ומכון ישראלי לארכיאולוגיה.

יקבים מסוג זה מהתקופה הרומית מוכרים בממצא הארכיאולוגי מאזור איטליה ומרחבי האימפריה. השימוש במכלי תסיסה מחרס נפוץ ביקבים בתקופות רבות, ולמעשה עד ימינו (למשל בגיאורגיה ועוד). ענף היין היה בעל חשיבות רבה מאוד בתקופה הרומית, וייצור, יבוא ושימוש ביינות איכותיים על ידי הורדוס היה כמובן גם ביטוי למעמד כלכלי ותרבותי.

יש לציין כי במהלך החפירות בהרודיון, וגם במצדה, התגלו עשרות אמפורות (קנקנים גדולים) הנושאים כתובות משלוח וחותמות, המלמדות על משלוחים גדולים של יין איטלקי משובח אל הורדוס המלך. היקב המלכותי הגדול שמתגלה כעת בהרודיון שופך אור בין היתר על הסיבות לפריחה החקלאית של כרמים וגיתות יין ביהודה של סוף ימי הבית השני.

היקב, כמו ארמון-מבצר ההר כולו, חדל לשמש לקראת מותו של הורדוס, בעת הסבתו של הר הרודיון כולו לאחוזת הקבר המונומנטאלית של המלך. במרד הגדול, כ-70 שנה מאוחר יותר, כאשר שימשה הרודיון כמבצר למורדים, שימשו המחסנים בהם נמצא היקב כאזור מגורים, ואף כדיר עיזים. הממצא העשיר מתקופה זו כולל מטבעות מרד רבים, כלי חרס וזכוכית ושרידי מזון. במרד בר כוכבא (132 – 136 לסה"נ) שמשו מרתפי הארמון כמעברים אל מערכת מנהרות הגרילה שחצבו בבטן ההר. לצורך תמיכת המנהרות השתמשו המורדים בקורות עץ רבות שפירקו מהארמון של הורדוס, ואלו שרדו היטב במרתפים שנחשפו לאחרונה.

בתוך כך, במהלך החפירות התגלו בנוסף במפתיע, תחת מפלסי חצר הארמון של המלך הורדוס, שרידי מבנים ומאגר מים שתוארכו לתקופה ההלניסטית – אמצע המאה השנייה לפנה"ס. השרידים נמצאו קבורים וחתומים תחת קירות הארמון ותחת שכבת אדמת הגן שהושתתה בחצר עם הקמתו. יש לציין כי עד כה לא נמצאה במקום כל עדות לפעילות הקדומה להורדוס.

שרידי המבנים מלמדים על מערך בנוי מאורגן שנבנה בראש ההר, הכולל קירות ישרים ורחבים שתחמו חדרים רבועים גדולים. בסמוך למבנים נחשף מאגר מים גדול החצוב בסלע, שתוארך אף הוא לתקופה זו. הקמת המבנים הללו בראש הר הרודיון, על מאפייניו האסטרטגיים, ולא בסמוך לאזור החקלאי שבעמקים למרגלותיו, מלמד כי אלו שרידי ביצור ולא ישוב חקלאי.