בשבע מהדורה דיגיטלית

ישיבה בסכנה

תושבים חילונים ברמת השרון מתקוממים נגד הקומץ הרדיקלי שנלחם בחובשי הכיפה, ללא גיבוי של מרבית תושבי העיר

דביר עמר , כ"ו בכסלו תשע"ח

"מדובר במהלך פוליטי של רה"ע, שמנסה להרוויח קולות". ישיבת רמת השרון
"מדובר במהלך פוליטי של רה"ע, שמנסה להרוויח קולות". ישיבת רמת השרון
צילום: ישיבת ההסדר רמת השרון

"אנחנו לא רואים שום מצב שפקחים באים וגוררים בחורים שלומדים גמרא. הדבר היחיד שמתרחש בבית הכנסת הוא לימוד תורה, ולכן אין שום עילה למנוע מאנשים ללמוד בו", אומר נתנאל סימן טוב, מנהל ישיבת ההסדר ברמת השרון.

המאבק שמתנהל נגד ישיבת ההסדר וקהילת 'ראשית' בעיר עולה מדרגה: אבי גרובר, ראש עיריית רמת השרון, הוציא השבוע צו המורה לפנות לאלתר את ישיבת ההסדר בעיר, הפועלת מזה למעלה מעשור בבית הכנסת 'בר יוחאי'.

כבר שנים ארוכות מתנהל ברמת השרון מאבק נגד הציבור הדתי בעיר בכלל, וכלפי הגרעין התורני בפרט, על ידי קבוצות מיעוט חילוניות מיליטנטיות שהכריזו על מאבק ב"הדתה" בעיר. המאבק התבטא עד כה בהפגנות לא גדולות ובהסתה בפייסבוק, בעיקר בדפים "רמת שרונים - תושבים למען תושבים" ו"רמת השרון חופשית". השבוע נשא המאבק החילוני פרי ועבר מהמישור ההפגנתי להחלטה מעשית של ראש העיר, המצדד במתנגדי ההדתה, להורות על סגירת הישיבה.

במכתב שנשלח על ידי עינב בן יעקב, הממונה על נכסי העירייה, לגבאי בית הכנסת שלמה לוי ולנשיא הישיבה רב נחום רכל נכתב כי "שימוש בנכס לישיבת ההסדר חורג ממטרת העמדת הקרקע לרשות בית הכנסת, איננו תואם את היתר הבנייה ואף לא את המצג שהוצג בפני בית המשפט". במכתב לתושבים העלה ראש העיר טענה נוספת: "במבנה מתקיימת אך ורק פעילות של ישיבה, בעוד התפילות לכשעצמן מתקיימות במבנה סמוך אחר. לפיכך, שימוש שכזה במבנה מהווה שימוש חורג ללא היתר ומהווה עבירה פלילית". לאור זאת, הורתה העירייה לפנות את ישיבת ההסדר בתוך 30 יום ולהחזיר את השימוש בנכס העירוני לצורכי בית הכנסת בלבד.

בתגובה להודעת ראש העיר נערך ביום ראשון האחרון כנס חירום בבית הכנסת שבו לומדים תלמידי הישיבה, בהשתתפות רבני העיר שקראו להפסיק את השנאה וההתנכלות לגרעין התורני ולתלמידי הישיבה. במקביל בוצעו פניות למפלגת הבית היהודי לסיוע בעניין, אך לדברי אנשי הגרעין הם נענו בהתעלמות מוחלטת.

בישיבה דוחים את טענות העירייה: "מבחינה משפטית הנושא נידון בבית המשפט המחוזי בתל אביב במרץ 2015, ויש פסק דין שאין עליו עוררין שמותר ללמוד לימודים רציפים בבית הכנסת וזה מה שמתרחש כאן", אומר סימן טוב. לגבי טענת ראש העיר על התפילות במבנה האחר, הוא משיב כי "בכל השנה פועל בית כנסת גם בצד השני של הרחוב. אלא שראש העיר גילה שבבין הזמנים חלק מהאנשים שלנו מתפללים גם שם. זו טענה הזויה. דפוס הפעולה של ספירת ראשים של דתיים ומעקב של רשות מקומית אחר תושבים היכן ומתי הם מתפללים, מעיד על קמפיין שנאת הזרים שהשתלט על ראש העיר".

הישיבה הצילה את בית הכנסת

לא כולם מתרגשים מהחלטת העירייה. "ראש העיר מנסה לעשות לעצמו מינוף, מדובר במהלך פוליטי גרידא", אומר שמואל גריידי, חבר מועצת העיר ומי שהביא לבית הכנסת בר יוחאי את ישיבת ההסדר. "אין שום סיכוי שיבצעו את ההליך המשפטי שלהם. הרי בפסק הדין שניתן בבית המשפט הוצבו כמה תנאים שבגינם תיסגר הישיבה: אם תבוצע במקום לינה, משרדים ומטבח. הואיל וכיום אין את זה, אין שום בעיה בקיום הישיבה. ראש העיר נמצא עשרה חודשים לפני מערכת בחירות, ובמצב ש‑10 חברי מועצה מתוך 15 נגדו ושום תקציב לא עובר בעירייה, הוא מנסה להרוויח קולות".

ראש העיר אבי גרובר סירב לענות לשאלות 'בשבע', והגיב בקצרה: "יש החלטת בית משפט בנושא ואנחנו פועלים על פי הוראות החוק".

מתברר שגם חלק ניכר מהתושבים מתנגד למהלך שמקדם ראש העיר. "כואב לי מה שעושים לקהילה שלמה, הם אנשים מקסימים", אומרת רחל שביט, תושבת העיר. "אומנם אני לא דתייה ונוסעת בשבת, אבל קשורה לקב"ה ולא יכולה לראות שפוגעים בקהילה. מהיכרות עם האנשים בעיר, רובם בעד הישיבה. ישנו קומץ קטן שמסיבות פוליטיות נלחם בהם", היא מספרת. "בית הכנסת בר יוחאי הוא בית הכנסת שבו גדלתי. מרבית המתפללים נפטרו וסגרו את בית הכנסת למשך כמה שנים כי לא היה מניין, עד שהגיעה הישיבה", היא משחזרת את השתלשלות הדברים. לטעמה, המאבק הוא לא רק נגד אנשי הישיבה. "האנשים האלה לא שונאים רק את הגרעין, הם שונאים דתיים בכלל. חלקם קוראים לחובשי הכיפות אוכלי חינם ופרזיטים. 57 שנים לא ראיתי שהיה אכפת להם משכונת מורשה, פתאום נזכרו להגיע".

את המאבק בישיבה מובילה תנועת 'רמת השרון חופשית', שהיא חלק מקבוצת ארגונים הפועלים תחת המעטפת של 'ישראל חופשית' - תנועה שחרתה על דגלה את נושא הפרדת דת ומדינה ובין תורמיה המרכזיים נמצאת הקרן החדשה לישראל. התנועה אף הכריזה כמה פעמים כי המקרה של רמת השרון הוא רק דוגמא לתהליך ה"הדתה" שמתרחש בכל הארץ. "הישיבה היא חלק מההדתה שמתרחשת בעיר, המצב קטסטרופלי, אנשי הגרעין נכנסים לבתי ספר ומשתלטים על נקודות וצהרונים. לא הגיוני שבעיר חילונית לגמרי דבר כזה יהיה", אומר הפעיל החברתי עמית סבן. את האצבע המאשימה הוא מפנה לראש העיר: "אני תומך בכך שראש העיר לא ימשיך בתפקידו, הוא מאשר את כל ההדתה".

מי שיעלעל בדף הפייסבוק של "רמת השרון חופשית", קבוצה שבה חברים כ‑1,300 תושבים, רובם מרמת השרון, יוכל למצוא פוסטים מהימים האחרונים שקוראים לתושבים להצטרף להפגנות מול העירייה. "באווירת חג החנוכה הקרב ובא, באנו לסלק את החושך ולדרוש את האור. לפנות מיידית את הישיבה כפי שהובטח והוסכם בבית המשפט. כולם דורשים מראש העיר, פנה את הישיבה ועכשיו! רמת השרון חופשית ותישאר כך". מדי יום מגיעים נציגי התנועה ללשכת ראש העירייה ומוסרים מכתב רשמי ובו עמדת העמותה ביחס לפעילות של הישיבה. הדבר היחיד שמשתנה מדי יום במכתב הוא מספר הימים בספירה לאחור למועד פינוי הישיבה שהציב ראש העיר.

המפגינים מסרבים להידברות

כדי לפתור את המשבר שנוצר בעיר, הוצע לקיים פגישות תיווך שבהן ידונו הצדדים בפתרון הבעיות. "במקום להפגין בואו נדבר, תסבירו לנו מה הבעיה", אומר השחקן עודד מנשה, המתגורר בעיר, "עדן (הראל, רעייתו - ד"ע) ואני ניסינו לחבר ולקשר ולשמוע את הצדדים. הם מצידם לא מסכימים להיפגש, אולי אפשר לחסוך להם את ההפגנה כל שבוע בקור הזה. אני מכיר את קהילת ראשית ואת ראש הישיבה הרב ראובן ששון. יש לו תורה עצומה, והלוואי ויהיו לי חמישה אחוזים מהמידות שלו. עצוב לי, משהו בתוכי לא מצליח להבין ממה הפחד ומה מפריע שאדם לומד תורה? למה חלילה לעקור ישיבה של תורה, מה קורה לנו? למה אתה רץ ומפנה? החיפזון מן השטן, לא כדאי לעשות את הפעולות האלה. הדבר לא יביא טוב לאף אחד. אם יש דברים טכניים, בואו נפתור. אני הולך לבית הכנסת בשבת ואנשים במקביל אליי הולכים לקאנטרי. יש בתי קפה פתוחים בשבת ובחגים. כולם פוקדים את בתי הכנסת, גם החילונים הכי קיצוניים, הכול ביחד, עיר פלורליסטית. בהפגנות שלהם ספרתי קומץ של כמה עשרות. אני לא נגדו ואשמח לפגוש אותו, אבל 80 אחוז מתושבי העיר בכלל לא מודעים לזה, ואלה שמודעים לא אכפת להם. זו לא בעיה של המפגינים, זו גם בעיה שלי, לא טוב לאף אחד שיש מחלוקת. כשאני אראה בחוץ שלום, בתוכי יהיה שלום".

האירועים שמסביב משפיעים גם על התחושות בישיבה. "בישיבה מנסים שהתורה תמשיך ולא תיפגע", אומר הרב משה חי בהרב, מראשי הישיבה. "באופן טבעי אנחנו גם חווים את הקושי כאן. באנו בשביל לעשות טוב ולהתחבר לעם ישראל, ומתנהל פה שיח של שנאה כלפי הקהילה והישיבה. אנחנו משתדלים שבית המדרש לא ייפגע ברמה התורנית והמורלית, אבל זה בהחלט כואב. הכאב הוא לא על הבחורים, אלא על רמת השרון, על התורה ועל עם ישראל". הוא מסיים בתפילה: "מקווים שמעט אור יתגבר ויסלק הרבה מן החושך, בימים ההם ובזמן הזה האור יופיע".

Dvir794@gmail.com