בשבע מהדורה דיגיטלית

שופט, דבר עברית

לאחר שנים שבהן הצרה המדינה את צעדיהם של בתי הדין לממונות, מקדמת שרת המשפטים איילת שקד תקנה תקדימית שתתקצב משמעותית את בתי הדין.

אבישי גרינצייג , כ"ז בכסלו תשע"ח

דיינים בבית הדין לממונות 'ארץ חמדה - גזית'
דיינים בבית הדין לממונות 'ארץ חמדה - גזית'
צילום: מרים צחי

שרת המשפטים איילת שקד פועלת בימים אלו בכמה מישורים להרחבת השפעתו של המשפט העברי במדינת ישראל.

ל'בשבע' נודע כי מדובר בשורה של יוזמות שמובילה השרה, אשר חלקן נחשבו עד לאחרונה לבלתי אפשריות לנוכח חומה בצורה שעמדה נגדן במשרד המשפטים ובמערכת הפוליטית. בין היוזמות, חוקים הנוגעים למשפט העברי, התייחסות מערכת המשפט לדין העברי, טיפול בבתי דין לממונות ועוד.

הרפורמה האחרונה בתחום זה הושקה השבוע ומתפרסמת לראשונה ב"בשבע". השרה שקד התקינה תקנה תקציבית התומכת בבתי דין פרטיים לממונות. התמיכה תגיע לחמשת בתי הדין הפרטיים שיקבלו את הניקוד הגבוה ביותר במבחני התמיכה שפרסם משרד המשפטים השבוע.

כדי לעודד את פומביות הדיון ומתן פסקי דין מנומקים, מתוך מטרה לעודד שיח ציבורי במשפט העברי, 20 אחוזים מהניקוד במבחני התמיכה יינתן אם בית הדין יפרסם לציבור את פסקי הדין, 25 אחוזים מהניקוד יינתן אם בית הדין ייתן פסקי דין מנומקים. 10 אחוז נוספים יינתנו לבית דין שינגיש את המידע על פעילותו לציבור הרחב.

במבחני התמיכה יתחשבו גם בבתי דין שהדיינים בהם שירתו בשירות צבאי או לאומי, בעלי כושר דיינות ובעלי תואר ראשון. כמו כן, מבחני התמיכה יתחשבו בשירותי ניהול נאותים של בית הדין, בפריסה גיאוגרפית רחבה שלו, בהיקף התיקים המתנהל בו, בקיומן של ערכאות ערעור וקיום נהלים וסדרי דין מסודרים.

מדובר בתמיכה של מאות אלפי שקלים ממשרד המשפטים לכל אחד מחמשת בתי הדין הפרטיים. בניגוד למשרדי ממשלה אחרים, עד כה משרד המשפטים לא נהג כלל לתת תמיכות לגופים פרטיים, והתמיכה בבתי הדין לממונות היא ייחודית.

לתמיכה תקציבית זו קדם קרב בתוך מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, בין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר למשנה המקביל רז נזרי. בעוד זילבר נלחמה נגד היוזמה, נזרי גיבש חוות דעת הפוכה. בסופו של התהליך, בחר היועץ מנדלבליט לאמץ את חוות דעתו של נזרי ולהכשיר את התמיכה. הכרעה זו מצטרפת לאירועים נוספים שחשפו את כוחה ההולך וקטן של זילבר במשרד המשפטים, שבעבר פעלה ללא מיצרים בתוך המשרד.

לפני חודשים אחדים חשפנו לראשונה ב'בשבע' כי שרת המשפטים שקד החליטה, בעצה אחת עם היועמ"ש מנדלבליט, להוציא את העיסוק בהפרדה מגדרית מתחום סמכותה של זילבר. התנהלותה של זילבר בנושא עוררה בעבר לא מעט סערות וביקורות, ובשל כך החליטו השניים להעביר את הסמכויות לידי הרשות לקידום מעמד האישה.

גורמים במשרד מספרים שמאז שנלקחו ממנה בשנה האחרונה סמכויות האכיפה ביו"ש והטיפול בהדרת נשים, קיימת תחושה שאין מייחסים לה עוד ערך כפי שהיה בתקופת וינשטיין, כאשר שרת המשפטים הייתה ציפי לבני. זילבר מצידה הבהירה את מורת רוחה מהכרסום במעמדה, ובחרה להעביר ביקורת פומבית על שקד בנאום שנשאה השבוע בכנס לכבוד שופט העליון אליקים רובינשטיין, שפרש זה מכבר לגמלאות.

הסמכות חוזרת לבתי הדין

הרב יוסף כרמל, שעומד כבר 30 שנה בראש כולל הדיינות 'ארץ חמדה' ואב בית הדין של 'ארץ חמדה - גזית' בירושלים, שמח מטבע הדברים על המהלך החדש. הרב כרמל רואה בהחלטה לתקצב את בתי הדין לממונות בשורה גדולה: "בתי הדין לממונות עוזרים למדינת ישראל קודם כול בכך שהם הופכים אותה למדינה יותר יהודית, ולא רק מדינה ליהודים. אם יש אנשים שמעוניינים לפתור את הסכסוך ביניהם על פי דין תורה, מדינת ישראל חייבת לשאוף לאפשר להם את זה.

''ברגע שמדינת ישראל תתקצב את בתי הדין לממונות, היא תאפשר להם לפעול ביתר שאת. אנו מאמינים שיש בבתי הדין הללו יותר צדק, ההליך יותר מהיר, והם מביאים יותר את העקרונות של תורת ישראל לשדה המשפט".

רשת בתי הדין של 'ארץ חמדה - גזית' מונה שבעה סניפים, מקצרין בצפון ועד שדרות בדרום. לדעת הרב כרמל, בתי הדין לממונות מסייעים להפחית את העומס מבתי המשפט. "בתי המשפט בישראל עמוסים לעייפה, ולכן לוקח שנים עד שאתה מקבל את הצדק. להחזיק בית דין לממונות זה הרבה יותר זול. יש כאן הזדמנות פז להוריד את העומס מבתי המשפט בדרך הרבה יותר זולה, גם למדינה וגם למתדיינים".

לפני 11 שנה פגעה שופטת בית המשפט העליון דאז איילה פרוקצ'יה פגיעה קשה בבתי הדין הרבניים. פרוקצ'יה קבעה בפסק דין תקדימי שנקרא על שמה של העותרת סימה אמיר, כי חל איסור על בתי הדין לשמש כבוררים בדיני ממונות. לטענתה, המחוקק לא הסמיך את בתי הדין הרבניים הממלכתיים לדון בנושאי המשפט האזרחי, אלא אך ורק בדיני משפחה ובמעמד האישי. בפסק הדין ביטלה פרוקצ'יה את הנוהג שהיה קיים מאז קום המדינה, לפיו בתי הדין דנו כבוררים בדיני ממונות.

בכך הכריחה פרוקצ'יה את המתדיינים המעוניינים לקבל פסק דין על פי דיני התורה לפנות לבתי דין פרטיים. מאז הכנסת ה‑16 הוגשו בזו אחר זו תשע הצעות חוק שנועדו לבטל את פסק הדין של פרוקצ'יה ולהשיב את הסמכויות שנלקחו מבתי הדין. אך למרות מאמציהם של חברי הכנסת החרדים, ובעיקר של המפד"ל, כל ניסיונות החקיקה כשלו.

כעת מקדמת שקד את הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות) של ח"כ משה גפני, שניסה פעמיים לקדם אותה ללא הצלחה בכנסת ה‑18 וה‑19. שקד גיבשה את הסכמת הקואליציה סביב הצעת החוק, שעברה את אישורה של ועדת השרים לחקיקה וכן בקריאה טרומית. בימים אלה נעשות הכנות בוועדת החוקה לקראת העלאת הצעת החוק לקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

במשך השנים שחלפו מאז פסק הדין, משרד המשפטים התנגד נחרצות לחקיקה שתשיב לבתי הדין את הסמכויות האבודות. כעת הצליחה שקד להתגבר, לפחות חלקית, על התנגדות זו. אגב, אותה פרוקצ'יה שבפסק דינה הביעה התנגדות טכנוקרטית של חוסר סמכות, החליטה כעת, כאשר הכנסת מבקשת להסדיר את מעמד בתי הדין, שמלבד הבעיה הטכנית קיימת גם בעיה מהותית.

במאמר שפרסמה לאחרונה ב'הארץ' תקפה פרוקצ'יה את הצעת החוק וטענה כי מדובר בחוק רע שיפצל את החברה בישראל ויפגע בנשים ובערכי היסוד של המשפט הישראלי. פרוקצ'יה תמכה בעמדת האופוזיציה שמתנגדת לחוק וקיוותה כי "יוזמת החקיקה הנדונה תיגנז בעודה באיבה".

איילת שקד
Photo by Ohad Zweigenberg/POOL

המחלקה למשפט עברי חוזרת לחיים

במקביל לחיזוק בתי הדין הפרטיים לממונות ופתיחת הזכות להתדיינות בפני בית דין רבני, שקד הוסיפה "שיניים" למחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים. לאחר שהגדילה את התקנים במחלקה שסבלה שנים מקיפאון והזנחה, החלה המחלקה לאחרונה להגיש באופן סדיר לוועדת השרים לחקיקה חוות דעת על חוקים שונים.

לפני שנתיים ניסתה שקד לקדם גוף מחקר עצמאי בראשות הרב רצון ערוסי שינפק חוות דעת על הצעות חוק מנקודת המבט של המשפט העברי, אך בעקבות תקיעת מקלות בגלגלים על ידי הדרג המקצועי במשרד המשפטים, נאלצה שקד לזנוח את האפיק הזה. במקום זאת מקדמת כעת שקד את אותו נושא בתוך המחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים.

אולם גולת הכותרת של המחלקה כעת, שתעוגן בקרוב בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, היא שבכל תזכיר חוק תינתן עמדת המשפט העברי בנושאים רלוונטיים. כלומר, כל הצעת חוק ממשלתית תחויב לקבל התייחסות של משרד המשפטים על עמדת המשפט העברי לגבי הצעת החוק.

"בחוק נכתב שאם לא נמצא מקור במשפט הכללי ילכו אחר המשפט העברי, אך בתי המשפט הפכו זאת לדבר חסר משמעות. אם שרת המשפטים שקד תהפוך את חוות הדעת לדבר מעשי שמשפיע בשטח, אין דבר יותר גדול מזה", אומר הרב כרמל, ומוסיף שגם אם המחוקק לא יקבל את עמדת המשפט העברי, יש לחוות הדעת חשיבות: "גם הצהרות הן חשובות, לפני שבוע ארצות הברית הצהירה הצהרה מאוד חשובה. הדבר החשוב ביותר הוא להפוך את המשפט העברי להיות רלוונטי, לתורת חיים שיכולה להציע שירות לכלל הציבור ויכולה לתת מענה גם לכלכלה המודרנית".

שינוי נוסף שמקדמת שקד הוא הכנסת חוות דעת של המשפט העברי לבית המשפט העליון. בעבר שופטי העליון נמנעו כמעט כליל מהיעזרות במשפט העברי, אולם כניסתם של שופטים דתיים לעליון החלה לשנות את המגמה, וכיום מכהנים בו ארבעה שופטים דתיים.

השופט נועם סולברג אמר לפני חצי שנה בכנס במכללת אורות כי "ישנו צורך לשימוש במשפט עברי לתועלת המשפט הישראלי ולתועלת המשפט העברי גם יחד". בעבר טען סולברג כי "השימוש המוגבל מאוד במשפט העברי איננו נובע מניכור, אלא מחוסר ידיעה, ובעיקר מהמחשבה כי משפט זה איננו רלוונטי לימינו שלנו". במכרז שייצא לדרך בקרוב ימונה יועץ בכיר לנשיאת בית המשפט העליון בתחום המשפט העברי, אשר יסייע בנושא זה לכל 15 שופטי העליון.

שקד סבורה כי מינוי היועץ הבכיר לצד מינוי שני שופטים דתיים שנוספו לאחרונה לבית המשפט העליון, יוביל לשינוי משמעותי ביחס למשפט העברי שיורגש במערכת המשפט שנים קדימה. "אני גאה להיות השרה הראשונה מזה שנים שמעבירה רפורמה גדולה וחשובה במשפט העברי", אומרת שקד, "המשפט העברי עשיר ומגוון ביותר, עם מסורת של אלפי שנים. מדינת ישראל צריכה להתגאות באוצר בלום זה, לצד סיוע גם מהמשפט המשווה. אמשיך לחזק את היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית גם בהמשך הדרך".