הדרך למשילות עוברת במחלקת הבג"צים

העתירה שזהבה גלאון מאיימת להגיש נגד עו"ד פישר, מבהירה עד כמה קריטית סוגיית מינוי מנהל מחלקת הבג"צים הבא.

שמחה רוטמן , כ"ו בכסלו תשע"ח

עו"ד שמחה רוטמן
עו"ד שמחה רוטמן
צילום: באדיבות המצולם

השבוע פורסם כי יו"ר מרצ, זהבה גלאון, פנתה לשרת המשפטים איילת שקד ודרשה ממנה לבטל את העסקתו של עו"ד עמיר פישר כיועץ חיצוני לענייני התיישבות. על פי הדיווח ב'הארץ' גלאון אף איימה בהגשת עתירה לבג"ץ בעניין.

קשה להאמין שהפנייה הזאת לא תואמה מראש עם אותם בכירים אלמונים במחלקת בג"צים, שמתחו ביקורת על עצם העסקתו של פישר, או עם בכירות הפרקליטות לשעבר, בהן דורית ביניש, עדנה ארבל, עירית קאהן, נילי ארד, נורית אלשטיין וטליה ששון, שמתחו ביקורת חריפה על כך שמחלקת הבג"צים נותנת יד להתערבות פוליטית של השרה שקד בתשובות שנמסרות לבג"ץ בנושא מאחזים והתנחלויות.

כל מי שעוסק בנושאי התיישבות יודע שהאשמה האמיתית ברוב מראות ההרס המיותר שראינו במגרון, בעמונה, בעפרה ובעוד עשרות מקומות מוטלת על מחלקת הבג"צים. תשובותיה של המחלקה לעתירות ארגוני השמאל העניקו לעותרים ניצחונות קלים, גם כשהעתירות היו מבוססות על רקע עובדתי שקרי ועל רקע משפטי מפוברק.

אין ספק שהכנסתו של עו"ד פישר לתמונה הובילה לשיפור דרסטי, והתשובות שהמדינה נותנת היום לעתירות בענייני מאחזים איכותיות בהרבה ומייצגות נאמנה את רצון הציבור, שקץ זה מכבר בהרס מיותר. העובדה שלפני שעו"ד פישר נכנס לתמונה תשובותיה של המדינה שנכתבו על ידי מחלקת הבג"צים התעלמו מטיעונים בסיסיים של חוסר תום לב או פגמים ברקע העובדתי שהציגו העותרים, מראה שאם קיימת בעיה של ערבוב עמדות פוליטיות בעבודה המקצועית היא נמצאת דווקא אצל גורמי המקצוע במשרד המשפטים. דווקא היועץ החיצוני, הפוליטי, משפר את העבודה המקצועית בתוספת עין בוחנת וביקורתית.

תרבות ארגונית קלוקלת

האבסורד הגדול הוא שאם אכן תוגש עתירה לבג"ץ בעניין מינויו של פישר, היא תועבר היישר לעיונה של מחלקת הבג"צים שבמשרד המשפטים. השאלה המרכזית שהציבור אמור לשאול את עצמו היא מי יהיה עורך הדין שיעמוד בראש מחלקת הבג"צים? מי יהיה זה שיקבע האם פעולתה של שקד במינויו של פישר לגיטימית וראויה, ויש להגן עליה בפני בג"ץ, או שמא מדובר בהתערבות פוליטית פסולה שמכתימה את פועלה המקצועי של המחלקה.

בחודש האחרון פרשה מי שניהלה את המחלקה זה למעלה מעשור, עו"ד אסנת מנדל. היה ניתן לצפות ששרת המשפטים איילת שקד תבין שמסילת הרכבת המרכזית בדרך אל המשילות עוברת בחדר של מנהל מחלקת הבג"צים. שקד מודעת היטב לכשל המקצועי ארוך השנים בייצוג עמדת המדינה על ידי מחלקת הבג"צים, ומודעת היטב לכך שלזהותו של הגורם המקצועי יש השפעה אדירה על איכות העבודה ועל מקצועיותה. לכן אך מתבקש היה ששקד תעשה את כל הנדרש כדי שמינוי כה מהותי ייקבע על ידי הממשלה, בנוהל של ועדת איתור או בדרך אחרת, בדיוק כפי שממונים פרקליט המדינה, משנים ליועץ המשפטי לממשלה ואפילו היועץ המשפטי לממשלה עצמו.

במקום זאת, בהליך בזק חשאי פורסם מכרז פנימי, שאליו יכולים לגשת אך ורק אנשים מתוך הפרקליטות. הליך מינוי שכזה יבטיח שהתרבות הארגונית של משרד המשפטים ושל מחלקת הבג"צים תימשך במשך שנים רבות קדימה, גם כשכהונתה של איילת שקד במשרד המשפטים תהיה זיכרון רחוק.

מדובר באותה תרבות ארגונית שהצמיחה את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר, פרקליטה לשעבר במחלקה. רק השבוע, בכנס ציבורי לכבוד פרישתו של המשנה לנשיאת העליון, אליקים רובינשטיין, זכינו לשמוע מפרי עטה את המשפט הבא המותח ביקורת על דרכה של שרת המשפטים איילת שקד: "את דרכי השלום של אלי (אליקים רובינשטיין) החליפו מסילות לעבר המשילות. זוהי רוח הזמן, צו השעה, כיוון הנסיעה שמסומן על כל השלטים המורים. אך המצפנים הישנים מפעם עדיין מתעקשים להתיישר אל עבר כוכב הצפון".

במקום להבין שאת כיוון הנסיעה של המערכת הממשלתית צריכים להכתיב נבחרי הציבור, פועלים בכירי משרד המשפטים על פי המצפנים הישנים. מינוי של מנהל מחלקת הבג"צים מתוך אותה קליקה סגורה יבטיח שמצפון תיפתח הרעה.

ברור ששינוי אופן המינוי אינו החלטה קלה או טריוויאלית. ברור שפעולה שכזו תעורר שדים מרבצם ותזכה להתנגדות נחרצת מצידה של מערכת שלמה, חזקה ומלוכדת, שבראשה עומד היועץ המשפטי לממשלה. אבל איש לא הבטיח שפריצת דרך חדשה תהיה מלאכה קלה ונעימה.

ההחלטה כיצד ימונה מנהל מחלקת הבג"צים הבא אינה החלטה טכנית. היא אינה החלטה שולית. זוהי ההחלטה שתקבע האם אכן נסללו מסילות לעבר המשילות, או שדרכי העפר העקלקלות שנסללו בהיחבא כדי להביא מעט משילות אל משרד המשפטים, ייסחפו עם הרוח, מיד כשתוגש עתירה או כשיגיע מועד הבחירות.

הכותב הוא בעל משרד עורכי דין העוסק במשפט ציבורי ופרטי, מייצג את המועצה האזורית בנימין בעניין חוק ההסדרה, ומשמש גם כיועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה