הזמן לסלוח. אילוסטרציה
הזמן לסלוח. אילוסטרציהצילום: נתי שוחט. פלאש 90

על המפגש הטעון בין יוסף ליהודה, חנוכה וערך הערבות שחורז אותם עד לימינו אנו שוחחנו עם המרצה והמטפל הרב נסים אדרי לקראת שבת פרשת מקץ, שבת חנוכה.

הפרשה, מציין הרב אדרי מספרת את סיפורו של קיסר כל יכול, פרעה מלך מצרים, שאינו מצליח להירגע בגלל חלום שטרף את שנתו. חרטומיו וחכמיו אינם מצליחים לפתור את החלום ולהשיב את רוחו. הם לא מסוגלים לדמיין מחסור כלכלי שיגיע לאימפריה המצרית עתירת הכוח והאמצעים.

אל המבוכה הזו מוזעק יוסף מהבור, מגלחים אותו ומלבישים אותו במחלצות מהודות והוא ניצב אל מול פרעה, פותר את החלום ואף נותן פתרון מעשי למצוקה המתקרבת, "ולמעשה הוא ממציא את המקרר הראשון" כאשר הוא מציע לצבור מזון במחסנים בבטן האדמה פיקדון לשעת הצורך בניהולו של איש נבון וחכם.

בעקבות ההצעה יוסף הופך לאחראי על המזון ומתוך מעמדו זה הוא נפגש עם אחיו המגיעים לשבור שבר, והנה הזיכרונות הקשים צפים ועולים.

מעלה הרב אדרי את השאלה הנשאלת לא מעט על ידי פרשנים רבים – וכי לא יכול היה יוסף במעמדו כמשנה למלך לשגר לאביו אגרת שתרגיע אותו ותפיס את רוחו? לשאלה זו לא מעט פירושים כידוע, ואולם בדבריו מתמקד הרב אדרי בעצם הקושי והיכולת של יוסף לסלוח לאחיו.

"הכעס של יוסף ממעשה המכירה וההתעללות של האחים בו לא מרפה מהזיכרון שלו. איך אפשר לסלוח על מעשה כל כך קשה שכמעט ונגמר ברצח?", הוא שואל ומזכיר את שם בכורו של יוסף 'מנשה' כעדות לתחושת הנשייה, השכחה שעוטפת את יוסף ואולי יש בה בשכחה הזו גם התנערות מכל שהיה בעבר.

"תהליך הפיוס וההתרככות מתחיל בהכרת האחים בחטאם ומתמקד בתהליך התשובה של יהודה. אנחנו רואים איך מהמקום של כריתת אח מהמשפחה צומחת ועולה מילת מפתח שהיא הערבות. מהי ערבות? יש ערב ממוני השם את עצמו במקום החייב, יש ערבות בקרב, הערבות של מי שנכון להסתכן במלחמה למען הזולת. ערבותו של יהודה גדולה מהכול, הוא אומר לאביו שהוא ערב לבנימין בכל מחיר גם במחיר מסירת חיי העולם הבא שלו, והרי אין דבר היקר מהנצח. אין מסירות נפש גדולה מכך".

מוסיף הרב אדרי ומזכיר את הערבות שליוותה את עם ישראל לאורך כל הדורות וגרמה למנהיגים עריצים לנצל את אופיו המיוחד של עם ישראל ולדרוש סכומי עתק בתמורה לשחרורו של יהודי.

"כשאני מגלה ערבות אני יוצא מהמקום הצר של עצמי אל המקום הרחב יותר של הזולת. אני לא עושה לזולת את מה שאני לא רוצה שייעשה לי, אני מסוגל לאהוב את הזולת כאילו מדובר בי וזהו 'ואהבת לרעך כמוך'. כדי לסלוח למישהו אני צריך לצאת מהמקום שלי ולהתבונן מהמקום שלו אל המניעים שלו, ויתכן שאם אבין את המניעים שלו אולי גם אתחבר למקום שלו וזהו מה שאמרו חז"ל 'אך תדון עד שתגיע למקומו', האם גם אני הייתי נוהג כך אם הייתי במקומו? מסתבר שהסליחה אינה פשוטה אבל היא צורך של הנפגע לא פחות מאשר של הפוגע".

"כשאני יוצא מהעבר וסולח אני הולך בדרכי ה'חנון המרבה לסלוח'. הקב"ה סולח לנו כל הזמן. נס חנוכה מבטא את נס המלחמה ואת עמידתם של החשמונאים מול צבא שכירים. המרידות של עם ישראל בכל ההיסטוריה כאשר הוא ניצב מעטים מול רבים, נבעו מכך שעם ישראל יצא מהאינטרס הצר של העצמי למען הזולת, למען התורה וכבוד ה' יתברך".

"בזכות מקום האחדות והערבות של כל ישראל הערבים זה לזה נהיה מסוגלים לסלוח איש לרעהו ולחבר בין הקצוות ולהגיע אל המקום הנכסף של האחדות".