דעה
מה לכהן בבית הקברות?

האם אפשר להשתתף בהפגנה המוקדשת למלחמה בשחיתות כאשר כעדות עצמו, היא לא חפה משחיתות?

הרב יגאל אריאל , ל' בכסלו תשע"ח

הרב יגאל אריאל
הרב יגאל אריאל
צילום: פרטי

השתתפותו של הרב יובל שרלו בהפגנה בשדרות רוטשילד, מעוררת ביקורת רבה: 'מה לכהן בבית הקברות'? האם אפשר להשתתף בהפגנה המוקדשת למלחמה בשחיתות כאשר כעדות עצמו, היא לא חפה משחיתות?

בין מוביליה אנשים מושחתים, היא עושה מן המלחמה בשחיתות מניפולציה, קרדום לחפור בו את השלטון, היא עוקפת את גורמי המשפט המוסמכים ועורכת משפט שדה, היא הקטגור והיא כבר התליין.

'חכמים היזהרו בדבריכם', קל וחומר במעשיכם. לתת יד ולהופיע בהפגנה הזאת זה בוודאי מעשה פזיז. 'נקיי הדעת שבירושלים לא היו חותמין על השטר אלא אם כן יודעין מי חותם עמהן' (סנהדרין כ"ג).

אי אפשר להיטהר מן השחיתות בשחיתות, לטאטא את השחיתות צריך לבוא בידיים נקיות. יהוא שנשלח בדבר ה' לטאטא ולהשמיד את בית אחאב, נאשם לבסוף בדמיו (הושע א' ד): 'כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא', משום שלא היה טוב ממנו, וחטא בעגלי ירבעם. מן הצד האחר, רובצת אותה שאלה: 'מה לכהן בבית הקברות'? עלינו, על כל אחד ואחד מן ה'מחנה הלאומי', ומפלגות הימין.

השותפות בקואליציה הקיימת נוחה ומגוננת במידה רבה על מטרותינו. אבל עד מתי? תורה היא לא רק ישיבות, שבת וכשרות, תורה היא גם, ועוד יותר, נקיות כפיים ובור לבב, 'ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט'. שלטון הנגוע בשחיתות הוא מתועב ופסול, וגם מעשיו הטובים מוכתמים. בינתיים לא הופללו העושים, אבל נחשפת פה מערכת שלמה, תרבות, אותה איש אינו מכחיש, שכולה יוהרה, אינטרסנטיות, מקורבים, קלות דעת בכספי ציבור.

הרי זה כאותו מעשה באדם שנזף בו רבו: 'אומרים עליך שאתה חוטא', ענה האיש: 'הרב חושד בי שאני עושה זאת'? אמר לו הרב: לא די בזה שחושדים בך?

הנושאים בתפקיד ציבורי הרי הם כדיינים, עליהם להיות אנשי אמת ושונאי בצע, אחרת מערכת שיקוליהם אינה טהורה, ואינה לגופו של עניין. קל וחומר מי שעוסק בענייני ביטחון ומדיניות הקובעים את נפש האומה ונפש בנינו, ששיקוליו צריכים להיות חפים מכל שיקול זר.

אם חפצי חיים אנחנו, ורצוננו לקדם את המטרות הלאומיות, עלינו להובילן ביושר ובנקיות, ולא לסאב את המהלך ולתלות אותו באישים שיש בהם רבב, או בנושאים פסולים ושוליים, בעידוד פלגנות ושנאה.

המכבים מצאו פך אחד של שמן זית זך טהור בחותמו של כהן גדול. הם זכו להקים את המדינה החשמונאית משום שנס המרד שהרימו היה טהור וחף מכל רבב. הם בעצמם מסרו את נפשם למען התורה, העם והארץ, בצניעות ובטהרה. אולם משעה שהתמלכו ונהגו בשררה, דבקה בהם שחיתות ואינטרסנטיות, וסופם שלא היו שונים הרבה מן המתיוונים שהכריעו, עד שהביאו בידיהם את הכורת על מלכותם בקראם לפומפיוס.