איילת שקד
איילת שקדצילום: יונתן זינדל 90, פלאש 90

שרת המשפטים, איילת שקד, מתייחסת בראיון ליומן ערוץ 7 לפסיקת בג''ץ המונעת ממערכת הביטחון להחזיק בגופות מחבלים, להתבטאותו של השופט מני מזוז ולחשאיותה של ועדת השתיים, הועדה היועצת לנשיאת העליון בנושאי בחירת שופטים.

בראשית הדברים התבקשה השרה שקד להתייחס להתבטאותו השנויה במחלוקת של השופט מני מזוז, ולפיה ליועמ"ש יש זכות לבחון דברים שאינם "ירוק" או "אדום" מובהק, כלומר אסורים או מותרים, אלא "דברים כתומים" על פי אינטואיציה, ומנגד לשופטים יש לנהוג בהכרעותיהם הנוגעות להכרעות היועמ"ש בזהירות על מנת שלא לפגוע במעמדו.

שקד נשאלה אם עמדה כזו מקובלת עליה והיא משיבה בנחרצות: "לא. היועץ המשפטי לממשלה צריך לאפשר לממשלה ליישם את מדיניותה, וזה בהתאם לחוק. יש לו תמרור ירוק או אדום ואין דבר כזה כתום והחלטות על פי אינטואיציה. יש חוק והיועץ צריך לתת לממשלה את החופש והיכולת ליישם את המדיניות שלה בהתאם לחוק".

להבנתה של שקד זו גם עמדתו של היועץ המשפטי הנוכחי, אביחי מנדלבליט. "כשבחרנו את אביחי מנדלבליט ראיתי לנגד עיניי שתפיסת עולמו זהה לתפיסת הממשלה ולתפיסת ועדת שמגר, שהיועמ"ש צריך לסייע לממשלה ליישם את מדיניותה ולא להגיד לא אלא לראות איך אומרים כן".

כשנשאלה אם תחושתה זו אודות עמדת מנדלבליט נכזבה לנוכח התנהלותו, משיבה השרה שקד בשלילה וקובעת כי מנדלבליט אכן פועל על מנת לאפשר את מדיניות הממשלה בהתאם לחוק. באשר לחוק ההסדרה שמולו הנפיק מנדלבליט עמדה מתנגדת השיבה שאכן מדובר בחריג.

"למעט חוק ההסדרה שהוא היוצא דופן היועמ"ש בהחלט עובד יחד עם השרים. בהתיישבות אנחנו מאשרים היום דברים שלא אושרו בשנים קודמות בגלל חוות דעות יסודיות שהממשלה הזו מציגה ומביאה בנושא ההתיישבות. יש פתרונות שהיועץ המשפטי הזה מאמץ ויועצים משפטיים אחרים לפניו לא אמצו".

שקד אינה מקבלת את הקביעה לפיה נשיאת העליון בחרה להתערב בתיק חוק ההסדרה על מנת שלא ייפגע מעמדו של היועמ"ש, "נשיאת העליון קבעה הרכב על פי הסניוריטי כנהוג ולא התערבה בדבר שלא בסמכותה. זה מקרה חריג שהיועמ"ש חשב שיש מניעה חוקתית, אבל הכנסת החליטה לחוקק כי הכנסת היא הריבון ומי שיקבע אם החוק הוא חוקתי זה בית המשפט העליון ולא היועמ"ש".

על בחירתו של מנדלבליט לא להסתפק בהודעה שלא ייצג את הממשלה בסוגיית חוק ההסדרה, אלא בחר בהנפקת עמדה המנוגדת לעמדת הממשלה, אומרת שקד: "יועמ"שים לפניו הציגו את אותה עמדה והכנסת לא חוקקה את החוק. הפעם הכנסת בהובלה שלנו, 'הבית היהודי', כן החליטה לחוקק את החוק.

''היועץ המשפטי לממשלה בראייתו מציג פתרונות הסדרה מנהליים חלופיים שלא באמצעות חקיקה ולא נכון לשפוט אותו לכף חובה רק על בסיס ההתנגדות שלו לחוק הזה, כי חוץ מהחוק הזה הוא הולך יד ביד עם הממשלה ביישום המדיניות שלה".

באשר לעמדתו של השופט מזוז נשאלה השרה שקד אם אינה חשה שזו התפיסה הרווחת בבית המשפט העליון. "אני פועלת כדי להפוך את העליון למגוון ככל שאפשר. כשממנים שופטים לעליון לוקח זמן עד שהם משפיעים ועד שרואים תוצאות. אני חושבת שתוך שנתיים-שלוש התמהיל בעליון יהיה שונה".

על החלטת בית המשפט להותיר בחשאי את דיוני ועדת השתיים, אותה ועדה המייעצת לנשיאת העליון בסוגיית בחירת השופטים, אומרת שקד: "לכל אחד מחברי הוועדה יש את האנשים שאיתם הוא מתייעץ. לי יש אנשים כאלה, לנשיאה יש, ללשכת עורכי הדין יש. בסופו של דבר הפרוטוקולים של הוועדה לבחירת שופטים חשופים וצריך לדעת לשמור על צנעת הפרט, וזה לא ישרת אף אחד אם דברים שנאמרים על מועמד כזה או אחר יפורסמו בתקשורת".

סוגיה נוספת לה התייחסה השרה שקד היא הכרעת בג"ץ שלא לאפשר למדינה להחזיק בגופות מחבלים כקלף מיקוח. על כך קובעת שקד נחרצות: "שיהיה ברור, הממשלה לא מתכוונת להחזיר את גופות מחבלי החמאס לידי החמאס כל עוד אזרחנו וגופות חיילינו בידיהם. זה פשוט לא יקרה".

באשר לצעדים העומדים בפני הממשלה כעת היא אומרת: "יש שתי אפשרויות, או לחוקק חוק או בקשה לדיון נוסף. אחרי שקראנו ולמדנו את החוק אנחנו, גם אני גם היועמ"ש וגם השרים האחרים, סוברים שצריך בקשה לדיון נוסף. דעת המיעוט הרבה יותר הגיונית ונכונה. לא נרדד את תקנות ההגנה כפי שנטען בדעת הרוב. מדובר בתקנות הגנה שעל בסיסן התנהלנו והחזקנו את הגופות. אלו תקנות טובות ועוד נשתמש בהן. לא לחינם אנחנו משתמשים בהם ולא נקבל פסק דין שירדד אותן. לכן נגיש בקשה לדיון נוסף".

במידה ובדיון נוסף יידחה החוק, אומרת שקד, הרי שאז יחוקק חוק חדש. "אנחנו לא רוצים בזה. אנחנו חושבים שזה מיותר. אנחנו חושבים שתקנות הגנה מספיקות". עוד מוסיפה שקד ומבהירה כי אין חשש שבג"ץ יטען שלא ניתן לחוקק חוק למפרע שכן במתן חצי שנה ליישומה של ההנחיה מבהיר בג"ץ כי חקיקה חדשה תאפשר להסדיר את הסוגיה.