80 למהפכת שלגיה של וולט דיסני

במלאת 80 לסרט האנימציה המלא הראשון – שלגיה, מספר מומחה לקולנוע על המהפכה הקולנועית והתרבותית שהוביל סרט אנימציה תמים אחד.

שמעון כהן , ב' בטבת תשע"ח

המהפכה של דיסני
המהפכה של דיסני
צילום: נתי שוחט, פלאש 90



טוען....

ביום חמישי הקרוב יצוין בעולם הקולנוע מלאת שמונים שנה לסרט הראשון של חברת 'וולט דיסני' – שלגיה, סרט האנימציה הקולנועי הראשון באורך מלא שנחשב לבעל השפעה תרבותית עצומה לא רק על הקולנוע אלא גם על החברה האמריקאית והמערבית בכלל.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו על חשיבותו ומשמעויותיו של הסרט עם ראש מסלול קולנוע וטלוויזיה בבית הספר לתקשורת של אוניברסיטת אריאל, אייל בורס, הרואה את המשמעות הגדולה ביותר של הסרט בכך שבו "העולם הבין שאפשר להתרגש ולבכות מדמויות מצוירות. עד ל'שלגיה' לא האמינו שאנשים יישארו שעה וחצי באולם ויתמלאו ברגש. דיסני הוכיח שהקהל לא רק יישאר אלא גם יבכה".

בורס מציין כי את הסרט הפיק דיסני בניגוד לעמדתם של כל המומחים באותה תקופה. "כל בעלי האולפנים של הוליווד בשנות השלושים צחקו על הסרט ולעגו ליוזמה של דיסני מהסיבה הזו. הם לא האמינו שהקהל יהיה מוכן להישאר שעה וחצי לבהות בתמונות בהירות מצוירות. הם צחקו והוא עבד על הסרט שלוש שנים. השמועה יצאה וזה היה סיכון כלכלי, הוא היה צריך למשכן את האולפנים ואת כל מה שיש לו, לקחת הלוואות נוספות מהבנקים כדי לעשות את ההימור הגדול הזה".

ההוצאה המיוחדת להפקתו של הסרט הזה דווקא נבעה מכך שמדובר ב"סרט האנימציה הראשון באורך מלא. עד אז דיסני עשה סרטים מצוירים אבל הם היו קצרים ומשודרים לפני הסרט הלא מצויר, כך היה עם מיקי מאוס. הוא עשה מזה כסף אבל לא כמו שהוא עשה משלגיה. האמת היא שחלק מהסיבה שהוא עשה את שלגיה היה כי הוא רצה להרוויח כמויות כספים שיאפשרו להרחיב את האולפנים כפי שהוא רצה".

"כל הביוגרפיה של וולט דיסני הייתה שהוא מאמין בעצמו בניגוד לציפיות האחרים, הוא מתגבר על הכישלונות שלו ושוב ושוב מצליח. בניגוד להרבה גאונים של המאה ועשרים שהצליחו במשהו אחד, וולט דיסני הצליח כמעט בכל הימור שלו".

מוסיף בורס ומציין כי הרעיון של דיסני היה למקד את מיזמיו השאפתניים גם בילדים וגם בהורים. "גם הסרטים של דיסני וגם פארק השעשועים שנפתח בשנת 55' נועד לא רק לילדים אלא למשפחות. הוא רצה לבנות עולם קולנוע ועולם שעשועים שההורים לא ישתעממו מהסרט והשעשועים אלא יהנו גם הם. משנת 55' זו חוויה משפחתית, כך בפארק השעשועים וכך בסרטים. אנשים חושבים ששלגיה נועדה לילדים. כשהסרט יצא ב-37' זה היה כמו מלחמת הכוכבים בשנות השבעים. תורים ארוכים ברחובות".

בסרטו 'שלגיה' הוסיף דיסני למעשה ז'אנר קולנועי חדש, "הוא המציא את זא'נר סרטי האנימציה. עד אז היו דרמות, מערבונים, מיוזיקל'ס וכו' ודיסני הוסיף קטגוריה נוספת באוסקר, קטגוריית הסרטים המצויירים. לדיסני הייתה יכולת לספר סיפור. הוא רצה להיות במאי ככל במאי, אבל כשניתחו את הסרט הבינו שההשפעה שלו הייתה ביכולת שלו לספר סיפור בצורה נכונה ומדוייקת.

״דיסני התייחס לכל דמות כדמות אנושית. הוא שיחק כל אחת מהם והמציא את השיטה של סטורי-בורד "שלט-סיפור" שכולם מאז משתמשים בה בעשייה קולנועית. בשיטה הזו אחרי שכותבים תסריט ואחר הבמאי יושב עם הצלם ומחליטים על דרך צילום התסריט, כדי שכל הצוות יידע מה הולך להיות תולים תמונות על הקיר כדי שכולם יראו איך זה הולך להיראות. באנימציה זה כלי אדיר. דיסני יכול היה לתלות על הקיר את כל הסרט. זה נותן אפשרות לראות את הסרט לפני שהוא יוצא ולהחליט מה נכון להעלות ומה להוריד ואיפה דרוש שיפור. זה כלי שדיסני פיתח עבור הקולנוע ללא קשר לאנימציה".

על התוכן של הסרט אומר בורס: "זהו סרט האנימציה הראשון שמתעסק בנושאים עמוקים יותר. עד כה הסרטים הקצרים התמקדו בהומור וצחוק ונושאים קטנים. כאן יש אמנם גם הומור וצחוק, אבל זה סרט על אהבה ומוות וזהו סוד ההצלחה. כשניתחו את הסיבות להצלחה שלו כסרט הכי מכניס בהיסטוריה עד אותה שנה, הבינו שנושאי האהבה והמוות מדברים לכל קהל ולכן הוא דובב מיידית ליותר מעשרים שפות, כולל עברית. כל אחד בכל מקום יכול להתחבר אליו".

על עצמתה של חברת דיסני שהלכה והתעצמה במרוצת עשרות השנים, מציין בורס, כי מדובר בהשתלטות תרבותית של דיסני הרבה מעבר לתחום סרטי האנימציה. "דיסני בלעה את כל מי שרכש אותה. כל מי שרכש מניות של דיסני נבלע על ידי דיסני. התחרות של דיסני היא לא בתחום הקולנוע אלא מול חברות כמו מיקרוסופט ואפל.

״דיסני היא הבעלים של ערוצי טלוויזיה מובילים בכל העולם, סרטים בתחומים רבים כמו מלחמת הכוכבים ועוד. החברה הזו נמצאת בעשירייה הפותחת של העולם. גם אם ניקח מהם את הקולנוע יש עדיין את רשת פארקי שעשועים שאף אחד לא מתחרה איתם ונבנו בכל מקום בעולם. יש להם עשרות חברות בת ובתחום הקולנוע הם קונים כל חברה שמתחילה לעשות תחרות".

באשר למסרים והאמירות החברתיות שעוברות דרך הסרטים של דיסני סבור בורס כי "בסרטים המצוירים לא השתנה הרבה, אבל בתחום הסרטים הלא מצוירים דברים השתנו. בשנות הארבעים יצאו סרטים כמו שירת הדרום שהיו ספוגים בגזענות ובשוביניזם. היום אנחנו רואים סרטים הרבה יותר מתאימים לתקופה. אבל בסרטים המצוירים נותנים לנשים את הכוח. בשלגיה כמעט ואין נסיך. הוא מופיע לשתי שניות...". עוד הוא מציין כי גם המכשפות בסרטים הללו אינן מכוערות אלא "יפות חזקות ומרושעות. זה היה טוויסט באותה תקופה".

על כך הוא נשאל אם אין גם בכך העברת מסרים, שכן גם אם הנסיך מופיע לשתי שניות הרי שהוא משאת נפשה וגאולתה של שלגיה, והעובדה שאין מכשף אלא מכשפה בהכרח מציב את הכוח המרושע בידיהן של נשים.

לדבריו זו בהחלט יכולה להיות פרשנות ואולם "השיקולים של דיסני היו מסחריים. הוא הושפע מהדימויים בספרים האירופיים, אבל השיקולים שלו למשל להוריד את הנסיך היה כי לא הצליחו לצייר אותו באופן שהשביע את רצונו, בשלגיה ובמלכה הצליחו להגיע לדימוי שקידם מבחינתו את העלילה. דיסני הוא גאון קולנוע ומבחינתו השיקול הא מי מקדם את הסרט והסיפור. כל השאר יורד. העניין המוסרי היה משני בהקשר הזה. הוא לא עבד כדי למצוא חן בעיני מישהו. הוא איתגר את הז'אנר ואת החשיבה, ובזה נמדד גאון".