חינוך מקצועי ציוני-דתי. יש דבר כזה?

ערכי תורה ועבודה עלולים להיראות כרעיונות גבוהים בלבד, אם ממשיכים לראות רק ברפואה ועריכת דין את חזות הכל. יש מי שמציג אלטרנטיבה.

שמעון כהן , ב' בטבת תשע"ח

מוסך. למצולמים אין קשר לידיעה
מוסך. למצולמים אין קשר לידיעה
צילום: אנה קפלן, פלאש 90



טוען....

לא מעט מדברים בחינוך הציוני דתי על השתלבות בעולם המקצועי הנחשב לגבוה, ומקצועות כרפואה, עריכת דין, הייטק וכיוצא באלה, אבל מה יהיה על מי שמתאים ברוחו ובאישיותו למקצועות הטכנולוגיים כמו חשמל ומכונאות? האם להם יש מענה חינוכי במסגרות הציונות הדתית?

עם הרב אלי טובול, ראש המרכז התורני טכנולוגי שבמושב נחלים, שוחחנו על האתגרים העומדים בפני הנוער שוחר המקצועות המעשיים יותר, ובראשית הדברים שאלנו אם אכן יש מענה בציונות הדתית לנוער שוחר טכנולוגיה ומקצועות מהסוג הזה, והאם נכונה התחושה שכאשר הנורמה היא שאיפה לרפואה ומקצועות הייטק או חינוך - המבט על המקצועות הטכניים מזלזל.

"מענה יש, ומהצד השני אכן לא תמיד מסתכלים על זה בעין טובה. כולם רוצים שהילדים שלהם יהיו עורכי דין ורופאים ולא כולם לוקחים בחשבון שלפעמים לנער יש רצון או יכולות להתפתח בעולם הטכנולוגי של הלואו טייק. בשביל זה אנחנו קיימים, לתת להם מענה משמעותי ורציני לחבר'ה הללו".

"חבר'ה שלנו יוצאים עם תעודות של משרד העבודה והרווחה שמלווה אותנו ונותן תעודות למי שעוברים את כל המבחנים הלא קלים. יוצאים עם תעודות מקצוע שעוזרים להם גם בצבא וגם אחרי הצבא כחשמלאי, מכונאי או מתקין מזגנים".

הרב טובול התבקש גם להתייחס לשאלת היחס של בני הנוער ככלל הרואים ב"לעשות מיליונים" שאיפה ויעד וחשים שהדרך לכך עוברת דרך מקצועות ההייטק. "האווירה הציבורית כזו, אבל כשמגיעים אלינו מבינים שאפשר להשתכר יפה מאוד גם בענף המוסכים או החשמל. מעבר לזה הם מקבלים ביטחון כי הם עושים משהו שטוב ומתאים להם, משהו שהם מצליחים בו. לפעמים במקומות אחרים מנסים ונכשלים ויש להם תסכול, הם מגיעים אלינו ורואים שהם מסוגלים לעבודה בידיים, הם מייצרים, בונים ומתקנים, זה עושה להם הרבה טוב".

ובגיל צעיר כל כך יש לנערים די חוסן נפשי לעמוד מול החברים מהשכונה שחוזרים מישיבות תיכוניות עם הישגים מדעיים ואחרים? "כשאדם מרגיש סיפוק הוא מרגיש בנוח עם החברים שלו. כל אחד בתחום שבו הוא טוב. כשאדם מגלה במה הוא חזק ומוציא את זה לפועל זה הרבה יותר חזק מהרבה דברים אחרים, כי בסוף הוא מייצר, הוא יוצא לעבודה מעשית. תלמידי כיתות י"א י"ב יוצאים אצלנו פעם בשבוע לעבודה במקצוע, במשרד ראש הממשלה, באל על, בחברת החשמל ומתערים עם עובדים מהמניין. זה נותן הרגשה מאוד טובה מעבר למשכורת שמקבלים כמו כל עובד, הם מרגישים בטוחים עם עצמם. הם מקבלים בפנימייה מעטפת שנותנת להם העצמה נפשית ותחושת ביטחון".

הנערים שמגיעים לאפיק הטכנולוגי, אומר הרב טובול, אינם מתויגים ואינם מגיעים ממקומות בעלי מאפיין כלשהו. "יש לנו פנימייה גדולה ומגיעים מכל הארץ, מצפת אופקים ובאר שבע, מיישובי יש"ע ועוד. כיום גם ההורים וגם הילדים מבינים שיש צורך במקום כזה, מקום שנותן מענה אחר ושונה, וכשמגלים אותו מוכנים לנסוע בשבילו גם רחוק. אין תיוג למי שמתקבל. כל מי שמתאים ורוצה ומוכן להשקיע מגיע אלינו".

ממשיך הרב טובול ומספר על השלבים שאחרי תקופת התיכון: "ניתן להמשיך לכיתות י"ג ולצאת הנדסאים וגם בצבא הם מגיעים לתפקידים שלהם. יש לנו קשר מיוחד עם יחידה 8200, בוגרים מגיעים לשם כאנשי מקצוע, כחשמלאים ליחידה הזו, ובשנה האחרונה הגיעו בוגרים גם לסיירת מטכ"ל בתחום שלהם, והם רואים עד כמה המקצוע שלמדו הוא נצרך וחשוב".

על ערכי הציונות הדתית אומר הרב טובול כי אלה באים לידי ביטוי דווקא בסוג כזה של לימוד וחינוך: "כל המקום שלנו בנוי על שילוב של תורה ועבודה. הוא בנוי על אנשים שרוצים להתפתח בתחום התורני, אישיותי לאור ערכי תורה ועבודה ועם זאת להיות מעורבים בחברה הישראלית דרך המקצוע שלומדים, ממילא הערכים הללו הם האבות שלנו. אנחנו מלמדים את החבר'ה איך לחיות עם סגנונות שונים של אנשים, לדרוש את הצרכים הדתיים שלהם תוך כדי עבודה. נוצר שיח בכיתות ולומדים לשלב בין הדברים. יש לא מעט חבר'ה שנכנסים לשיעורי תורה מרצונם, חבר'ה קמו מוקדם מעצמם לשיעור תורני מיוחד עם אחד המדריכים. כשילד לומד מתוך רצון, מדהים לראות כמה הוא נפתח ושואל".