מחזירים את השלטון לעם

חקיקתו של חוק יסוד החקיקה במתכונת שמציעה שרת המשפטים ודווקא במתכונת הזו תחזיר את השליטה במדינה לידי אזרחיה. פרשנות

שלמה פיוטרקובסקי , א' בטבת תשע"ח

שופטי בית המשפט העליון
שופטי בית המשפט העליון
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

את חוק יסוד החקיקה צריך היה לחוקק כבר בשנת 1995, כשבית המשפט נטל לעצמו לראשונה את הזכות התיאורטית לבטל חקיקה של הכנסת. כבר אז היתה חייבת הכנסת, הריבון המייצג את רצון העם, לקחת לידיה בחזרה את הזכות העליונה לקבוע את הנורמות במדינת ישראל.

אולם, כל עוד הגביל בית המשפט העליון את עצמו לביטול חוקים מכוח הוראות חוקי היסוד עוד ניתן היה לקבל את הלגיטימיות של הביקורת השיפוטית. בסופו של דבר מי שחוקק את חוקי היסוד היא הכנסת בשבתה כרשות מכוננת, וככזו היא רשאית לכבול את ידי עצמה. אלא שהביקורת השיפוטית הפליגה מזמן מנמל הבית של חוקי היסוד למחוזות רחוקים בהרבה.

היום כבר יש בבית המשפט העליון שופטים שסבורים שכלל אין צורך בחוק יסוד כדי לפסול מכוחו חוק רגיל. לטעמם, יתכן שחוק שהוא בכלל חוק יסוד יפסל על ידי בית המשפט, וזאת מכוח "עקרונות היסוד של השיטה" שזה בעברית מדוברת "מה שלא נראה הגיוני לשופטים". באותו האופן יש בבית המשפט העליון שופטים שחושבים שפסקת "שמירת הדינים" שמופיעה שחור על גבי לבן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו היא בכלל המלצה, ואז או שהם מרוקנים אותה מתוכן כמו למשל בבג''ץ גופות המחבלים או שהם, כמו השופט ברון, מהרהרים באפשרות פשוט להתעלם ממנה.

תזכיר חוק יסוד החקיקה, אם יבשיל לחוק יסוד, הוא יכול להחזיר את האיזון והשפיות למערכת. אולם בשביל זה הוא חייב להישאר במתכונת שבה הוא פורסם היום. אם שקד תוותר על מרכיבים בחוק, ובמיוחד על התגברות הכנסת על בית המשפט ברוב של 61 ח"כים. כל העלאה של המספר תרוקן את החוק מתוכן ותפגע בעקרון ריבונות העם.