'הנוער לא מוצא מודל מנהיגותי לחיקוי'

פרשיות השחיתות בצמרת הישראלית של השנים האחרונות מותירה חותם על הדור הבא של ההנהגה בישראל שמעדיף למצוא חלופות לפוליטיקה.

שמעון כהן , ג' בטבת תשע"ח

לא מודל לנוער. נכנסים ויוצאים בלהב 433
לא מודל לנוער. נכנסים ויוצאים בלהב 433
צילום: יוסי זלינגר, פלאש 90



טוען....

בין אם יניבו תיקי החקירה סביב ראש הממשלה תוצאות כאלה או אחרות נראה שלעצם השיח והכותרות סביב פרשיות שחיתות הנוגעות להנהגה בישראל, ולא רק בשנים האחרונות, יש השפעה על הדור הבא של המנהיגות הישראלית.

מי שפוגש את הדור הזה בשורה ארוכה של מיזמים חברתיים ומבקש להכשיר אותם ללקיחת אחריות ולהובלה מנהיגותית הוא ארגון LEAD, המסלול לפיתוח מנהיגות בישראל, ועם העומד בראשו, אליאב זכאי, שוחחנו ביומן ערוץ 7 על ההשפעות השליליות ואולי גם החיוביות של שיח השחיתות בצמרת הישראלית.

"אנחנו פוגשים את החבר'ה האיכותיים במדינה", הוא אומר ומעריך כי "אנחנו לא מבינים את זה, אבל אנחנו נמצאים בעיצומה של קטסטרופה בכל מה שקשור למנהיגות במובן המודל שאנחנו מספקים לדור הצעיר".

"אני קושר בין ההיבטים של השחיתות הפוליטית למה שקורה ב'טבע'. החבר'ה הצעירים לא רואים מודל למנהיגות בשום מקום. במנהיגות הפוליטית נשיא, ראש ממשלה ורב ראשי בכלא, במשפחה הם רואים את ההורים שמכרו את נשמתם למולך הקריירה ובסופו של דבר בגלל שגיאה ניהולית הם מושלכים לרחוב. הם מסתכלים ובזים להתנהלות של ההורים. הם גם לא מוצאים מודל בבתי הספר. יש כאן דור שגדל ללא מודל. בדורות הקודמים היו מי שנתנו מודל של צניעות ממלכתיות ומופת של דוגמא אישית, והיום יותר דברים מראים את ההיפך".

כשנשאל אם היעדר המודל אינו מוביל את הצעירים דווקא להחלטה לקחת אחריות ולשנות, הוא משיב שאכן כן, "הם משנים ועושים המון, אבל הם מאמינים שיעשו את זה בדרך אחרת ולא בדרך הפוליטית הרגילה כי הם לא רואים מודלים ראויים, לא בימין ולא בשמאל, ומנהיגות מתפתחת כשיש מודל שרוצים להיות כמוהו. החבר'ה לא מוצאים מודל כזה אלא יש להם תחושה שהמערכת רקובה מהיסוד וחוששים להישאב אליה ולא להישאר נקיים".

ומה באשר למפלגות האידאולוגיות בימין ובשמאל? האם גם בהן אין מודל ערכי שכזה? שם, אומר זכאי, ניתן לשער שיימצאו מודלים שכאלה, אך הנוער מבטא את קולו של הציבור הרחב יותר ו"כשמדברים איתם שומעים חוויה של תסכול קשה וחוסר אמונה ואיבוד תקווה שיכול להיות אחרת. לכן הם מחפשים ערוצים אחרים של השפיעה. עד עכשיו הוקמו 400 מיזמים חברתיים כמו 'כנפים של קרמבו' שהחל כמיזם של ילדה בת 16. הם מנסים לקחת אחריות מתוך תחושה שהקיים רקוב ורוצים להקים מנגנונים אחרים".

לדברי זכאי מדובר בחלק מהמשבר המנהיגותי בעולם כולו, משבר שנובע מתחושה שהסדר החברתי הקיים, זה שנקבע לאחר מלחמת העולם השנייה מיצה את עצמו, "המנהיגים לא נותנים מענה לבעיות היסוד שמטרידות את האזרחים במדינה. המנגנונים צריכים להשתנות", הוא אומר ומעריך שהמנגנונים אכן ישתנו וסדר ההנהגה המוכר כבר לא יהיה בעתיד הנראה לעין.

"לא בטוח שהמנגנון הקיים הוא שיישאר בעוד 10-15 שנה. אולי ייווצרו מנגנונים אחרים של השפעה פוליטית. להערכתי נמשיך עוד את ההתדרדרות העולמית עד משבר גדול יותר ואחריו ייווצר סדר חדש. המנהיגות העתידית תיראה אחרת. בעיות מורכבות ואדם אחד, מוכשר ככל שיהיה, לא יוכל לספק פתרונות. לכן, אני מעריך, שנעבור למנגנון של קבוצות הנהגה שירתמו את הכישרונות לטובת הציבור".

כשנשאל אם זו לא המציאות הקיימת בפועל כאשר סביב כל ראש ממשלה או ראש מפלגה יש צוות יועצים והוא אינו מקבל החלטות לבד. "זה נכון, אבל בסופו של דבר יש את ראש הפירמידה. משבר המנהיגות הוא משבר עולמי. במדינות אחרות רואים שהמנהיגות מדלגת על דור ומוותרים על הניסיון שאצלנו עדיין מקודש, ונכנס דור חדש של מנהיגים בגילאי 30-40 שרוצים לעשות זאת אחרת. אנחנו רואים מנגנונים כמו של מפלגת 'פאדמוס הספרדית שמבקשת לקבל החלטות בצורה אחרת על פי סקרים של תומכי המפלגה. יש התחלות של מנגנונים חדשים ואני מעריך שמה שיה הוא לא מה שיהיה".

כשהוא מבקש לפלח את האפיקים המקצועיים שאליהם פנו בוגרי המסלול שהוא עומד בראשו, מציין זכאי שאם בעבר בוגרים פנו לתחום המשפטים, מנהל עסקים ופסיכולוגיה הרי ש"היום הרבה הולכים לחינוך כי מאמינים שזה מה שחשוב. לדוגמא, מקימת 'כנפיים של קרמבו' יכולה הייתה להיות מזמן חברת כנסת, אבל היא מרגישה שהיא יכולה לתרום בחוץ, והיום היא מקימה מערכת בתי ספר שמשלבים נוער בעל צרכים מיוחדים ונוער אחר כשלכל ילד תיבנה תכנית מיוחדת. אין ספק שזו השפעה".

על כך נשאל זכאי אם אותם חבר'ה צעירים אינם חשים אחריות להיכנס דווקא אל הביצה הפוליטית על מנת שבה יהיו הטובים ולא הפחות טובים. במענה לכך הוא אומר: "אני מסכים לגמרי. אפלטון אמר שעונשם של הטובים שמסרבים לקחת אחריות הוא לחיות תחת שלטונם של הרעים. על זה אנחנו מדברים עם החבר'ה אבל זה הופך להיות קשה כשהם רואים מה קורה ולא מוצאים מודלים לחיקוי. אנחנו בסוג של קטסטרופה חינוכית. באופן אישי, בכל תיק משפטי של איש פוליטי אני מייחל שייצא זכאי, ללא קשר לימין ושמאל, רק בגלל העניין החינוכי".