איה קרמרמן
איה קרמרמןצילום: דניאל רצאבי

אחרי טרנד ניקויי הכבד, השייקים הירוקים, עשב החיטה וטרנד פודינג זרעי הצ'יה, קם טרנד ארוחות בוקר חדש שמאיים לכבוש את השוק. הוא נקרא בקיצור: "בשקית".

קורנפלקס בשקית, במבה בשקית, ביסלי בשקית, בייגל'ה בשקית, תפוצ'יפס בשקית, וגולת הכותרת של הטרנד הבריאותי - אפרופו בשקית עם פופקורן ממותק בשקית. גם סנדוויץ' פתי-בר עם שוקולד למריחה בשקית ראיתי. זה שלושה חודשים שאני יושבת בגן וצופה בהתהוות הטרנד. יכול להיות שהורה נורמלי כבר מזמן היה זורק את הילד שלו בפתח הגן, נותן נשיקה וממשיך בסדר יומו, אבל מעולם לא התהדרתי בנוצות לא לי וטענתי לשפיות. פרט לכך שזה ממש הפך לתצפית אנתרופולוגית.

חלק מהילדים מגיעים רעבים, עם ה"בשקית" ביד. אבל אחרי יציאה חפוזה מהבית ולחץ הורי לחגור מהר כי מאחרים, ה"בשקית" נראה כתאום האבוד של שקית יום ההולדת, הידועה בכינויה משנות השמונים "הכול בקווץ'". יהי זכרה ארור. ילדים נוספים רואים ילדים אחרים אוכלים, ונפתח להם התיאבון. אט אט מתמלא שולחן טרום ארוחת הבוקר, שנפתח מראש בדיוק לשם כך. לעומת ארוחת העשר, שבה יש חוקים ברורים של סנדוויץ' וירק, בארוחות ה"בשקית" המצב קטסטרופלי. יש ילדים שכלל לא נשלחת להם ארוחת טרום עשר. הם אוכלים את ארוחת העשר על הבוקר, ובעשר הם יושבים מול צלחת ריקה. ראיתי לא פעם את הגננת משכנעת ילד רעב להחזיר חלק מהאוכל, כי אחר כך לא נשאר לו מה לאכול. יש ילדים שנאלצים לשבת לאכול כשעדת ילדים מתבוננת בהם בכל פעם שהם מכניסים את ה"בשקית" שלהם לפה.

היו כמובן מקרים אחרים, שבהם ילדים מגיעים עם "ארוחת בוקר מאוזנת", הלוא היא חטיף השוגי. אתם צריכים לראות את סצנת האימה שהילד האומלל עובר כשהוא פותח את תיקו וילדים אחרים קולטים את החטיף עתיר הסוכרים, מחילה, את "ארוחת הבריאות". בחיי שזה לא מראה נעים. כל כך לא נעים שהגננת החלה לאסור על הילדים להביא ג'אנק מהבית. ומי לא משתף פעולה? צדקתם, ההורים. חסידי ה"בשקית". אלו שקונים במיטב כספם את הזבל הזה. אלו ששופכים את הזבל לשקית ושולחים את הילדים מחד להתמודד עם ילדים אחרים שחומדים את ה"בשקית", ומאידך להתמודד עם שפע הווירוסים החינני שנחת בארצנו.

לאחרונה יצאו מיני-מחקרים על מצב בריאות הילדים בארץ, וכמה נתונים מדאיגים צדו את עיניי. הראשון הוא שיותר מ‑50 אחוזים מהמבוגרים בארץ סובלים מהשמנה. אני יודעת, חלקנו מאמינים שגוף של ילד יכול לסבול כל מה שמכניסים אליו, כמו פח זבל, אבל גוף של ילד הופך לגוף של מבוגר, אי"ה. משמע שגוף של ילד לא בריא יהפוך לגוף מבוגר חולה, ולא יהפוך בדרך נס לגוף בוגר בריא, אלא אם כן במהלך ההתבגרות יהיה שינוי קונספט ופח הזבל הפיזי ייסגר עד להודעה חדשה.

נתון שני: מספר הילדים בעלי משקל עודף עד מה שמוגדר כהשמנה חמורה, עולה מדי שנה. אתן כמה ערים לדוגמה. חיפה – 32 אחוזים, ראשון לציון 31 אחוזים, שדרות 49 אחוזים, באר שבע 36 אחוזים, ירושלים 30 אחוזים, ובתל אביב 28 אחוזים מכלל תלמידי כיתות ז' סובלים מהשמנה. זה כמעט שליש מאוכלוסיית הילדים בארץ! שליש, שעתידים להפוך למבוגרים חולים במחלות הקשורות להשמנה כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם, לחץ דם גבוה ושאר ירקות. מחילה. שוב טעיתי, אם היינו אוכלים ירקות לא הייתי צריכה לכתוב את הטור הזה.

נתון שלישי מדאיג: במחקרי ה-OECD נמצא שישראל ממוקמת במקום הראשון, והלא מחמיא, בצריכת אנטיביוטיקה אצל ילדים מתחת לגיל תשע. אתם יודעים מה זה אומר? לא שידיהם של הרופאים שלנו קלות על ההדק. זה אומר שהילדים שלנו לא בריאים, משופעי מחלות. וזה אומר שכאשר, לא עלינו, תתקוף את הילדים מחלה שממש זקוקה לאנטיביוטיקה, היא כבר לא תשפיע על גוף של הילד כי הוא כבר ספג מנות חוזרות ונשנות כל ימי ילדותו.

חולים על ארוחת הבוקר

שלא תטעו. זוועות התזונה לא נגמרות בגנים ולא בארוחת הטרום-בוקר בשקית. גם הגדולים שלי מדווחים על ארוחות בוקר או סנדוויצ'ים מחרידים שבני כיתתם אוכלים. מארוחת הבוקר הקלאסית - פיתה עם שוקולד, עד לנקניקייה עם קטשופ בלחמנייה. חד משמעית, ילד שאוכל בבוקר קורנפלקס, עוגיות או ביסקוויטים עתירי סוכר ותו לא, ולאחר מכן "ניזון" מפיתה לבנה עם שוקולד, לא יוכל לשבת על אחוריו בשקט וללמוד. לא צריך להיות גאון הדור שליט"א בשביל להבין שילד מלא סוכר אך ריק בתזונה, יתקשה ללמוד. פרט לכך, מי שחושב שחתיכת מלפפון או עגבניית שרי יכולות להוות מגן חיסוני נגד עושר הסוכרים, הפחמימות הריקות והשומנים המוקשים, טועה טעות מרה. והופ, חזרנו לרופא לקבל מרשם לאנטיביוטיקה. או לריטלין. או לשניהם.

ישנו מחקר נוסף שמדבר על תופעה קשה של תת תזונה בעולם השפע. מדובר על גופות מורעבים של אנשים במשקל תקין, מלא ועד שמן. הגוף אומנם מקבל את צריכת הקלוריות המספיקה לו, שלא לומר יותר מכך, אך אינו מקבל את צריכת הוויטמינים, הירקות, הסיבים והחלבונים שהוא להם זקוק כדי להיות בריא וחסין מחלות. אז בפעם הבאה שאתם תקועים בבית עם ילד חולה, וצריכים להתחנן לסבתא שתבוא שוב לשמור עליו כי הבוס שלכם רוצה להרוג אתכם, תחשבו על מה שהכנסתם לשקית שלו לארוחת הבוקר.

אני מודעת לכך שלהכין אוכל מזין לוקח זמן וזה קשה, ולכן אני קמה כל בוקר בשש כדי להכין אוכל לגדוד שלי שיוצא בשבע ורבע לדרכו. אני מסרבת לקצר תהליכים או לשלוח אותם עם ג'אנק לדרך. דרך אחרת היא להכין מראש אוכל שאפשר לחמם בזמן או לארגן בזמן קצר בבוקר.

רעיון אחד שאבתי מג'יימי אוליבר, שף אנגלי מפורסם, שאחרי שלמד את נתוני ההשמנה המדאיגים בארצו, משקיע את זמנו בניסיון לעשות מהפכה בקפיטריות בתי הספר ובתרבות הטייק-אווי והג'אנק. אומנם המתכון שאני נותנת חסר ברכיבים מסוימים מהמתכון שלו, אבל הוא נאמן לאותו קונספט בריא, מזין וכיפי.

אבקת גרנולה

הרעיון הוא לקחת גרנולה ביתית, ואחרי שהיא מתקררת להעביר אותה לגריסה במג'ימיקס. מה הפלוס? שבזכות הגריסה אפשר להכניס גרעינים וזרעונים שהילדים פחות אוהבים, אך מעשירים את הגוף.

כשאין זמן בבוקר, הילדים שלי יוצאים לדרך עם כוס חד פעמית ובה ארוחת הבוקר. אני מודה שאבקת הגרנולה היא לא הבחירה הראשונה שלי, אבל לאלו שלא אוהבים דייסה היא פתרון מזין ומהיר. את האבקה אני מוסיפה ליוגורט עיזים, תפוח חתוך, פירות יער מרוסקים או חמוציות.

חומרים:

1 ק"ג פתיתי שיבולת שועל עבים / 250 גרם שקדים טריים, אגוזי מלך טריים, אגוזי ברזיל / 100 גרם גרעיני דלעת קלופים טריים, גרעיני חמנייה קלופים טריים / רבע כוס דבש / חצי כוס מים

אופן ההכנה:

מערבבים את הדבש והמים ושופכים על רכיבי הגרנולה / מכניסים לתנור בחום של 165 מעלות על נייר אפייה לכ‑15 דקות, עד לייבוש. יש לשמור שלא יישרף / כשהגרנולה מתקררת, מכניסים אותה למג'ימיקס עם 3 כפות קקאו (לא שוקולית!) / מאחסנים בצנצנת הרמטית.

לתגובות: [email protected]