בשבע מהדורה דיגיטלית

זמן פציעות

חיילים צעירים בשירות סדיר שנפצעים במהלך האימונים בצה"ל, מגלים שבמקום שהמערכת תסייע להם להשתקם מתייחסים אליהם כשקרנים

אסף משניות , ג' בטבת תשע"ח

משרד הביטחון תוקע את החוק. חיילים באימון (למצולמים אין קשר לכתבה)
משרד הביטחון תוקע את החוק. חיילים באימון (למצולמים אין קשר לכתבה)
צילום אילוסטרציה: מאור קינסבורסקי, פלאש 90

שנה וחצי עברו מאז נפצע החייל אביב לוי ברגלו במסגרת אימון בבסיס מג"ב במכמש, ורק ביום שלישי האחרון ניתנה למשפחה חוות דעת רפואית מטעם צה"ל שקושרת את הפציעה לפעילות הצה"לית. במהלך כל הזמן הזה, ולמרות שהפציעה התרחשה במהלך אימון, נאלצה המשפחה לשלם אלפי שקלים לטיפולים שונים, והשיקום של אביב עוד נמשך.

"תוך כדי מד"ס סובבתי את הרגל, ריסקתי את הברך עד שהעצם יצאה החוצה מהרגל", משחזר אביב. "המפקד שלי, בחור בן 21 שאני ממש לא מאשים אותו במשהו כי הוא כולה ילד כמוני, לא ידע מה לעשות איתי. רק בערב ראיתי חובש שנתן לי משככי כאבים, והוא עוד רצה שאעשה שמירות בישיבה באותו זמן".

רק כעבור ארבעה ימים הגיע אביבי לבית החולים. "עברו עליי ארבעה ימים מהגיהינום. בבית החולים הרופא אמר למפקדת שלי שזאת רשלנות נוראית שארבעה ימים לא טיפלו בי. הוא הכין אותי לכך שאצטרך שיקום ארוך מאוד. עוד באותו ערב הועברתי ליחידה שנקראת ר"מ 2, וגם שם היה סיוט כי אף אחד לא ידע מה לעשות איתי. חיילות שרק התגייסו היו צריכות לתת מענה, כשהן לא מבינות בכלל מה קורה. רק אחרי ארבעה חודשים עשו לי ניתוח, ובמקום לאחות את העצם הוציאו לי אותה, כך שאין לי עצם בברך היום.

"זה פשוט שבר אותי נפשית. זרקו אותי ממקום למקום, התעלמו ממני. הרגשתי שמפקירים אותי. שלחו אותי הביתה, וההורים שלי הוציאו אלפי שקלים על השיקום שלי שעדיין נמשך. אני מנסה כל הזמן להיכנס לפרופורציות, אומר לעצמי שיש כאלה שנמצאים במצב עוד יותר קשה, אבל זה לא מעודד לגמרי. אני יודע שיש דברים שאני לעולם לא אוכל לעשות שוב. נכון להיום, מלבד זה שאין לי עצם, נוצר לי קרע נוסף בגיד באותה ברך בגלל טיפול לקוי שקיבלתי כל הזמן. הרופאים אמרו לי שיש סיכוי שגם בעוד עשר שנים לא תהיה לי ברך. הפציעה הזאת שינתה לי את כל התפיסה על איך אני רואה את צה"ל, ואני בטוח שכל מי שעובר משהו כזה מרגיש אותו דבר. זאת פשוט שערורייה. הצבא לא מאמין למי שעובר פציעות וסובל מכאבים, חושבים שכולם משקרים. הפכתי להיות רק מספר אישי".

אם זה לא מספיק, הרי שבינתיים הצבא ניסה להוכיח שאין קשר בין פציעתו של לוי לשירותו הצבאי, ולמעשה הוא גויס במצב שאינו מתאים לשירות קרבי. "שלחתי ילד בריא פרופיל 97, כשיר לשירות עם כל המסמכים הנדרשים לכך, ואז כשהוא לא מועיל יותר זורקים אותו לרחוב?", אומרת מירב לוי, אמו של אביב.

רק השבוע חוות דעת רפואית צה"לית קישרה בין פציעתו של לוי לפציעה הצבאית מהאימון. המשפחה אומנם שמחה מאוד לנוכח חוות הדעת, אך ההתנהלות עד כה הותירה אותם מפוכחים. "זאת התייחסות ראשונה שרופא מטעמם מקשר באופן ישיר את הסיבה של הפציעה, ולכן אני מאוד מתרגשת", אומרת האם, "אבל זאת רק המלצה למשרד הביטחון. מה הם יכריעו - אין לי מושג. כמה זמן ייקח עד שיכריעו? גם אין לי מושג".

חודשים קריטיים

סיפורו של לוי אינו יחיד. לא מעט חיילים שנפצעו במהלך שירותם הצבאי ננטשים על ידי מערכת הביטחון בשלב הטיפולים והשיקום. חייל שנפצע מתחיל את תהליך השיקום שלו ביחידה המכונה ר"מ 2, יחידת המאושפזים והמטופלים של צה"ל, שם טיפוליו ממומנים על ידי צה"ל. לאחר חודשיים ביחידה הזאת נשלח החייל לוועדה רפואית שקובעת האם הוא חוזר לשירות רגיל, או שהוא נזקק להמשך שיקום. חיילים שמופנים להמשך שיקום עוברים ליחידה המכונה ר"מ ד', שהיא יחידת משוחררים זמנית, ולאחר חצי שנה מתכנסת ועדה נוספת שדנה האם להחזיר את החייל לשירות או להשאירו בר"מ ד'. מכיוון שבאותה תקופה החייל אינו חלק מהצבא, את הטיפולים הרפואיים אמור החייל לקבל מקופות החולים, כאשר החוק מעניק לחייל משוחרר שנה שלמה של טיפולים חינם בקופות החולים. הבעיה מתחילה כאשר הפצועים מנסים לקבוע תורים לטיפול, אז הם מגלים שעליהם לחכות לעיתים יותר מחודשיים לפני שיהיה תור פנוי לטיפולים כדוגמת פיזיותרפיה. "החודשים האלה הם התקופה החשובה ביותר של השיקום. אם לא מקבלים טיפול ראוי בזמן הזה, עלולים להישאר נכים", מספר לנו אסף אורמינר, שנפצע במהלך הטירונות בצנחנים ונאלץ לעבור את התהליך.

אורמינר החל את שירותו הצבאי במרץ 2016. ארבעה חודשים מאוחר יותר, במהלך יום ספורט פלוגתי, נפגע אורמינר בכתפו. "הרגשתי מעין תזוזה בכתף שלאחריה לא יכולתי להזיז את היד ואחרי כמה שניות מעין קליק והתחושה חזרה. כמובן שמיד הלכתי לחובש. הוא הסתכל על שתי הכתפיים ואמר 'בטח מכה יבשה, יהיה בסדר'", הוא מספר.

אורמינר סיים את הטירונות והחל קורס מ"כים תוך שהוא ממשיך לסבול מכאבים. במהלך הקורס התגברו הכאבים והוא הגיע למצב שלא היה יכול להחזיק נשק וללבוש ווסט בלי שיסבול מכאבים. "בקורס היה חובש טוב יותר שמיד הפנה לרופא. הרופא הפנה לבדיקת MRI שנעשתה כבר לקראת סוף הקורס, שבינתיים סיימתי, ואף הייתי אמור להישאר בו כמפקד. בבדיקה התברר שקרעתי רצועה בכתף ויש נזק לגיד".

אורמינר נאלץ לעבור ניתוח ולהתחיל במסע השיקום של צה"ל. הוא הועבר ליחידת ר"מ 2. "ביחידה קיבלתי טיפול מצוין. אין לי מילה רעה להגיד על החלק הזה. הם אמרו לי שמבחינתם שאבוא כל יום לפיזיותרפיה, אבל אחרי חודש וחצי הועברתי לר"מ ד' ולטיפול של קופות החולים. שם לא היו תורים במשך יותר מחודשיים, והייתי חייב לשלם על טיפולים פרטיים במשך כל הזמן הזה. כל טיפול עולה 300 שקלים, ובשביל שהתהליך יהיה אפקטיבי צריך לפחות שני טיפולים בשבוע, ולפעמים אפילו יותר. בפועל זה יוצא אלפי שקלים, שאני צריך לשלם כי צה"ל לא מממן לי את השיקום אחרי שנפצעתי במסגרת הצבא".

פגיעה במוטיבציה

"זאת לא תופעה של יחידים", אומר לנו ח"כ עפר שלח, יו"ר סיעת יש עתיד וחבר ועדת חוץ וביטחון. "אליי באופן אישי מאז שהתחלתי לעסוק בנושא הגיעו עשרות תלונות. ההערכות שלנו מדברות על כך שמדובר במאות מקרים של חיילים שפשוט נופלים בין הכיסאות".

איך זה שהחיילים נפלו בין הכיסאות, והם נאלצים לשלם מכספם האישי על השיקום?

"אחד הדברים שנתקלתי בהם במהלך התעסקות שלי בנושא, וזה ממש הפתיע אותי, הוא העובדה שהדרגים הבכירים ביותר בצה"ל שעוסקים בנושא לא הכירו את היחידה ר"מ ד', ולא את הפרוצדורה הזאת שמשחררים חיילים על תנאי למשך חצי שנה, למרות שזה נוגע למאות חיילים".

איך דבר כזה נעלם מהעיניים של מי שאמור לעסוק בתחום?

"שאלה מצוינת. אין לי מושג איך דבר כזה קורה".

בעקבות המקרים הרבים שאליהם נחשף שלח, יזם הח"כ הצעת חוק שנועדה לפתור את הבעיה ולדאוג לכך שצה"ל ישלם על הטיפולים של החיילים. "יש רק דבר אחד שהחיילים והמשפחות שלהם מצפים מצה"ל, וזה שאם חס וחלילה יקרה משהו לילד שלהם הצבא ידאג לו ולא יגיד לו שהוא משוחרר ושילך לקופות החולים לטפל בעצמו. יתרה מזו - השחרור הוא רק לחצי שנה, מה שמונע מהחיילים הפצועים להמשיך בחייהם".

על פי הצעת החוק של ח"כ שלח, החיילים הפצועים ימשיכו לקבל את הטיפולים בצבא והצבא ימשיך לקחת עליהם אחריות ולא ישחרר אותם לחצי שנה, כמו שקורה כיום. לאחר פרק הזמן הזה תתכנס ועדה רפואית שתחליט האם החייל ממשיך בשירות או משוחרר לחלוטין מהצבא, בלי האפשרות של שחרור על תנאי. "כל קצין בכיר שהצגתי לו את המציאות הזאת אמר לי שזה אבסורד שחייבים לתקן אותו. כולם מבינים שזה לא יכול להימשך ככה", אומר שלח.

הצעת החוק אמורה לעלות לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה ביום ראשון הקרוב, לאחר שהדיון בה נדחה כבר פעמיים בעקבות התנגדותם של משרד האוצר ומשרד הביטחון לחוק. "כבר בפעם הראשונה שהחוק עלה, לפני חודש וחצי, רוב השרים חשבו שהחוק הזה צודק אבל המשרד התנגד. השרים לא מצביעים בדרך כלל נגד משרד הביטחון, ובמקום זה הם נתנו לו חודש כדי לטפל בנושא והם לא עשו כלום".

בעוד משרד האוצר התנגד לחוק מטעמים כלכליים, משרד הביטחון הסביר את התנגדותו בסיבות ביורוקרטיות. לטענת המשרד, מכיוון שחלק ניכר מהחיילים חוזרים לשירות לאחר השהות בר"מ ד', וזמן שירות זה מנוכה ממשך שירותם, לא נעשה עוול בשחרור הזמני, שכן החייל מתחיל את חייו שלאחר הצבא בדיוק באותו זמן שהיה אמור להתחיל אלמלא הפציעה. בנוסף לכך, מכיוון שהחיילים חוזרים לקבל טיפולים מקופות החולים בפרק זמן זה, ניתן להם מענה רפואי. בעקבות כך, ובעקבות קשיים משמעותיים לדבריהם במימוש החוק, המשרד מתנגד לחוק.

אורמינר מוחה בתוקף על תגובת משרד הביטחון. "בינתיים אנחנו נשארים תלויים באוויר בלי לדעת לאן אנחנו הולכים. אנחנו לא יכולים לעבוד, כי אנחנו באמצע שיקום ואף אחד לא ייקח עובד לשלושה חודשים. אנחנו לא יכולים לשפר בגרויות, כי אין מספיק זמן, ויכול להיות בסוף ישחררו אותנו לגמרי וסתם לקחו לנו חצי שנה, שמצד אחד לא טיפלו בנו ומצד שני לא שחררו אותנו באמת".

הבעיה במציאות הנוכחית לא מסתכמת בחוסר צדק משווע ובעוול כלפי החיילים ובני משפחותיהם. בחודשים האחרונים מתפרסמים שוב ושוב נתונים מתוך צה"ל שמצביעים על חוסר מוטיבציה לשירות קרבי. תא"ל ערן שני, ראש חטיבת התכנון בצה"ל, אף הודה בריאיון שנתן לחדשות הערב בכאן 11 ביום שני האחרון, שבעקבות הירידה צה"ל אף הפסיק למדוד את רמת המוטיבציה של החיילים.

ההתנהלות של צה"ל בסוגיה יכולה לגרום לפגיעה במוטיבציה לשירות בצה"ל?

"כשאתה שומע את המשפחות מדברות, אתה שומע שמערכת הביטחון מפרה את המחויבות הכי בסיסית שלה מבחינתם", אומר ח"כ שלח. "מי שזה היחס שלו לפצועים מסתכן במשבר אמון חמור מול האזרחים. צה"ל משקיע מילונים במטרה לשמר את אמון הציבור בו, אבל כל מקרה כזה פוגע אנושות בכך. כל חייל שנפצע זה לא רק הוא שמקבל רושם רע על צה"ל אלא כל המעגלים שסובבים אותו".

על אף פניית 'בשבע', במשרד הביטחון הודיעו כי הם אינם מתראיינים בנושא כלל, לא הדרג המקצועי ולא הדרג הפוליטי. תגובת משרד הביטחון: מערכת הביטחון דואגת לכלל חיילי צה"ל שנפגעים במהלך שירותם הצבאי, גם אם אינם כשירים רפואית להמשיך בשירות חובה לתקופה מסוימת. בתקופה שבה החיילים נמצאים בפטור זמני משירות, הם מקבלים שירות רפואי מלא במימון מערכת הביטחון במסגרת קופת החולים אליה היו שייכים לפני יום גיוסם. במקרים רפואיים מורכבים, ממשיך צה"ל את הטיפול לתקופה נוספת על מנת להבטיח רצף טיפולים. כיום, תקופת פטור זמני מנוקה מתקופת שהותו של חייל אם וכאשר הוא חוזר לשירות, כך שבכל מקרה הוא משתחרר במועד השחרור שנקבע לו מראש. במקרים לא מעטים החיילים חוזרים לשירות מלא ומשמעותי לפיכך הנוהל הקיים כיום נותן מענה מלא לנושא.