בשבע מהדורה דיגיטלית

עונת היובש

התחזיות מדברות על שנה שחונה חמישית ברציפות, ומקורות המים בצפון הולכים ומתייבשים.

דביר עמר , ג' בטבת תשע"ח

המפלס יורד גם בחורף. הכינרת
המפלס יורד גם בחורף. הכינרת
צילום: באסל עווידאת, פלאש 90

"המצב קטסטרופלי, האדמה יבשה ומשוועת למים", אומר יניב נרוב (46) חקלאי ותיק ממושב רמת מגשימים, "יש לנו 1,800 דונם גידולי שדה והם במצב ממש לא טוב. שדות החיטה, למשל, קיבלו קצת מים אך לא מעבר.

כדי להנביט חיטה צריכים 40 או 50 מילימטרים של גשמים, והפעימות היחידות של גשמים היו במנות של 20 או 30 מילימטר ובהפסקות גדולות בין הימים הגשומים. חלק מהחיטה נבט וחלק לא. אם עוד שבוע השדות ימשיכו לא לקבל מים, הגרעינים יישארו באדמה וחיטה לא תצא, אפשר להגיד לה שלום".

הסיפור של נרוב הוא ביטוי נוסף למשבר המים החריף שפוקד את מדינת ישראל ואת הצפון בפרט והתבטא בחג חנוכה יבש במיוחד מבחינת גשמים. לפי התחזיות, השנה הנוכחית צפויה ככל הנראה להיות השנה השחונה החמישית ברציפות. "התחזית העונתית העדכנית מתחילת דצמבר שפרסם השירות המטאורולוגי, אשר מבוססת על מודל חיזוי אירופאי לטווח בינוני, מצביעה על עונת חורף יבשה באופן ניכר מהרגיל ועל שנת בצורת לפנינו, חמישית במספר", אומרת החזאית סיגל גפני, "ההסתברות עומדת על 64 אחוזים לחודשים דצמבר, ינואר ופברואר שחונים באופן מובהק".

לדבריה, "על פי אותה תחזית הסיכויים שחודשים ינואר, פברואר ומרץ יהיו יבשים עומדים על 37 אחוזים, ושיהיו גשומים בתקופה הזאת - 33 אחוזים. נכון לתקופה הנוכחית ולעובדה שאין מערכת של משקעים בשבוע הקרוב, נראה שאכן אנחנו לקראת חורף שחון. בהשוואה לממוצע, המשקעים עד כה ברוב האזורים סביב ה‑50 אחוזים, חלק יותר וחלק פחות, הרוב פחות".

גם ברשות המים מבהירים כי אנו בפתחו של משבר עמוק. "בצפון נמצאים עיקר מקורות המים שלנו, והם הולכים לכיוון של התייבשות. כולנו אוהבים את הדן, הבניאס ונהר הירדן, ושם יש פחות ופחות גשם", אומר ד"ר עמיר גבעתי, מבכירי רשות המים. לפי גבעתי, משק המים במצב החמור ביותר מזה עשרות שנים. "תופעה שכזאת עוד לא ראינו, כמות המים שיוצאת מהסלעים בדן היא הכי נמוכה שמדדנו מאז שנות הארבעים. למרות שבכינרת אנחנו בקושי שואבים, רק שלושים מיליון מ"ק, עשירית ממה ששאבנו עד לפני כמה שנים, המפלס ממשיך לרדת ועוד בדצמבר".

התוצאה הישירה של התייבשות המעיינות בצפון היא פגיעה בכינרת, שמקורות המים שלה הולכים ודועכים. המפלס הנוכחי ממשיך לרדת ועומד על מינוס 214.39 מטרים, הקו השחור קרוב מתמיד ועד לקו האדום העליון חסרים לה 5.59 מטרים. אולם לא רק מפלס הכינרת נמצא בשפל כל כך נמוך, גם המפלסים של אקוויפר ההר נמצאים כעת במצב נמוך ביותר. החשיבות של אקוויפר ההר היא דרמטית. מדי שנה נשאבים ממנו קרוב למיליארד מ"ק, יחס גבוה פי כמה עשרות מהשאיבה מהכינרת.

למרות התחזיות עדיין ישנו פתח לאופטימיות. "התחזיות הן עדיין לא מדע מדויק, ב‑2002 השנה התחילה רע מאוד, אבל פברואר ומרץ היו חודשים גשומים מעל הממוצע, והמאזן היה חיובי בסופו של דבר. השנה נשארו עדיין שלושה חודשים שכן מאופיינים בגשם, וצריך לשמור על מידה מסוימת של אופטימיות. הסיכוי נמוך אבל עדיין קיים", מוסיפה גפני.

משנים את מסלול המוביל הארצי

בינתיים אין מספיק גשמים, ובשביל חלק ניכר מהחקלאים מחיר המים הולך ועולה בצורה דרמטית. "העלויות של המים לחקלאות הן גבוהות. אם בעבר שילמנו שקל לקוב מים, היום אנחנו משלמים שקל וחצי", מוסיף נרוב. "יש לנו 600 דונם שעועית, וכל דונם דורש 600 קוב מים. בחישוב כולל מדובר על הרבה מאוד כסף. כל עלייה של כמה אגורות במחיר מאוד משמעותית לנו".

אך למרות הקשיים נרוב לא מתייאש. "חקלאים הם אנשים אופטימיים ומאמינים, אנחנו אומרים מדי שנה: בשנה הבאה יהיה יותר טוב. מאמינים שהגשם יגיע, וגם אם הוא לא יגיע אנחנו סומכים על הראש היהודי, מאמינים שיהיה בסדר, תמיד שומרים על החיוב והאופטימיות".

אולם מתברר שלא רק החקלאים נפגעים מהמחסור בגשמים. הידלדלות המים במעיינות ובמאגרים פוגעת במגוון תחומים. התיירות במשבר, ובכל רחבי הארץ צפויים להגיע פחות מטיילים. תחום נוסף שסובל הוא מפעלי השימורים והקפואים אשר לא מקבלים מספיק סחורה עקב המחסור בגידולים. כך נוצר מצב שמשבר המים פוגע בתחומים רבים בשדרות החיים.

למראית עין האזרח הישראלי הממוצע, במיוחד אם הוא גר במרכז ובדרום, לא חש כל בעיה בעקבות משבר המים. הברזים פתוחים והמים זורמים בשפע, כך שאזרחים רבים שואלים את עצמם היכן הבצורת שכולם מדברים עליה.

התשובה נעוצה בהתפתחות הטכנולוגית. אם היינו מסתמכים רק על אקוויפר ההר והכינרת, כנראה שכבר היינו נתונים במשטר של הקצבת מים ונמצאים במצב די דומה לשכנינו בירדן, שם לא זורמים מים בברזים בחלק ניכר משעות היממה. הפתרון שהציל את ישראל במשבר המים נעוץ כאמור בזירה הטכנולוגית, במתקני ההתפלה של מי ים לשתייה ובמתקני טיהור מי הביוב שהופכים למי קולחין להשקיה. "הגדלנו השנה את רכישת המים ממתקני ההתפלה בים התיכון מ‑585 מלמ"ק לכ‑670 מלמ"ק. היום אנחנו שואבים מהכינרת בחלקים מסוימים רק כדי להשאיר את המוביל הארצי עובד למצב שמתקני ההתפלה לא יעבדו", מוסיף גבעתי.

משבר המים שינה את כללי המשחק. אם בעבר סיפקה רמת הגולן מים לכינרת, עכשיו צריך להעביר מים בכיוון ההפוך. רמת הגולן לא קשורה למתקני ההתפלה, ותלויה בעיקר בגשם שיורד במקום. בעקבות כך ייתכן כי בשנים הקרובות ישנה המוביל הארצי את מסלולו המיתולוגי מהצפון אל מרכז הארץ והדרום, ויוזרמו בו מים מותפלים ממרכז הארץ והדרום אל הצפון. "ייתכן שמתקן ההתפלה בחדרה יספק מים לצומת המוביל ומשם צפונה", משער גבעתי.

הבצורת הביאה את רשות המים ומקורות להיכנס למצב חירום ולקדוח בשנה האחרונה עשרות קידוחים עמוק באדמה במטרה לחפש מים. "הקידוחים הם תוכנית חירום זריזה כדי להביא במיידי עוד 20‑25 מלמ"ק", אומר שר החקלאות אורי אריאל. "היינו בטוחים שמתקני ההתפלה בהיקף של 600 מלמ"ק יספיקו גם בשנים קשות, אולם מתברר שאחרי ארבע שנות בצורת וחמישית בפתח זה לא מספק, צריך מאות מיליוני קוב. לכן הוספנו עוד כ‑60 מלמ"ק למתקני ההתפלה ומשרד התשתיות הולך לקראת קמפיין חיסכון במים אותו אנחנו מעריכים כשווה 20‑25 מלמ"ק. בסך הכול יש לנו 100 מלמ"ק נוספים שאמורים לתרום משמעותית לחקלאות".

בין התפלה לתפילה

תחום נוסף שמקדם השר הוא קיצוץ במגזר העירוני. "יש כוונה לקצץ במגזר העירוני. הפארקים לוקחים הרבה מים, ואנחנו רוצים להתייעל. בנוסף לכך אנחנו משקיעים כספים רבים במחקר ובפיתוח כדי לגרום לכך שהמטעים ייקחו פחות מים".

ובאשר למים לחקלאים אומר השר: "כרגע לא מקצצים קיצוץ עמוק במים לחקלאות, הדיון הבא בפברואר ועד אז נראה מה צריך לעשות. בנוסף לכך הגענו להישג שסיכמנו עם האוצר שאם יהיה קיצוץ החקלאים יקבלו פיצוי על כל קוב". לגבי עלויות מחירי המים לחקלאים מסביר השר אריאל: "לחקלאים שרכשו מי מקורות, כבר עשור שמחירי המים לא ירדו. הם שילמו 2.62 שקלים לקוב, ומתחילת השנה הורדנו את המחיר ל‑1.98 שקלים, ירידה של 64 אגורות. ב‑2018 מחירי המים ירדו בעוד כמעט 40 אגורות ל‑1.60, ירידה של עשרות אחוזים". אולם תוכנית זו אינה כוללת חקלאים רבים. "יש כאלה מפיקים שמשכו מים מהירדן או שאבו מהכינרת, להם העלו קצת וביניהם המושב רמת מגשימים".

בנוגע למתקני ההתפלה מציין השר כי יש תוכניות להרחבת מתקני ההתפלה הקיימים והקמת מתקני התפלה חדשים בצפון הארץ, אשר זקוק למים באופן מיידי. אחד ממתקני ההתפלה הגדולים צפוי להיות ממוקם ליד עכו. בפועל, אומרים לנו גורמים בכירים ברשויות, התנגדות התושבים למתקנים אלו ליד ביתם היא הסיבה העיקרית המונעת את הקמתם כבר שנים.

יש שיאמרו שהפתרון הוא לא רק התפלה, אלא גם תפילה. "צריך להרבות ברחמים, וכשמרבים ברחמים הקב"ה פותח שערי שמיים", אומר הרב יאיר גזבר, ראש ישיבת ירושלים לצעירים. "לדעתי, במקום להתמקד ולחפש עבירות ולהגיד שהמחסור בגשמים הוא בגלל פלוני או אלמוני או דבר כזה או אחר, צריך להבין שזו לא הנקודה. עיקר הנקודה זה הקשר בין שמיים וארץ, והגשם הוא ביטוי לקשר שיש בין שמיים לארץ. כל התפילות שנהיה ראויים ומוכנים וברי קיבול, נהיה מוכנים ושואפים לקבל את השפע, במימד הרוחני זה תורה ובמימד הגשמי זה גשם, זה היינו הך. חז"ל אומרים 'גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה', ביטוי של שפע שיורד ומתגלה גם במימדים הטבעיים. הקב"ה מבקש תורה יותר גדולה וקשר יותר עמוק וחזק בין שמיים לארץ".

בתקופה האחרונה בתי כנסת בכל רחבי הארץ מקיימים תפילות מיוחדות לגשם. "אצלנו ביישוב עושים עצרת תפילה עם דברי התעוררות, קריאת תהילים ופתיחת ארון הקודש בבית הכנסת", אומר הרב אוהד קרקובר, רב היישוב וראש הישיבה בכוכב השחר. "בימינו, שקיימת התפלה, עומק הצרה לא גדול כמו בעבר, אבל לאחינו החקלאים זו אכן צרה. המים המותפלים יקרים, ואנחנו ערבים זה לזה. בנוסף לכך אנחנו מתפללים לכבודה של ארץ ישראל. הארץ יבשה וכבודה היא שמקושטת בצמחים, הכבוד שלה זה היבולים שלה. אנחנו לא עושים חשבונות של מקום ולוקחים את זה למקום של אמונה, התיקון שלנו הוא עצם ההבטה לשמיים".

Dvir794@gmail.com