ראשית רוצה להביע הערכה ליועז הנדל, יוזם ההתכנסות הזו. יועז לוחם ומפקד בשייטת 13, שמביע את דעותיו באופן שאי אפשר לטעות בהן, מותקף מאז שהכריז על היוזמה להפגין כאן הערב.
יועז מותקף על ידי גורמים מתוך המחנה שלו, המחנה הלאומי. באיזו קלות בלתי נסבלת, כל מי שיש לו ביקורת כלשהי מתויג, במקרה הזה כ"סמולני" = עוכר ישראל ואף בוגד.
עשרות שנים שירתתי בצה"ל ופיקדתי על חיילים וקצינים בעלי דעות פוליטיות שונות – נקרא לזה "ימין" ו"שמאל", פיקדתי על אשכנזים ומזרחים, על חרדים, דתיים לאומיים ושאינם דתיים, ותיקים ועולים חדשים, על דרוזים, צ'רקסים, ערבים מוסלמים, נוצרים ובדואים. כולם היו מוכנים לחרף את נפשם כדי להגן על מדינת ישראל.
כאשר נלחמנו, נפצענו ואיבדנו חברים, בני משפחה, מפקדים ופקודים – לא שאלנו, וגם אויבינו לא שאלו כשירו בנו, אם אנחנו "ימין", "שמאל" או מאיזה מגזר אנחנו.
אחדות כזו דרושה בעם ישראל, לא רק בצה"ל, ולא רק בעת מלחמה. אך אינטרס פוליטי לטווח קצר מביא פוליטיקאים לשיסוי, לפילוג, לקיטוב.
זו אינה מנהיגות! מנהיגות צריכה לאחד ולא לפלג!
איך פוליטיקאים הופכים את ערך טוהר המידות לנושא של "ימין" ו"שמאל"?
טוהר מידות, ובעיקר של אישי ציבור האמורים להנהיג, חייב להיות מעבר לכל ויכוח. הרי מתורתנו ומנביאינו למדנו: "לא תטה משפט, לא תכיר פנים, ולא תיקח שוחד". ועוד נאמר: "השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים".
בהפטרה שלי מגדיר מיכה הנביא שלושה דברים עיקריים שהקב"ה דורש מהאדם:
"הגיד לך אדם מה טוב ומה הקב"ה דורש ממך, כי אם: עשות משפט, ואהבת חסד, והצנע לכת עם אלוהיך".
האם שכחנו זאת? האם לא ניתן לדרוש זאת ממנהיגינו? האם מנהיגינו לא יכולים לדרוש זאת מעצמם? האם אין זה טבעי לדרוש ממי שאמור להנהיג דוגמה אישית?
מניסיוני, מנהיגות מבוססת על אמון - אמון החיילים במפקדיהם ואמון העם במנהיגיו.
דוגמה אישית היא תנאי לאמון זה. אני מזהיר: כשאמון זה מתערער – החוסן הלאומי מתערער והביטחון הלאומי נפגע.
כבר שאלו אותי יותר מפעם אחת מה מדיר שינה מעיני, וציפו שאגיד "הפצצה האיראנית", שאכן צריכה להדיר שינה מעיני מנהיגי ישראל, ואני עניתי: "השחיתות!"
השחיתות - מכרסמת ביסודות החברה.
השחיתות - פוגעת בשיוויון ההזדמנויות.
השחיתות - גורמת להפניית משאבים למקומות לא ראויים על חשבון הצרכים של אנשים נזקקים, חולים ונכים, על חשבון צרכים לאומיים בחינוך, בבריאות, ברווחה, בכלכלה, בחקלאות, בתעשייה ובביטחון.
השחיתות - גורמת לתחושת אי צדק אצל האזרח ולאובדן אמון של האזרח בהנהגה ובמוסדות המדינה.
זו סכנה גדולה יותר מן האיום האיראני, חיזבאללה, חמאס או דאעש!
האם התרגלנו לזה שפוליטיקאים תוקפים את כל מי שמבקר אותם, את הגורמים האמורים לשמש איזונים ובלמים בדמוקרטיה? איזונים ובלמים היוצרים את ההבדל בין דמוקרטיה לדיקטטורה?
משרתי הציבור מותקפים, ובראשם, בימים אלה, השוטרים - שצריכים לבצע עבודתם ללא מורא וללא התערבות פוליטית.
בית המשפט - המיישם את עליונות שלטון החוק, מותקף! עצמאותו מאוימת על ידי פוליטיקאים. אותם פוליטיקאים, שתוקפים את מערכת המשפט, מסתתרים מאחוריה כאשר זה נוגע בהם. הם מטילים יהבם על הרף הפלילי – ומתעלמים ממבחן הרף הציבורי של מעשיהם, מבחן של "מעשה שלא ייעשה!"
“It is not done!”
איזו ציניות!
תקשורת, שצריכה לשמור על עצמאותה – מותקפת ומאוימת!
האם אלה שאלות של "ימין" או "שמאל"? שלטון החוק אינו עניין של "ימין" או "שמאל"!
איזונים ובלמים בדמוקרטיה – אינם עניין של "ימין" או "שמאל"!
ממלכתיות – אינה שאלה של "ימין" או "שמאל"!
מנהיגות מצניעת לכת הנותנת דוגמא אישית – אינה שאלה של "ימין" או "שמאל"!
אבותינו אמרו: "באין מורא מלכות – איש את אחיו חיים בלעו". שלא נתדרדר למצב כזה!
כל זה בידינו! זה לא תלוי באויבינו, זה לא תלוי באיתני הטבע, זה תלוי בנו!
שחיתות היא לא גזרת גורל – שחיתות היא מחלה!
מחלה שחייבים להתרפא ממנה, גם באמצעות שלטון החוק, ולא בחקיקה פראית שאמורה להחלישו! מחלה שחייבים להתרפא ממנה על ידי בחירת ומינוי אנשים נקיי כפיים וישרי דרך.
הערכים שלנו כחברה עומדים למבחן, שאסור לנו להיכשל בו! מנהיג בא ומנהיג הולך – המדינה חשובה מאדם זה או אחר!
הערכים שלנו חשובים מאדם זה או אחר! זה תלוי במנהיגות מלמעלה ובחינוך מלמטה!
זו חובתנו הלאומית להגן על הבית מפני האיומים הפנימיים! סטינו מהדרך - זו חובתנו להחזיר את המדינה למסילה!
אתם שהתכנסתם הערב בירושלים, בתל אביב ובמקומות אחרים בארץ, מבינים זאת! מבינים שאנחנו רוצים מנהיגות שתנהג ותנהיג על פי ערכים אלה, לטובת עתידנו, לטובת עתיד מדינתנו!