דעה
רבנים צבאיים לא מקבלים גיבוי

הרב עמיחי אליהו, יו"ר "צו 1", תוקף את הנחיית הרבצ"ר בנוגע לרבנים צבאיים במילואים: האם יתכן שגוף רבני יאיים על מי שנושא שם שמים?

הרב עמיחי אליהו , ו' בטבת תשע"ח

עמיחי אליהו
עמיחי אליהו
עצמי

זה זמן רב שאנו מתבוננים בחרדה על המתרחש בצה"ל.

תופעות עליהן התרענו ואף הותקפנו כאילו אנו מחפשים פגמים בצבא ישראל, קיבלו בשנה האחרונה משמעות ציבורית בנפח חסר תקדים ורבני ישראל והציבור הדתי מסורתי נחרד מההידרדרות המהירה במדרון האג'נדות החלקלק, שמוביל אל תהומות חדשים.

הסכנה היא לא רק ליהדות אלא כבר לביטחון ישראל, וכפי שהתחנכנו ולמדנו בבתי המדרש - הא בהא תליא.

בפתיחת קווים לפניות חיילים טיפלנו במקרים רבים של חוסר התחשבות בזכויות דת, לפעמים מתוך רדיפה ולפעמים באמת בשגגה, ותמיד הפנינו בראש ובראשונה לרב הצבאי. זאת מתוך ידיעה כי הרבנים הצבאיים עמלים ועושים כל שביכולתם על מנת שכל חייל וכל חיילת יוכלו לקיים מצוות בצבא ישראל ובודאי לממש את זכויותיהם ואת פקודות הדת הכתובות.

אך השטח צועק. החל מרדיפת בעלי זקנים, בעיות צניעות הולכות וגוברות, ימי ישיבה שמחוייבים בפקודת מטכ"ל ופשוט לא מבוצעים ואפילו לא מוכרים למפקדים (פניה מחיילים בחטיבת הצנחנים שקיבלנו השבוע), מזוזות שחסרות בחדרי שינה ועוד. הכל אנו מפנים בראש ובראשונה לרב הצבאי ביחידה. גם בפניות חיילי מילואים שמגיעות אלינו הכתובת היא הרב הצבאי שבשטח.

אך השבוע נפל דבר. הבנו שרבנים צבאיים לא בהכרח יכולים להוות כתובת. רבנים צבאיים לא מקבלים גיבוי. נדהמנו לראות כי הרבצ"ר שאותו אנו מכבדים מאד, בכבודו ובעצמו מאיים בהדחה באיגרת מיוחדת על רבנים צבאיים במילואים שיוצאים נגד פקודת השירות המשותף, וזאת לאחר לחץ מארגונים רדיקליים במימון הקרן החדשה.

האם אין מי שנושא בתוך הצבא את דגל המסורת היהודית? האם הדגל הזה מקופל ומוחבא בארון?

"אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" אמרו חז"ל, ולכן אנו לא דנים את ידידנו הבכירים ברבנות הצבאית שאומרים לרבנים גדולים "אין לנו סמכויות", "איננו אשמים". אנו מכבדים זאת מאד. מטיפול שלנו במאות חיילים בנושא הזקנים הבנו שלא כל משימה בתחום היהדות תיקח על עצמה הרבנות הצבאית, משיקוליה שלה שאין לנו כאזרחים הבנה בהם.

אך ברור לנו שארגון ללא מנגנון ביקורת פנימי ועידוד שיח והקשבה בתוכו לא יהיה מסוגל לטפל בכשליו וללמוד מטעויותיו. בצבא מתחקרים כל תקלה או תאונה ומסיקים מסקנות, לעיתים אישיות. מדוע שלא יעשו כן גם ברבנות הצבאית?

כגוף בעל מונופול על תחום היהדות, המשתלם ביותר הוא שהרבצ"ר דווקא ישקיע מאמץ בלרתום את אותם רבנים מבקרים ולהכיל אותם.

האם יתכן שגוף רבני יאיים על מי שנושא שם שמים? על מי שמתריע על אימוני ספורט מעורבים, לינה מעורבת בשטח ושירותים משותפים? לרדוף רב שאין לו על גביו אלא ה' אלוקיו? מי יטפל היום בחייל דתי שנאלץ לישון בגשם כי בנגמ"ש שלו יש חיילת? מי יטפל בחיילת ששובצה עם חייל בשמירה?

הפחד מביקורת שכבר קידמה ודחפה את המערכת, כמו בנושא ביטול מכוני חוץ, מיתון ברדיפת בעלי זקנים, ביטול שירותים המשותפים, מחיקת סעיף אחד בפקודה הרעה ועוד, מעידה על חולשה. חולשה זו מדאיגה.

כאמור, הכלת גוף או אנשים שמבקרים ללא משוא פנים תופעות אלו - היא המפתח להצלחת הרבצ"ר בקדנציה שלו.

ברור שלא הכל אפשר לעשות. יש חשבונות כי לא הכל תלוי בנו ויש כוחות וגורמים שמעלינו. הכוונה לקדוש ברוך הוא ותורתו הקדושה, כמובן.

צבא יהודי = צבא חזק.