ניכור הורי
תוציאו את הילדים מהמגרש

משתתפי כנס עורכי הדין דנו בתופעת הניכור ההורי. הרב דוד לאו: "תופעה נוראה". שופט לענייני משפחה: "הילדים האלו באים אלי בחלום".

חזקי ברוך , ו' בטבת תשע"ח

גירושים. אילוסטרציה
גירושים. אילוסטרציה
צילום: ISTOCK



טוען....

תופעת הניכור ההורי במקרים של גירושים עלתה לדיון בכנס לשכת עורכי הדין שנערך בסוף השבוע באילת.

מדובר בתופעה נפוצה במקרי גירושים, שבמסגרתה הורה אחד מסית את הילד נגד ההורה אחר עד כדי אובדן הקשר בין הילד להורה המושמץ.

מי שהנחתה את הפאנל בכנס עורכי הדין היא עו"ד אודליה חן, יו"ר פורום משפחה ובתי דין רבניים בלשכת עורכי הדין, שאמרה לערוץ 7 "שמנו את התופעה הקשה של הניכור ההורי על סדר היום. אין כאן עניין מגדרי. יש אבות מנוכרים ויש אמהות מנוכרות", הסבירה.

עו"ד חן הדגישה כי כמעט בכל תיק גירושין שלא נגמר בהסכמה, ישנה הסתה מצד ההורים. עו"ד חן זיהתה את הבעייתיות בתופעה ויזמה הצעת חוק שתנסה למגר את התופעה. חן פנתה לח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) כדי שתקדם את הצעת החוק לפיה הורה הטוען להיעדר קשר סדיר או לנתק בינו לבין ילדו יוכל להגיש תביעה לבית משפט כדי שיתערב וימנע את הניכור ההורי.

"ציבור ההורים צריך להבין שהילדים הם לא חלק ממגרש הגירושין, ואי אפשר לעשות שימוש על גבם כאשר ההורים רוצים לפרק את התא המשפחתי".

חן הוסיפה, "עד היום היה זמן רב בין דיון לדיון והמחלה של ניכור ההורי התפתחה ולא טיפלנו בה בזמן. בהצעת החוק ציינתי שתוך 7 ימים יהיה דיון בבית משפט. כל הורה יבין שהוא לא יכול להשתמש בילדים ונראה את תופעת הניכור הולכת ונעלמת".

הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו אמר במהלך הפאנל בכנס עורכי הדין, "הצעת החוק של ח"כ רויטל סויד מצוינת. יש קולות רבים של הנשים ויש קולות מעטים של גברים אבל אין קולות שמייצגים את הילדים.

"בעניין של משמורת קודם כל צריך לראות את טובת הילדים וברגע שזאת הנקודה המשמעותית אז הכול ברור. כשאבא רוצה להוריד מזונות כי הוא לא רואה את הילדים אסור להעניש את הילדים בגלל האמא שאינה מקיימת את הסדרי הראיה. המזונות הם למען הילדים ולכן במקרים מסוימים אני מציע שהאב ישלם לבית הספר או לחוגים ולא ישירות לאם.

"ניכור הורי זו תופעה נוראה. בהליך הגירושין אני לא רואה תמיד שהורים רוצים את טובת הילדים ובשביל זה אנחנו כאן. כשילדים אומרים לאבא במהלך דיון 'אתה משקר ולא נותן לאמא כסף' זה חמור והניכור ההורי נוראי".

הרב לאו הוסיף, "בית הדין חייב לעשות הכל למען טובת הילדים. בית הדין לא יעניש את הילדים במקרים של הפרות של ההורים. מה שמעסיק את בית הדין זה טובת הילדים. מי שמעניש את הילדים במסגרת המאבק שלו זה דבר אסור ואנחנו לא ניתן לו לקרות. כמו כן אני סבור שלא מוציאים מהר ילדים מביתם ואנחנו עושים את זה רק שההורים עושים מעשה חמור. אין לי ספק ששילוש כוח אדם של שופטים ודיינים יורידו את הניכור ההורי".

לשאלת ערוץ 7 התייחס הרב לאו לתופעת תלונות השווא, "אנחנו עושים כל מאמץ כדי לטפל בתופעה. חייכתי פעם ואמרתי שעורכי הדין מלמדים כל גבר לטעון שאשתו הייתה עם אחר ומלמדים כל אישה לטעון שהאבא פוגע בילדים. אנחנו מנסים לנתק את הטענות הללו ומנסים ללמוד את האנשים עצמם".

ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) אמרה בתום הדיון לערוץ 7, "ניכור הורי זו תופעה חוצת מגדרים ומגזרים. יש אבות שסובלים שהילדים לא בקשר איתם וגם אמהות. בסופו של יום יש זכות של כל ילד לקשר תקין עם ההורים שלו.

"אני כמחוקקת מחויבת לתת כלים לבית המשפט לבוא ולהתמודד עם התופעה. עד היום בתי המשפט היו באוזלת יד כי לא היה חוק יעודי בנושא ובין כל דיון לדיון עברו חודשים ארוכים והילדים נפלו בין הכיסאות.

"הצעת החוק שלי מתמקדת בארבעה דברים, הליך מהיר שתחום בזמן ומזהים בזמן את הניכור, אנשי מומחים שמכירים את התופעה ובסוף שלכל ילד יהיה קשר גם עם אביו וגם עם אמו. אסור שילדים יתפסו צד ויפתחו ניכור הורי".

ח''כ סויד לא מקבלת את הטענה שתופעת הניכור פוגעת בעיקר באבות, "אני לא אתן לנושא הכאוב הזה להיגרר למאבק בין המינים. יש גברים וגם נשים שנפגעים. המחויבות שלנו היא אך ורק לטובת הילד".

סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה בנצרת, השופט אסף זגורי, סיפר כי ''הנושא מעסיק אותי מאוד. התופעה של ניכור היא לא דבר בריא. מבנה המשפחה החדש צריך להיות על בסיס קשר של הילד עם שני ההורים. אנחנו כשופטים צריכים מומחים שידעו לטפל בנושא. הילדים עם הניכור באים אליי בחלום. אנחנו צריכים פסיכולוגים שיביאו לנו פתרונות״ .

נשיאת בית המשפט השלום במחוז דרום, השופטת אבירה אשקלוני, אמרה במהלך הפאנל כי "מצוות כיבוד אב ואם היא מצווה שהגמול עליה היא עוד בחייו של האדם. אני חושבת שזאת זכות וחובה של שני ההורים להיות בקשר עם הילד ומנגד היא מטילה חובה על הילדים עצמם.

''טובת הילד הוא השיקול העיקרי שאני רואה לנגד עיניי וגם רצון הילד בא לידי ביטוי. לבתי המשפט יש ארגז כלים לטפל בתופעה. קיים גם היום תיעדוף למקרים האלה. כל עוד לא יהיה שינוי בתקצוב של חוקרים שיבדקו האשמות שווא אנחנו בבעיה שמצריכה טיפול".