'נוער יהודי וערבי רוצה, אבל לא נפגש'

במכון לאוטמן מוטרדים מתוצאות סקר שיוצג מחר ולפיו אחוזים בודדים מבני הנוער הערבי והיהודי נפגשים אלה עם אלה.

שמעון כהן , ז' בטבת תשע"ח

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: דוד ועקנין. פלאש 90

מחר (שלישי) יתקיים כינוס של פורום דב לאוטמן למדיניות החינוך ובו יעסקו המשתתפים באתגרי החינוך והדמוקרטיה. בין השאר יוצג במהלך האירוע סקר הבוחן את קיומה, כן או לא, של תקשורת בין-מגזרית בקרב הנוער בישראל.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם לני מילוא, מנהלת פורום דב לאוטמן לחינוך ודמוקרטיה, על הכנס, התוצאות והמשמעויות.

מילוא פותחת בדברים אודות הפורום עצמו ומספרת כי מדובר ב"פורום של אנשי עשייה וחינוך שהוקם אחרי לכתו של דב לאוטמן ולהמשיך את מורשתו כי שפעל לחיזוק חוסנה של הברה בישראל".

באשר לסקר היא מספרת: "ביקשנו לברר מה עמדות הנוער לגבי חינוך לדמוקרטיה, האם נפגשים עם בני נוער אחרים, מתקשרים ברשתות החברתיות, על מה מדברים וכו'".

לדבריה כדי לברר את הנתון פנו לחמש מאות בני נוער מכלל החברה בישראל כולל החברה החרדית וכדי להבטיח שהנתונים הם נתוני אמת הגיעו לנסקרים גם טלפונית ולא רק דרך האינטרנט, מאחר ובחברה החרדית האינטרנט מהווה כלי בעייתי מאוד לניתוח ופילוח.

בדבריה מציינת מילוא כי מדובר בסקר השוואתי לעומת נתונים שנאספו בסקר דומה שהתבצע בשנת 2015. על עצם ההשתתפות של בני הנוער בפעילות חינוכית בלתי פורמאלית, כלומר מתנ"סים, תנועות נוער וכיו"ב, היא אומרת: "מצאנו שבני הנוער שמשתתפים בפעילות בלתי פורמאלי במגזר הערבי הם כשליש ואצל היהודי 57%.

"רצינו לבדוק אם נפגשים בין הקהילות השונות ומצאנו נתונים פחות מעודדים. כמות המפגשים נמוכה. במגזר הערבי 29 אחוזים, במגזר היהודי 11 אחוזים והמספרים בתנועות הנוער נמוכים יותר".

לדבריה מצאה תקווה בכך שבני הנוער שלא הציגו מספרים מרשימים של מפגשים עם בני המגזר האחר לפחות טענו שהיו מעוניינים לקיים מפגשים שכאלה. "מה שעודד בנתונים הללו הוא שכאשר שאלנו אותם אם היה מעניין אותם לפגוש נוער שונה, הנתונים היו מאוד מעודדים. במגזר היהודי 85 אחוזים מעוניינים בכך ובערבי 90 אחוזים. כשבודקים בתוך החברה פנימה זה חוצה את כל המגזר היהודי".

עוד היא מציינת כי מאחר וברור ש"לא תמיד מפגש הוא חיובי" והתחושות שעולות ממנו חיוביות נשאלו בני הנוער האם כאשר נפגשו עם בני המגזר האחר נוצרה תגובה חיובית או שלילית "והם סיפרו שלמדו על אורח חיים תרבות וסגנון של אחרים ושנוצר קירוב ולא ריחוק".

על נתונים אלה נשאלה אם יתכן והמניע לתוצאות שאותן היא רואה כעגומות ומדאיגות נובעות ממציאות פשוטה של עימות בין שני לאומים, סכסוך שהשלכותיו קשות ולא מדובר בנטייה גזענית.

לדבריה אכן ייתכן ואלו המניעים לכך, אך הא סבורה כי גם חרדה וסטראוטיפים עומדים מאחורי המרחק בין המגזרים וכיעד היא רואה לארגון בראשו היא עומדת את הכשרתם של אנשי חינוך במרכזים הקהילתיים ובמרכזי החינוך הבלתי פורמאליים "כדי שיוכלו לרתום את הקהילה גם כשהמציאות לא פשוטה".