מה אתם רוצים ממנו. מה

כופר? מטיח דברים כלפי מעלה? בואו נשים את הדברים של חנן בן ארי על השולחן.

עוזיאל סבתו , ח' בטבת תשע"ח | עודכן: 08:17

חנן בן ארי
חנן בן ארי
צילום: משה נחומוביץ

קליפ | חנן בן ארי | מה אתה רוצה ממני

זה שבועיים שנפשו הכמוסה של חנן מרוחה בחלונות הראווה של אזני ישראל ומה נאמר ומה נדבר, הרגתם את הבחור.

לא שאני לא מבין אתכם, הזועמים בשם הא-ל. להפך. בהסתכלות ראשונית ושטחית אני יכול מאוד להזדהות עם ההלם בטוקבקים, בפוסטים ובטורי הדעה מכמה שורות מפתיעות בשיר. הטחתם: "אתם מטיח דברים כלפי מעלה", כפרתם באמונתו בטענות "אתה כופר!" ולא בא לכם בטוב לעין שהנציג ש'שלחתם' לייצג את המגזר הסרוג, פורם לכם את הכיפה לעיני כל ישראל.

אני ממש לא נכנס לדיונים ההלכתיים של מה מותר ומה אסור לכתוב או לטעון כלפי שמייא. אני רק יכול להגיד שהשיר הזה מדבר לאנשים מזן אחר, לא הזן שלכם. אנשים שבמילים כל כך חשופות נחשפים לראשונה לריבונו של עולם, לבורא כל ההרבה יותר מורכב מכל מה שידעו עליו עד היום. ומה הם ידעו?

בואו נגגל כמה שירים (אמתיים) ממה שנקרא 'משלנו':

"תודה על השמיים ועל המים, על השמש ועל הירח", "כשאני מרגישה על הפנים, אתה שולח לי מלאכים", "אתה המלך של כולם, שומר עלינו לא נרדם", "תודה לך בורא עולם על שאני קיים". איכשהו לכל הלהיטים הללו (והאמינו לי, זה רק הולך ומתדרדר) לא קראנו 'זילות' של בורא עולם. על עצמי אספר שכשאני שומע את השירים ה'מרגשים' וה'מחזקים' האלו אני שומע גיחוך בין המילים, מהליריקה שהולידה את ראובן ואסתי מארץ נהדרת ואת מיטב להיטיהם. לעומתם, כשאני שומע את חנן בן ארי זועק, אני שומע תפילה.


כשאני שומע את השירים האלו אני שומע גיחוך בין המילים, מהליריקה שהולידה את ראובן ואסתי מ'ארץ נהדרת'. לעומתם, כשאני שומע את חנן בן ארי זועק, אני שומע תפילה.
נכון, זו לא תפילה עם קלישאות רדודות שניתן לצערי להשיג בשפע בשיח הדתי-מוזיקלי, אבל זהו עומק מופלא, זה אומץ שמדבר למכנה משותף עצום של אנשים מסורתיים, לא דתיים וגם דתיים שפתאום פוגשים בחיבור כן בן ברוא לבוראו וביוצר בעל אומץ של חיה פצועה, מדממת, מלאת חיים וטעונת תהיות. יוצר שמספר על החולשות שלו, על רגעיו הקשים ועם זאת שאלותיו הקשות לא מונעות ממנו להמשיך ולהאמין. אתם רואים את המשפט "מי ביקש ממך לזרוק בי נשמה" ובטוחים שחנן מתלונן על זה שהוא חי. מה יתאונן האדם וחי? דיו שהוא חי! אחרים אומרים לעצמם – "וואלה, בכל זאת נזרקה בי נשמה. אז למה? מה אתה רוצה ממני? מה השליחות שלי?".

כפירה? הטחה? אולי דווקא אמונה. כן כן, צאו מהריבוע, היא יכולה להיראות גם ככה. אני רואה ביצירה של חנן מטען עצום שמיועד למאזינים שמוכנים להאזין לעומק, זהו מטען עם מילים שהן 'עזר כנגדו' של המאזין. זכה – עזר, לא זכה – כנגדו.

רק שימו את פטיש השופטים בצד, פתחו את הראש, הגדילו את הלב ותנו לחנן להיכנס.

חנן בן ארי: מה אתה רוצה ממני