'זכות וחובה לדעת מהי המלצת המשטרה'

נצ"מ בדימוס דוידוביץ' מבקר את חוק ההמלצות וקובע: כולם יודעים את מי הוא משרת. פרסום ההמלצות נדרש למען השקיפות השלטונית.

שמעון כהן , ח' בטבת תשע"ח

ניצב משנה בדימוס אבי דוידוביץ
ניצב משנה בדימוס אבי דוידוביץ
צילום: אלירן אהרון



טוען....

על סערת חוק ההמלצות שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם ניצב משנה בדימוס אבי דוידוביץ', מי שבעברו היה ראש היחידה לביקורת פנימית של משטרת-ישראל, וסגן ראש היחידה הארצית לחשיפת פשיעה חמורה ובינלאומית (היאחב"ל), וכיום מרצה באוניברסיטת אריאל.

על משמעות ההמלצות והאופן שבו הדברים מתרחשים בטרם החקיקה המדוברת אומר דוידוביץ': "כשהגוף החוקר מסיים חקירה הוא צריך לסכם את תיק החקירה, ובסוף הוא מביע את עמדתו לגבי מה שצריך לעשות עם התיק, אם יש מספיק ראיות ואם יש עניין ציבורי בהגשת האישום. כשמדובר בגוף חקירתי, ויש כמה וכמה כאלה, וכשמדובר באישי ציבור יש לציבור עניין לדעת על מה נסובה החקירה, באיזה עניין היא הייתה וגם מה חושב הגוף החוקר על החקירה הזו. יש עניין מעבר למציצנות ורכילות. זו ידיעה לצורך בקרה ופיקוח של הציבור על התנהלות הגופים החוקרים".

על דבריו אלה נשאל דוידוביץ' אם פרסומן של ההמלצות, דווקא כאשר מדובר באיש ציבור, לא גורם לכך שהציבור יכריע בעניינו של החשוד על סמך חומר שלפי שעה הוא חלקי? וכאשר מדובר בראש ממשלה על אחת כמה וכמה? דוידוביץ' משיב: "הציבור די בוגר ומכיר את הפרדת הרשויות במדינה. הוא יודע להבדיל בין הרשות החוקרת התובעת והשופטת, יודע להבדיל בין סמכויות כל גוף וחשוב שיידע מה קורה בגוף החוקר. אנחנו רוצים שקיפות בגוף החוקר. אנחנו רוצים לדעת האם החלטות תקפות או לא".

ואולי, נשאל דוידוביץ', לא נכון לאפשר מצב בו ציבור יצביע בעד או נגד אדם מסוים בבחירות על סמך המידע החלקי, ואם אכן יסתמך על חוות הדעת המשטרתית בהכרעתו בקלפי יהיה בכך כדי לפגוע בהליך הדמוקרטי. דוידוביץ' אינו מקבל את הטענה ואומר: "כל אחד מהציבור יעשה את החשבון שלו איזו אינפורציה הוא צריך כדי להכריע במי הוא בוחר. יש שמסתפקים בדו"ח מבקר המדינה, יש שמצביעים על סמך עיתון ותקשורת ויש מי שרוצים לשלב גם את מה שקרה בחקירה". עוד הוא מעיר כי "יש שרוצים לדעת אם יש פער בין הגופים השונים ולהבין למה יש פער גדול כל כך".

ואם בעקבות מידע משטרתי, טרם החלטת הפרקליטות, ייכפה על ראש ממשלה לצאת לנבצרות או להתפטר, האם בכך אין פגיעה בדמוקרטיה? "מה שחשוב הוא שנזכור שהשורה התחתונה של הגוף החוקר יכולה להיות לשני הכיוונים, היא יכולה להיות גם המלצה על סגירת תיק. האם גם את המידע הזה נסגור מהציבור? אנחנו רוצים לחיות במדינה שפעילות גורמי השלטון בה תהיה שקופה ככל הניתן. אנחנו שנתנו להם את השלטון כפיקדון. זכותו וחובתו של הציבור לקבל את המידע".

עוד נשאל דוידוביץ' אם הוא רואה בחוק ההמלצות חוק פרסונאלי בהכרח, והאם זו בעיה בעיניו? "אני לא חושב שיש מישהו שחולק על כך. כולם יודעים מי יזם את החוק ואת מי הוא נועד לשרת. החוק מכוון לקטגוריה מאוד מצומצמת של אנשים. מדובר בתיקים שנחקרו עם פרקליט מלווה, וידוע שמדובר בכמות מאוד מצומצמת של תיקי חקירה. רוב תיקי החקירה מתנהלים ללא פרקליט מלווה, לכן מדובר בפלח מאוד מסוים של תיקי חקירה, מאות לעומת רבבות".

בדבריו דוחה דוידוביץ' גם את הטיעון לפיו למשטרה סמכות להמליץ. "זה טיעון חלול. זו סמכות ברורה שיש למשטרה וכך היא נוהגת עשרות שנים. אחרי שהתגברנו על כל הספינים אנחנו יודעים שכך נוהגים בהרבה מקומות בעולם. שוב שהציבור יידע מה חושב הגוף החוקר, וגם שיידע שעל התיק יעברו עוד תהליכים".

עוד הוא מוסיף ומעיר: "לחרדים לשמו הטוב של מאן-דהו, אם זה הרעיון אז אולי גם נקבל החלטה שלא לפרסם גם על הגשת כתב אישום כי גם אז עדיין אין הכרעה?".