איך בוחרים מנהיג? – לפרשת ויחי

הפרשה החותמת את ספר בראשית כוללת גם את בחירתו של המנהיג, המלך, של עם ישראל, והבחירה בהחלט מפתיעה אבל מדויקת.

שמעון כהן , י"א בטבת תשע"ח

על מי ראוי להניח כתר?
על מי ראוי להניח כתר?
צילום: מנדי הכטמן



טוען....

פרשת ויחי, פרשה של פרדות, פרדה מיעקב ובניו, פרדה מארץ ישראל לתקופה לא מבוטלת ופרידה מספר בראשית. מתוך הפרשה בוחר המרצה והמטפל הרב ניסים אדרי לעסוק בבחירתם של מנהיגים.

על ספר בראשית כולו מעיר הרב אדרי כי זהו ספר התחלת ההתחלות, הלו היא בריאת העולם, ומסתיים בסוף כל הסופים, באחרית הימים עליה מבקש יעקב לספר לבניו.

ומאחרית הימים הכללית של העם לאחרית ימיו של יעקב, "בפטירת יעקב היה כל מה שצריך כדי לקבוע פטירה. היו שם רופאים חונטים, ספקנים וקברנים וכו', ועם זאת חז"ל אומרים באומץ גדול שיעקב לא מת וגם זרעו לא מת. עם ישראל חי".

"עם ישראל מכיר את הגלות וגם את סוד הגאולה שמציבה אותו במקום הראשון, לעיתים הוא למעלה ולעיתים למטה. עם ישראל יודע לרדת ולעלות, זהו עם שיודע להיות בשני מצבים הפוכים, גלות וגאולה. לכן הוא עם שמעבר לשעה ולזמן. הוא רק כקנה מול רוחות עזות ולעיתים הוא קשה כארז. הקונספציה של הגלות היא שלא דוחקים את השעה, לוקחים צעד אחורה, לומדים לאפשר לאחרים ולהתמזג. מי שרוצה להיות רק למעלה יכול משם רק ליפול".

"להיות בגלות ועם זאת להיות בשמחה זה קשה. חז"ל שואלים על המילה 'ויחי', האם רק ב-17 השנים הללו הוא היה חי? למה הכתוב לא אומר 'וישב יעקב בארץ מצרים 17 שנה'?. רבי נחמן בן רבי צדוק הכהן מביא את הזוהר שאומר שבכל חיו היה יעקב בצער גדול, ורק ב-17 שנותיו האחרונות היה בשמחה, למרות שהוא היה בגלות".

על השמחה מעיר הרב אדרי כי זו מגיעה מתוך תודעה של 'יש לי' וגם כאשר נדמה שאין לי אני שמח ומודה על מה שבכל זאת יש בידי.

בשעה בה אוסף יעקב את בניו עולה השאלה מי ראוי להיות מלך ומנהיג. "מלוכה בעם ישראל היא לא רק יעד קצר טווח אלא השבת עם ישראל לארצו, תיקון העולם, אחדות ובנין בית המקדש. אלו דברים מורכבים ומלך לא יכול להסתמך רק על אכיפה. מלך בישראל דומה יותר למחנך, ולמחנך יש זמן והוא אינו דוחק את השעה. האח הראשון נפסל בגלל פחז. גם האחים השני והשלישי, שמעון ולוי, נפסלו בגלל כעס וחרון אף, שגם הם נובעים מרצון שדברים יקרו עכשיו, רצון לדחוק את הקץ".

"אנשים חיים במסלול של הצלחה או ייאוש, אבל יש גם מסלול שלישי שהוא הרצון. אם אני מצליח למה לי רצון ואם אני מתייאש אין לי רצון, אבל מסלול הרצון של מה שנמנע ממך הוא קשה יותר. ניתן להמשיל זאת לכאבי פנטום במקום בו נגדעו גפיו של אדם, אלו כאבים על חוסר ההצלחה לבצע את מה שהידיים היו אמורות לעשות. המקום בנפש של הרצון הוא גם המקום של הכאב ועם זאת הכאב של התקווה והגעגוע, התחושה שאני בטוח שאגיע אל היעד".

מי שנבחר בסופו של דבר להנהגה הוא דווקא מי שנדמה שכשל בלא מעט אירועים, דווקא הילד הרביעי, יהודה, מי שנאשם בהפקרה ומכירה של האח, מי שהחיים לא תמיד האירו לו בסיפור תמר, בסיפור מות שני בניו. דווקא הוא נמצא במקום של בעל התשובה המנסה שוב ושוב ולא מצליח להגיע. "תהליך התשובה בנוי בעיקר על הרצון. אנחנו צריכים להשיב את הרצון לחיים שלנו, לתלמידים שלנו, לזוגיות שלנו. לקבל נסיגות ועם זאת להמשיך לרצות. קיבלתי מתנה מהקב"ה, את האוטונומיה להמשיך ולרצות ולשמוח במה שהשגתי בכוחות עצמי".