בציונות הדתית ויתרו על יום השואה?

למה בוויקיפדיה חושבים שדווקא בציונות הדתית זה בא על חשבון יום השואה הממלכתי?

מיטל הרץ , י' בטבת תשע"ח

הכתובת "העבודה משחררת" בשער מחנה אושווץ
הכתובת "העבודה משחררת" בשער מחנה אושווץ
צילום : חיים צח לע"מ

החלטת הרבנות לקביעת תאריך זהה לציון המצור על העיר ויום הקדיש הכללי, יצרה קשר הדוק בין ההיסטוריה היהודית של עם ישראל להיסטוריה הישראלית שלו.

אז למה בוויקיפדיה חושבים שדווקא בציונות הדתית זה בא על חשבון יום השואה הממלכתי?

למה היה כל כך חשוב לקבוע את יום הקדיש הכללי להיום, עשרה בטבת? המחלוקת הידועה כבר בשנת 1950 של הרבנים החרדים שלא קובעים יום תענית נוסף בלוח השנה, הביאה את הרבנות הראשית לקבוע את יום הקדיש הכללי יחד עם הצום הקיים ממילא, אותו אנו מציינים כיום תחילת המצור על ירושלים, שהוביל לחורבן בית המקדש.החלטת הרבנות לקביעת תאריך זהה לציון שני אירועים אלו, יצרה קשר הדוק בין ההיסטוריה היהודית של עם ישראל להיסטוריה הישראלית שלו.

שנתיים אחר כך, כשנקבע בכנסת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, רבני הציונות הדתית הזכירו שלא מתענים בחודש ניסן וניסו להניא את המהלך ולהשאיר את ציון התאריך בעשרה טבת. למרות זאת, נקבע יום הזיכרון לשואה בשלהי חודש ניסן אותו מציינים כולם, ומאז נדמה שאת יום הקדיש הכללי מציינים רק בציונות הדתית. וזה בסדר בסך הכל, בכל זאת זו קביעה של הרבנות הראשית, וכל עוד אנחנו לא מדינת הלכה (וספק אם נהיה איי פעם ואם אנחנו באמת רוצים בכך) אין סיבה לדרוש זאת, כל עוד קיים היום הממלכתי.

מצור, חורבן, שואה. מספיק סיבות חשובות לצום עליהם. תוסיפו את התפילה היום בבקשה לגשם ותקבלו את המרקם המושלם של אדם-טבע-אלוקים. אבל בוויקיפדיה הביאו אותי לחשוב שיש סיבה נוספת. ציטוט מדויק מהאתר לערך על עשרה בטבת, מעלה את המשפט הבא, אוהב ישראל של ממש: "...והממסד הדתי המשיך לפעול למען חיזוק יום הזיכרון בעשרה בטבת על חשבון יום הזיכרון הממלכתי".

כדור שלישי לניצולת שואה, כמי שהלכה לטקס הממלכתי ביד ושם ביום השואה, כמי שהעדות של סבתא שלה מונחת יום יום בקדמת מדף הספרים, וכמובן כבת הציונות הדתית, לא זכור לי שאחד בא על חשבון השני. ביסודי ובתיכון ציינו את שניהם בקפידה. צמנו בעשרה בטבת ועמדנו בצפירה ביום השואה. שמענו שיחות של ניצולים בשני התאריכים, למדנו אגדות מצור וחורבן, וגם תלינו שירים וסיפורים על הקירות. הכל כדי לזכור, ודבר לא לשכוח. הרי כולנו ניצבים על אותו הציר של ההיסטוריה היהודית, מממלכת ישראל למדינת ישראל.

אני לא מומחית בעריכת דפי ויקיפדיה אבל אתר שיש לו כללי כתיבה נוקשים כמו הקיימים כאן, אמור להיות מבוסס על עובדות בלבד (ואם כך, בטח לא רחוק היום שהוא יקבל מעמד רשמי אפילו בכתיבת ביבליוגרפיות אקדמיות).

כשהוא מכניס לתוכו סתם דעות שעבר זמנן, ואפילו מעט חשוכות, משהו נאבד. כשאדם מרפרף על טקסט שנתפס כמקור עובדתי ובין השורות נכנסת לו גם אמירה כזו, משהו משתבש ביכולת להכיל, בתודעה הבסיסית, בפשטות של לשבת יחד סתם כך, ביכולת האמיתית לחיות אחד עם השני. חבל.