בשבע מהדורה דיגיטלית

יהודי לא יפרנס יהודי

לוח 'עבודה עברית' העניק מאז הקמתו פרנסה לאלפי עובדים ובעלי מקצוע יהודים, אבל בבית המשפט לא אהבו את הרעיון הבן-גוריוני

אסף משניות , י' בטבת תשע"ח

"אנחנו לא פוגעים בציבור הערבי ולא פוסלים אותו, אלא רק אומרים שעניי עירך קודמים"
"אנחנו לא פוגעים בציבור הערבי ולא פוסלים אותו, אלא רק אומרים שעניי עירך קודמים"
צילום: 'הקול היהודי'

"אני נמצא בתחום הבנייה כבר יותר מ‑15 שנה", מספר אוהד שמרי ממושב הזורעים בגליל התחתון, הבעלים של חברת הבנייה 'א.י.ה בניין הארץ', המתמחה בין היתר בבניית בתי כנסת ומקוואות.

"בהתחלה העסקתי פועלים ערבים, כמו כמעט כל עסק בתחום, כי זה מה שידוע ונגיש לנו. אבל פעם אחר פעם ראיתי שהעבודה איתם יוצרת לי התנגשויות עם החוק והפרות של נהלים מול גורמים שונים, כמו חברת החשמל. החלטתי לעבור לעבוד עם פועלים יהודים, אבל לא מצאתי כאלה, כי לא היה איפה לחפש. רק בזכות אתר 'לוח עבודה עברית' מצאתי בסוף פועלים יהודים, והיום כל העסק שלי מעסיק יהודים. כל כך הרבה אנשים מצאו פרנסה בזכות האתר, פרנסה שהלכה לרוב באופן אוטומטי לפועלים ערבים, בגלל חוסר מודעות לכך שיש גם יהודים שעובדים בתחומים הללו של בנייה ושיפוצים".

אתר "לוח עבודה עברית" הוקם לפני כ‑12 שנה, לאחר הגירוש מגוש קטיף, על ידי קבוצת תלמידים של הרב יצחק גינזבורג. מטרת האתר היא ליצור פלטפורמה חינמית שבה בעלי מקצוע יוכלו לאתר עובדים יהודים לעסק שלהם, ומאידך עובדים יהודים יוכלו למצוא עבודה. "האתר הוא למעשה גמ"ח. כמו כל גמ"ח אחר, הוא נותן סיוע למי שזקוק לו. רק שבעוד גמ"חים אחרים נותנים סלי מזון, האתר נותן שטחי פרסום", מסביר עו"ד אורי ציפורי, המלווה את האתר בפן המשפטי שלו מטעם תנועת 'דרך חיים'.

מאז הוקם מוקד 'עבודה עברית', הסתייעו בשירותיו אלפי בעלי מקצוע וצרכנים מכל רחבי הארץ. רק בשנתיים האחרונות נעזרו בשירותי המוקד כאלפיים בעלי מקצוע, וכמה מאות יהודים מצאו בזכותו עבודה. כיום, תחת פעילות הלוח מתפקד הלוח האינטרנטי עצמו וכן קבוצות ווטסאפ שונות שבהן חברים בעלי מקצוע וצרכנים שנמצאים בשלבי בנייה או שיפוץ. הקבוצות מהוות פלטפורמה להתייעצויות ושיתוף מידע. בנוסף לאלה מפעיל הלוח מוקד טלפוני, שמלבד הנגשת שירותיהם של בעלי המקצוע לצרכנים, מסייע באיתור עובדים לעסקים שמקפידים על עבודה עברית.

רשם העמותות אישר

אולם יש מי שלא אהבו את פעילותו של הלוח. מזה כשנתיים מתנהל הליך משפטי מפותל נגד המוקד, בעקבות עתירה שהוגשה נגדו על ידי המרכז הרפורמי לדת ומדינה וארגון מוסאווא (שוויון) לזכויות האזרחים הערבים בישראל. לפני כחודשיים השית בית משפט השלום בירושלים קנס בסך 40 אלף שקלים על אתר "לוח עבודה עברית". המשמעות מרחיקת לכת הרבה מעבר לסכום הקנס הגבוה: מעתה יהיה האתר חשוף לתביעות דומות אם לא ישנה את מתכונת פעילותו. במילים אחרות, אם האתר לא יפרסם בעלי מקצוע יהודים ושאינם יהודים כאחד, הוא לא יוכל להמשיך לפעול. "יש כאן מעשה לא הגיוני - בית המשפט קבע שבמדינת היהודים לא ניתן יהיה לעזור ליהודים להתפרנס", אומר אורי קירשנבוים, חבר הנהלת תנועת 'דרך חיים', המסייעת למפעילי האתר בהליכים המשפטיים.

על מה בעצם הוגשה העתירה?

"הטענה של הארגונים הייתה שאנחנו מפרים את חוק איסור הפליה במתן שירותים ומוצרים", מסביר עו"ד ציפורי, "כלומר שבגלל שהאתר לא מאפשר לפרסם אצלו לא יהודים, הוא מפר את החוק".

החוק המדובר כונה בתחילת דרכו "חוק הסלקטורים". החוק נולד בעקבות שורת מקרים שבהם סלקטורים בכניסה למועדונים בתל אביב לא נתנו לאנשים ממוצא מזרחי להיכנס למקומות הבילוי. בהמשך הופנתה האפליה לכיוון יוצאי אתיופיה. החוק נועד למנוע ממקרים כאלה להישנות בתחומים נוספים, כשאחד מהם הוא תחום התעסוקה.

נשמע שמבחינת החוק היבש יש צדק בעתירה.

"אנחנו דווקא רואים בזה הרחבה פסולה של החוק על ידי בית המשפט. נתנו לחוק פרשנות שלא מופיעה בו. יש סעיף שמחריג ארגון סגור שפועל לרווחת חבריו. כלומר, אם יש ארגון שפועל למען רווחת קבוצת עולים ספציפית, זה לגיטימי לחלוטין לפי החוק. אנחנו טוענים שגם החברה היהודית היא חברה שמותר שיהיו ארגונים שיפעלו לרווחתה, בדיוק כמו כל חברה אחרת. נוצרה כאן מציאות שהחוק לא מאפשר לאנשים לתרום למי שהם רוצים. זה מצב לא הגיוני".

ולמה בית המשפט לא קיבל את הטענה הזאת?

"בית המשפט רוצה לבטל את ההגדרה של היהודים כעם, כיחידה. לפי בית המשפט בישראל אין עם יהודי, אלא עם ישראלי. זה משהו שלא מקובל עלינו. על פי פסק הדין, אין אפשרות להקים בארץ עמותות שנועדו לסייע ליהודים".

בניגוד לעמדת בית המשפט, מתברר שגופים אחרים במדינה סוברים שיש מקום להגדיר את האוכלוסייה היהודית כחברה נפרדת במדינה. אחד מהם הוא רשם העמותות. עוד לפני שהוגשה התביעה, הפנה ארגון דרך חיים שאלה לרשם העמותות וביקש לברר האם מותר להקים עמותות לרווחת יהודים בלבד. מי שענתה על השאלה הזאת היא היועצת המשפטית של רשות התאגידים, שכתבה בתשובתה שאין שום בעיה שעמותה תגדיר מראש שהיא פועלת בפלח אוכלוסייה מסוים, והדבר יפורש בתקנות ויובהר לתורמים.

אך בית המשפט דחה את תשובת היועצת. "בית המשפט אמר שעם כל הכבוד לרשם התאגידים, אין לו את הסמכות החוקית לפרש את החוק, וזה תפקידו של בית המשפט. למעשה הוא קבע שהחוק לא עושה את החלוקה הזאת, שהיהודים הם פלח אוכלוסייה נפרד. ומכיוון שהיהודים לא נמצאים בבעיית תעסוקה בארץ - הוא לא רואה סיבה לאשר חריגות בנושא".

מסתבר שהמציאות לא עולה בקנה אחד עם תמונת המצב שקבעו השופטים. בתחומים מסוימים יהודים אכן מתקשים למצוא עבודה בישראל, במיוחד בתחום הבנייה. "פנו אליי הרבה מאוד פועלים יהודים שבכו לי בטלפון כי אין להם עבודה. הם אמרו לי שהם מוכנים לעבוד אפילו תמורת שכר יומי של פחות מ‑300 שקלים, שבתחום הבנייה מדובר בשכר זעום, העיקר לצאת לעבוד", מספר שמרי.

מצוקת תעסוקה מסוג אחר נוגעת ליהודים דתיים בעיקר. לפני שלוש שנים פרסם יאיר שרקי, כתב הדתות של חדשות 2, תחקיר על בעלי עסקים שלא מוכנים להעסיק דתיים. חלק מהסיבות שהוצגו בכתבה היו חוסר היכולת של דתיים לעבוד בשבת (מה שמהווה עבירה על החוק, אבל חוקים דתיים ממילא לא נאכפים במדינת ישראל). מיותר לציין שהחוק אוסר כמובן על אפליה מסוג זה.

אולי יש צדק מהותי בעתירה. היום זה אתר שלא נותן לערבים לפרסם בו, ומחר יקומו גופים שלא יאפשרו להעסיק דתיים או מתנחלים. זה לא סוד שכבר כיום עולות בעיות של נותני שירות שלא נותנים שירות ביהודה ושומרון למשל.

עו"ד ציפורי דוחה את ההשוואה: "יש הבדל מהותי בין מה שלוח עבודה עברית עושה ומה שאתה מדבר עליו. אנחנו לא אומרים שיש משהו פסול בחברה הערבית, אנחנו מדברים לחיוב. קח למשל ארגון מקביל שנקרא שתיל, שלא נותן לאנשים שגרים ביהודה ושומרון לפרסם בו והוא גם לא מפרסם בעלי עסקים מיהודה ושומרון. הוא טוען שיש משהו פגום במי שגר מעבר לקו הירוק. אנחנו לעומת זאת אומרים שאנחנו רוצים לעזור לקבוצה ספציפית - יהודית. אנחנו לא פוגעים בציבור הערבי ולא פוסלים אותו, אלא רק אומרים שעניי עירך קודמים".

בארגון פתחו לאחרונה בפרויקט גיוס המונים כדי לכסות על עלויות המשפט ועל הקנס שהוטל, ועד כה נאספו אלפי שקלים. "הקנס הגבוה עלול לגרום לכך שהמפעל החשוב הזה ייאלץ להיסגר", מתריע קירשנבוים, "אסור לשכוח שזה מה שחלמו עליו מייסדי המדינה. בן גוריון כל כך תמך בעבודה עברית, ובמקום לחזק את הנושא - בית המשפט הופך קידום של הערך הזה ללא חוקי".