יותר משכילים, פחות עניים

נתונים חדשים מציגים ירידה בשיעור העוני במגזר החרדי ועלייה במספר האקדמאים. עליה גם בשימוש באינטרנט ובמספר הנשים עם רישיון נהיגה.

עדו בן פורת , י"ג בטבת תשע"ח

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

שנתון החברה החרדית בישראל לשנת 2017 של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון ירושלים למחקרי מדיניות שמתפרסם הבוקר (א'), מציג שינויים משמעותיים שחלו בחברה החרדית לאורך השנים האחרונות ומצביע על שילוב הולך וגובר של החרדים בחברה הישראלית, במקביל לבידול בהיבטים תרבותיים.

תמונת המצב העולה מהשנתון מצביעה על המשך כניסת החרדים למערכת ההשכלה הגבוהה, עליה בקרב הניגשים לבגרות ומגמות חיוביות בתחום התעסוקה (אם כי נרשמה בלימה בתחום זה).

כמו כן, השנתון מציג את המשך הפערים בהכנסות ובתשלומי המסים בין האוכלוסייה החרדית לאוכלוסייה הכללית. השנתון נערך על ידי צוות מחקר משותף לשני המכונים שכלל את ד"ר לי כהנר, ד"ר מאיה חושן, ד"ר גלעד מלאך ודפנה שמר.

עיקרי הנתונים:

אוכלוסייה- השנה הגיע לראשונה מספר החרדים בישראל למיליון והם מהווים 12% מהאוכלוסייה בישראל. עד שנת 2030, החברה החרדית צפויה להוות 16% מכלל האוכלוסייה, וב-2065 יהוו שליש מהאוכלוסייה בחברה הישראלית ו-40% מהאוכלוסייה היהודית.

החרדים הם גם אוכלוסייה צעירה- 58% מהחרדים נמצאים בטווח הגילאים 0-19, לעומת 30% באוכלוסייה היהודית הכללית. עם זאת, מאז שנת 2005 חלה ירידה בשיעור הפריון של נשים חרדיות- אם בשנת 2003, ממוצע הילדים לאישה חרדית היה 7.5, כיום הוא עומד על 6.9, זאת לעומת 2.4 לנשים יהודית לא חרדיות.

מצב משפחתי- שיעור הנשואים בקרב האוכלוסייה החרדית הבוגרת, מעל גיל 20 עומד על 82% לעומת 63% בקרב שאר האוכלוסייה היהודית. עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת עליה בגיל הנישואין. בעוד שבשנת 2005, היו 61% מהחרדים בגילאי 20-24 נשואים, כיום רק 44% מקרב החרדים בקבוצת גיל זו נשואים.

גם בהסתכלות על קבוצת גיל רחבה יותר ניכר עדיין פער משמעותי. בעוד שבשנת 2005, 76% מהחרדים בגילאי 20-29 היו נשואים, בשנת 2016 רק 67.5% היו נשואים. בהתאם, שיעור הנשים הנשואות בגילאי 20-29 עמד בשנת 2005 על 80%, בשנת 2016 חלה ירידה ל-67%. גם בקרב הגברים חלה ירידה מתונה באותן שנים מ-71% ל-68%.

בנות סמינר
צילום אילוסטרציה: קובי גדעון, פלאש 90

חינוך- במערכת החינוך החרדית לומדים היום כ- 300,000 תלמידים חרדים, המהווים 18% מכלל התלמידים בישראל. עם זאת, קצב הגידול של החינוך החרדי הואט ברבע בין השנים 2013-2016 מ-4.2% בשנה ל-3.2% בשנה. זאת לעומת קצב הגידול של החינוך העברי-ממלכתי שעלה מ-0.5% בשנה ל-2.3% בשנה.

שני הסברים אפשריים לתופעה זו, הם הירידה בילודה במגזר החרדי, וכן הירידה במידת האטרקטיביות של בתי הספר החרדים לקהלים שאינם חרדים באופן מובהק.

היקף הניגשים לבגרות במערכת החינוך החרדית עלה מ-23% בשנת 2005 ל-33% בשנת 2015. את הגידול, ניתן לזקוף בעיקר לעובדה, כי בתוך עשור עלה מספר הבנות החרדיות הניגשות לבגרות מ-31% ל-51% בעוד שבקרב הגברים ניכרה דווקא ירידה מ-16% בשנת 2009 ל-13% בשנת 2015.

מעניין גם לראות, כי בעוד שבין השנים 1999-2012, גדל מספרם של בני הישיבות והאברכים ב-4% מדי שנה, ובין השנים 2012-2014, בהן היו החרדים מחוץ לממשלה, ירד מספרם ב-16% ככל הנראה כתוצאה משילוב של הורדת גיל הפטור מצה"ל והקיצוץ בתמיכה בישיבות. בהתאם למגמה זו, בשנת 2016 חזר ועלה מספר בני הישיבות והאברכים ב-4%.

השכלה גבוהה- מספר התלמידים החרדים במערכת ההשכלה הגבוהה גדל פי 10 בעשור האחרון מ-1,000 ל-10,800. כיום, לומדים גם כ-1,500 סטודנטים חרדים לתארים מתקדמים. 69% מכלל הסטודנטים החרדים הם נשים ורק 31% הם גברים.

התפלגות תחומי הלימוד של הסטודנטים החרדים (לתואר ראשון) שונה מהותית מהאוכלוסיה הכללית: 34% מהסטודנטים החרדים לומדים חינוך לעומת 18% באוכלוסייה הכללית. 11% לומדים מקצועות עזר רפואיים לעומת 6% באוכלוסייה הכללית. לעומת זאת, רק 8% מהם לומדים הנדסה לעומת 18% מהאוכלוסייה הכללית.

צילום: ליאור מזרחי, פלאש 90

הכנסות והוצאות- ההכנסה החודשית של משק בית חרדי (12,616 ₪ בחודש) קטנה ב- בכ-35% מההכנסה של משקי הבית היהודים הלא חרדים.

כשמשווים את ההכנסה לנפש, הפער גדל ל-171% (2,168 בקרב חרדים לעומת 5,876 בקרב יהודים לא חרדים), כאשר הסיבה המרכזית לכך היא גודל משק הבית החרדי. רק 65% מההכנסה במשק בית חרדי מבוססת על עבודה לעומת 78% במשקי הבית היהודים הלא חרדים. בהתאם, 24% מההכנסות של החרדים הן מקצבאות ורק אחוז אחד מההכנסה מבוסס על הון, פנסיה וקופות גמל (לעומת 10% בקרב היהודים הלא חרדים).

בשל הכנסותיהם הנמוכות, הוצאת משקי הבית של חרדים למיסים, עומד על 1,261, כשליש בלבד מהוצאות משקי בית לא חרדים. למרות גודל משקי הבית החרדים, הוצאותיהם החודשיות הכלליות נמוכה ב-15% משל משק בית יהודי לא חרדי ועומדת על 13,676 ₪.

חלוקת ההוצאות לפי תחומים, מראה כי לרוב, התנהלות משק הבית היהודי החרדי והלא חרדי בישראל דומות בכל הקשור להוצאות מזון, דיור, בריאות וחינוך.

באשר לתחבורה ותקשורת- בעוד שבמשקי הבית הלא חרדים עומדת הוצאה זו על 21%, בקרב החרדים היא מהווה 12% בלבד. זאת משום שהחרדים מסתמכים יותר על תחבורה ציבורית ולא רכב פרטי ומשתמשים בשיעורים נמוכים יותר באינטרנט ובכבלים.

עוני- שיעור העוני של החרדים ירד בשנת 2016 ל-45%, השיעור הנמוך ביותר מזה למעלה מעשור. זאת כתוצאה מהמגמה המאפיינת את המגזר החרדי בשנים האחרונות של כניסה למעגלי התעסוקה ועליה בתמיכות הממשלתיות. בשיאו, בשנת 2005, שיעור העוני בקרב חרדים עמד על-58%, זאת לאחר קיצוץ קצבאות הילדים ותשלומי העברה.

דיור- בעשור האחרון (2006-2016) נרשמה ירידה בשיעור בעלי הדירות באוכלוסייה החרדית (מ- 79% בשנת 2006 ל- 75% בשנת 2016). זאת למרות ששיעור זה לא השתנה באוכלוסייה הלא חרדית. מדובר באינדיקציה גם למצוקה כלכלית אך גם לתהליך של שינוי חברתי, המאפשר מגורים בשכירות לזוגות צעירים.

הרבה יותר נשים לומדות נהיגה
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

תחבורה- שיעור בעלי רישיון נהיגה בקרב החרדים עומד על 42% בלבד (לעומת 81% בקרב יהודים לא חרדים). עם זאת, בקרב נשים חרדיות, חלה עליה משמעותית מ-21% ל-29% (בין השנים 2008- 2016) בהתאם, רק 41% ממשקי הבית החרדים מחזיקים ברכב (לעומת 79% באוכלוסייה היהודית הלא חרדית). מדובר על עליה משמעותית מאז שנת 2003, שבה רק 31% החזיקו ברכב.

מבין החרדים העובדים, רק 20% מגיעים לעבודה ברכב (לעומת 51% באוכלוסייה הכללית). 25% מהגברים החרדים מגיעים לעבודה בתחבורה ציבורית ו-14% מגיעים ברגל. רק 16% מהנשים החרדיות מגיעות לעבודה ברכב, לעומת 36% שמגיעות בתחבורה ציבורית, 19% שמגיעות ברגל ו-7% שמגיעות בהסעה מאורגנת על ידי מקום העבודה.

מגמה מעניינת, מצביעה על כך שלאורך השנים מתרחקים החרדים ממקומות התעסוקה: בעוד שבשנת 2013, 45% מהחרדים עבדו במרחק של עד רבע שעה מביתם, בשנת 2016, רק 40% מתגוררים במרחק זה. בקרב נשים, ירד שיעור המתגוררות בסמוך לעבודה מ-48% ל-38% בשלוש שנים.

תעסוקה- מאז שנת 2002, זינק מספר החרדים העובדים מ-35% בקרב גברים ו-50% בקרב נשים ל-52% ו-73% בהתאמה. עם זאת, בשנים 2015 ל-2016 נפסקה העלייה הרציפה שראינו בשנים האחרונות. ניתן לשער, כי למדיניות הממשלה הנוכחית, שהקטינה את התמריצים ליציאה לעבודה והגדילה את התמיכה באברכים ובני הישיבות, היא היה חלק בבלימת המגמה.

השכר הממוצע של העובדים החרדים נמוך משמעותית מזה של היהודים הלא חרדים, ועומדעל 6,701 ₪ לעומת 10,776. ההפרש בין שכר הגברים החרדים לגברים היהודים הלא חרדים עומד על 39% לעומת 32% בקרב הנשים.

השכר הנמוך בקרב הגברים נובע בעיקר משכרם השעתי (73% מהממוצע), ואילו בקרב הנשים הפער נובע בעיקר מהעובדה ש-78% מהן עובדות במשרות חלקיות. מגמה משמעותית שזוהתה בשנתון מתייחסת לתחום העיסוק של נשים חרדיות: בעוד שבשנת 2001, 64% מהנשים החרדיות הועסקו בחינוך, כיום רק 42% מהן מועסקות בתחום זה (לעומת 17% מהנשים במגזר היהודי הלא חרדי).

פלאש 90

החרדים העובדים- רק 6% מהחרדים העובדים נמצאים בעמדות ניהוליות, זאת לעומת 15% באוכלוסייה היהודית הכללית. החרדים גם רואים פחות חשיבות באופק הקידום בעבודה ממקביליהם- 41% לעומת 51%.

עם זאת, למעלה ממחצית מהחרדים הצעירים בגילאי 20-34 מייחסים חשיבות לאופק הקידום במקום עבודתם.

החרדים מתייחסים למקום עבודתם בעיקר כצורך קיומי: 57% מהם הגדירו את השכר כגורם המשמעותי ביותר ברצון להחליף עבודה, לעומת 37% בקרב שאר הציבור היהודי. עם זאת, בעוד ש-77% מהחרדים המבוגרים מייחסים לפרנסה סיבה מרכזית למעבר עבודה, רק 48% מהצעירים סבורים כך.

שביעות רצון בעבודה- החרדים מרוצים יותר מהאיזון בין העבודה לבית.: 67% הביעו שביעות רצון, לעומת 57% של מקביליהם באוכלוסייה היהודית. 92% מהחרדים מרגישים שיש לעבודתם ערך, 96% מהם מרגישים שמנהליהם מכבדים אותם ו-83% מהם לא נתקלו במשימות המנוגדות לערכי החברה החרדית.

באופן מפתיע, 96% מהחרדים אף מדווחים שלא חוו מעולם אפליה במקום העבודה. עם זאת, החרדים מתארים עבודה בסביבה לחוצה יותר משאר האוכלוסייה- 42% מהחרדים בלבד יכולים לצאת להפסקות לעיתים קרובות לעומת 61% בציבור הכללי ומיעוט קטן מהם מאוגדים (רק 17% לעומת 33% באוכלוסייה היהודית הכללית).

חיילים חרדים
צילום: יעקב נחומי. פלאש 90

שירות צבאי- בשנת 2016, חרף ביטול חוק השוויון בנטל, 34% מבוגרי מערכת החינוך החרדית התגייסו לצה"ל או לשירות אזרחי (כ-3,500 גברים חרדים). עם זאת, בשנה החולפת, לא עמד צה"ל ביעדי הגיוס שלו, בייחוד בשירות האזרחי, אליו פנו 667 מתנדבים לעומת היעד שעמד על 2,000 מתנדבים. 81% מהמתגייסים החרדים העדיפו את השירות הצבאי ורק 19% את השירות אזרחי.

טכנולוגיה- בשנים האחרונות, חלה עליה משמעותית בשימוש באינטרנט בקרב החרדים מ-28% בשנת 2009 ל-43% בשנת 2016. בהקשר זה, נשים חרדיות משתמשות יותר באינטרנט מגברים- 47% לעומת 39%.

חופשות- מחצית מהחרדים (49%) נופשים בישראל, לעומת 61% מקרב היהודים הלא חרדים. באשר לנסיעות לחו"ל, הפערים גדולים יותר: 16% בקרב החרדים נוסעים לחו"ל, לעומת 47% באוכלוסייה היהודית הלא חרדית.

עם זאת, במהלך השנים האחרונות, חלה עליה מ-12% בשנת 2014 ל-16% בשנת 2016, דבר המעיד על היווצרותה של תרבות פנאי והתבססותו של מעמד הביניים החרדי.