ח"כ אלעזר שטרן
ח"כ אלעזר שטרןצילום: דוברות

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), ששירת כראש אכ"א, ואלוף (מיל') אליעזר שקדי, ששירת כמפקד חיל האוויר, עתרו לבג"ץ נגד הכנסת וממשלת ישראל, בדרישה לבטל את חוק הצינון לקצינים בכירים בצה"ל, במשטרה ובכוחות הביטחון, שנחקק בשנת 2007.

העותרים טוענים כי חוק הצינון נחקק בלא תכלית ראויה ובאופן בלתי מידתי, וכי הוא פוגע בזכות היסוד להיבחר, בזכות היסוד לחופש העיסוק ובזכות היסוד לשוויון.

"בשנת 2007 החליטה כנסת ישראל להטיל קלון על מצחם של הקצינים הבכירים ביותר המשרתים בכוחות הביטחון של המדינה. חוק תקופת צינון למשרתים בכוחות הביטחון קבע תקופת צינון ארוכה במיוחד לקצינים הבכירים ששירתו בתפקידים הבכירים ביותר בצה"ל, במשטרה, בשב"כ ובגופי הביטחון, תקופה הנמשכת לכל הפחות 45 חודשים, ולעתים הלכה למעשה אף כשש שנים ויותר מכך", נכתב בעתירה שהוגשה לבג"ץ.

העותרים טוענים כי תקופת הצינון היא בלתי מידתית. "בהשוואה לתקופת הצינון החלה על עובדי השירות הציבורי, בגופים שאינם ביטחוניים, מדובר בתקופה הארוכה בכמעט 400%. בהשוואה לתקופת הצינון החלה על דובר צה"ל ועל יתר בכירי מערכת הביטחון, שאינם אלופים, ניצבים או ראשי גוף ביטחוני, מדובר בתקופה הארוכה ב-1350%.

“בניגוד לעובדי השירות הציבורי, שביכולתם לפנות לוועדה בבקשה לקיצור תקופת הצינון החלה עליהם, הרי שאפשרות זו לקבלת 'פטור' מתקופת צינון כלשהי אינה עומדת ליוצאי המערכת הביטחונית. לפיכך, אין בידם דבר לעשות בנוגע לתקופת הצינון החלה עליהם. עובדה זו מביאה רבים מהם לוותר על האפשרות להמשיך ולתרום ממרצם ומיכולותיהם למדינה וגוזרת עליהם, הלכה למעשה, החלטה לעבור למגזר הפרטי".

הם מוסיפים כי "חוק הצינון המורחב נחקק תוך ניצול סמכותם של חברי כנסת מכהנים באופן בלתי ראוי ובלתי מידתי על מנת למנוע התמודדות עתידית על תפקידם בדרך דמוקרטית. כל זאת תוך רמיסת זכויותיהם של פורשי צה"ל ומערכת הביטחון, ותוך פגיעה בזכותו של הציבור לבחור נציגים שלא מן הנמנע היה בוחר בהם, לו ניתנה לו האפשרות".

עוד טוענים העותרים כי "חוק הצינון מקים חשש, או שמא נאמר חשד, למניעים העומדים מאחורי קביעת כל תקופת צינון ע"י חברי כנסת בנוגע לצינון הנדרש מיוצאי מערכת הביטחון, טרם התמודדותם על תפקיד פרלמנטרי".

"אין מדובר בחוק צינון כי אם בחוק סינון", אומר ח"כ האלוף שטרן. "הוא יוצר אפליה שרירותית בין אלופים לבין תת-אלופים, בין ניצבים לבין תתי-ניצבים, ומדביק לקצינים הבכירים ביותר תווית של מי שאינם רשאים להתמודד בבחירות דמוקרטיות, ולהמשיך לשרת את העם והמדינה כפי שעשו במשך כל חייהם הבוגרים".

הוא הוסיף כי "'אות הקלון' הזה שאותו נושאים הקצינים הבכירים בעודם משרתים במדים, משדר מסר רב עוצמה לפקודיהם, הנדרשים לילך בעקבותיהם לעתים אל הקרב – כי קצינים בכירים אלה הם 'חשודים' בעיני המערכת הפוליטית והממשלית. עד כדי כך חשודים, שהוטלו עליהם מגבלות".