ארז צדוק
ארז צדוקצילום: יח"צ

אפשרות היפרדות מערביי יהודה ושומרון או מזרח ירושלים לא ריאלית, ותשאיר אותנו עם הבעיות הידועות. אבל יש נושא שלא מדברים עליו – איכות סביבה.

לסביבה אין גבולות, וכשבמזרח ירושלים שורפים זבל, במערב העיר נושמים גזים רעילים.

פעם השמאל דיבר על שלום אמיתי, על מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון, ניגוב חומוס בדמשק, על חזון מזרח תיכון חדש. היום כבר לא מדברים על חומוס, גם לא על חזון. היום מנסים לשכנע את הציבור שצריך להיפרד מערביי יהודה ושומרון.

אפשר לדבר רבות על האיוולת שבמחשבה שההפרדה אפשרית, שניתן להפריד את התעשייה הישראלית מעשרות אלפי הערבים שעובדים בה או להשאיר אותה תחת מדינה ערבית בשלטון חמאס, שאפשר לפנות למעלה מ-400 אלף מתנחלים ועוד.

תיאוריית ההיפרדות הזויה במיוחד כשמדברים על מזרח ירושלים, אבל בואו נדבר רגע על נושא שפחות מדברים עליו, בוודאי בהקשר של היפרדות מהערבים – על איכות הסביבה.

כהמחשה ניקח את אוכלוסיית השכונות הערביות במזרח ירושלים, היא מונה כ-320 אלף איש, כאשר חלק מבתי השכונות אינם מחוברים למערכת ביוב עירונית, ושפכים גולמיים מוזרמים לבורות ספיגה ולשטחים הפתוחים. בתים אחרים מתחברים למערכת הביוב העירונית באופן פיראטי, מה שגורם להצפות ביוב ומפגעים תברואתיים חמורים.

בחלק מהשכונות אין פינוי מוסדר של פסולת ביתית עקב מחסור בתשתיות, מחסור במשאבים וגם חוסר מודעות של התושבים. הפסולת נשרפת על ידי התושבים והשריפות גורמות למטרדי ריח וזיהום אוויר קשים, כולל פיזור של גזים רעילים ומסרטנים. בשכונות הערביות במזרח העיר קיימת מזה שנים פסולת בניין ועודפי עפר שגורמים גם הם למפגעים סביבתיים אבל גם בטיחותיים, חזותיים ותדמיתיים.

ידוע שלסביבה אין גבולות. תושבי יהודה ושומרון יודעים לספר על הררי עשן שחור שמתמרים מדי יום מהכפרים הערביים באזור עקב שריפת פסולת. שריפות אלה כאמור גורמות לזיהום אוויר חמור ולשחרור גזים רעילים ומסרטנים אל האוויר שאנחנו נושמים.

שפכים גולמיים מזהמים את הסביבה ועלולים לפגוע גם במי השתייה. בכל מה שקשור לעיר הבירה ולשכונות הערביות במזרחה, המצב הרבה יותר מורכב ומסובך. לא מדובר בכפרים ערבים מצד אחד והתנחלויות מצד שני, כשבאמצע יש מרחב פתוח. בירושלים השכונות מחוברות ונושקים זו לזו.

מאור צמח
מאור צמחצילום: מרים צחי

"הזנחה של חמישים שנה בתשתיות האזרחיות בשכונות הערביות במזרח ירושלים יצרה מציאות בלתי נסבלת לחיי התושבים," אומר רמאדן דבש, מוכתר שכונת צור באהר בירושלים. "מציאות של חולדות כלבים משוטטים, זבל ברחובות וכו', היא מציאות יום-יומית במזרח ירושלים."

דבש שמקיים קשרים טובים עם אנשי מערב העיר, כולל השכונות היהודיות הצמודות לצור באהר, מתאר מצב בעייתי. התמונה כמובן מורכבת ולא מדובר רק בהזנחה מצד המדינה, אלא גם בחוסר מודעות של התושבים וחוסר שיתוף פעולה עם המדינה.

צריך לחזור ולומר – לסביבה אין גבולות. הזנחה במזרח העיר תביא למפגעים תברואתיים במערבה. שריפת פסולת במזרח העיר, תזהם את האוויר בשכונות מערב העיר. גזים מסרטנים שמשתחררים משריפות, לא נשארים בגבולות השכונה. חלקם עוברים ריאקציות כימיות ומגיעים כגזים רעילים ומסוכנים אל מערכות הנשימה של התושבים.

מדינת ישראל צריכה להשקיע במזרח העיר, בתשתיות ובחינוך האוכלוסייה, גם כדי להגן על התושבים במערב העיר ועל בריאותם. היפרדות מהערבים כפי שאנשים בשמאל הוזים, תשאיר אותם עם תשתיות חסרות, ללא משאבים ועם זיהום סביבתי שהולך וגובר. המפגעים, המחלות, הרעלים והחומרים המסרטנים, יגיעו גם אלינו.

ארז צדוק הוא כלכלן, מנכ"ל קרן 'אביב ערכית'
מאור צמח הוא תושב ירושלים, פעיל חברתי ויו"ר ארגון 'לך ירושלים'