'הפיכה באיראן? להיות זהירים בהערכות'

ד"ר עילם גינדין, מומחית לאיראן, מייחלת לתוצאה חיובית של המהומות בטהרן, אבל נזהרת מלטפח תקוות לנוכח ניסיון העבר.

שמעון כהן , ט"ו בטבת תשע"ח

הפגנות באיראן. ארכיון
הפגנות באיראן. ארכיון
צילום: רויטרס



טוען....

המהומות באיראן ממשיכות זה היום השישי. בירי שביצע מפגין נהרג שוטר וזאת לאחר שבימים האחרונים נהרגו במספר תקריות כמה מפגינים על ידי כוחות המשטר. האם כל אלה רומזים להפיכה מתקרבת בממלכת האייטולות?

את השאלה הזו הצגנו ביומן ערוץ 7 בפני ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן במרכז האקדמי שלם, וגם היא, כמו פרשנים ומומחים רבים, מעדיפה להיות זהירה ולא לשגות בתקוות באשר לעתיד המחאות ותוצאותיהן.

"אני משתדלת להיות מאוד זהירה. עוד לפני 2011 הייתי זהירה, ומאז 2011 הפרשנים טעו בצורה כזו או אחרת, לא צפו את האביב הערבי, את ההצלחה שלו ואת הכישלון שבא אחריו, וגם את המהפכה ב-79' לא צפו. לכן צריך להיות זהירים וענווים בהערכות שלנו".

עם זאת מוסיפה ד"ר עילם גינדין ואומרת: "רוב הפרשנים במערב, ואני ביניהם, לא אופטימיים. אנחנו חושבים שאו שההפגנות ידוכאו ביד רמה או שיגוועו בקול ענות חלושה. אנחנו לא רואים מהפכה באופק. לעומת זאת חברים איראניים ברשתות החברתיו ובערוצי טלגרם שאני מנויה עליהם, בעיקר חברים מלוכנים, זה נראה בעיניהם כאילו השאה בדרך חזרה, יורש העצר בדרך חזרה והולכת להיות דמוקרטיה חילונית. בכל מקום שמסתכלים מקבלים רושם אחר".

על האיראנים שהיא עומדת איתם בקשר נשאלה עילם גינדין אם להערכתה הם מדברים מהמיית ליבם ותקוותיהם או מנתונים שאליהם הם נחשפים, והיא משיבה: "זה מאוד תלוי. אנשים פרטיים מביעים פחות אופטימיות וחלק מביעים אופטימיות זהירה. אומרים שזה לא דומה למה שכבר היה. למשל זה שההפגנות התחילו בכל מקום בפריפריה והגיעו לטהרן, לא הרבה מפגינים אבל בכל מקום. מה ששונה עוד הוא שהמפגינים משיבים באלימות. איראנים שדיברתי איתם אומרים שהם לא יוצאים לרחובות כי הם מעריכים שהחירות שלהם תעלה ביותר דם מאשר בסוריה".

באשר להתבטאויות נגד האייטולה, אומרת עילם גינדין כי הדברים כבר היו בעבר. "ברוב ההפגנות יש דברים כאלה. ב-2009 ההפגנה לא הייתה נגד הרפובליקה אלא נגד בחירת הנשיא שלא יבצע את רצון המנהיג. ההפגנות עכשיו שקוראות 'מוות לרוחאני' מלוות בשמועה שהמשטר הוא שהתחיל את ההפגנות כי הצמרת רוצה להפיל את רוחאני, אבל 'מוות לדיקטטור' נשמע גם ב-2011. ההפגנות עכשיו אמנם התחילו בדברים כלכליים אבל עברו להפנות נגד המשטר ודרישה להחזיר את השאה, קריאה שהפכו את האיסלאם למדרגות כדי לטפס על העם, כנבו להם את האיסלאם, את המדינה וגם את הכסף".

ביקשנו מד"ר עילם גינדין לציין את נקודת האל חזור, זו שממנה יהיה ברור שאיראן בדרך להפיכה. "ברגע שכוחות הביטחון יחליפו נאמנות. יש והיו שמועות שהצבא ואנשים מהבסיג' חוברים לעם. משמרות המהפכה הם שכירי חרב והם שאמונים על דיכוי מחאות. הם לא איראנים אלא לבנונים אפגנים ועיראקים שנשכרו לשם כך, אבל ברגע שכוחות הביטחון יפסיקו לדכא את ההפגנות ויעברו לצד של העם זו תהיה נקודת אל חזור, כמו בכל מהפכה. נקודה נוספת שיכולה להעיד – ויש שמועות שרצות למרות שרוב העם לא מאמין להם – אם חמינאי יעזוב את איראן. חמינאי לא עזב את אדמת איראן בכל שנות מנהיגותו. אם הוא יעזוב זו תהיה עדות לכך שהמשטר בסכנה. אומרים שלא ראו אותו כבר כמה ימים".

בדבריה היא מציינת כי בין השמועות שרצות ברשתות החברתיות ואצל האיראנים שהיא נמצאת עימם בקשר יש גם לא מעט כאלה הנשמעות כחסרות בסיס ונדרשת זהירות בהתייחסות אליהן. בין השמועות הללו יש גם שמועה לפיה העם האיראני ביקש מיורש העצר להקים ממשלה אלטרנטיבית בוושינגטון, "אני מקבלת את הדיווח הזה מאדם אחד. שואלת מניין הוא יודע על זה. הוא אומר שהוא לא יודע... שואלת מישהו אחר והוא אומר שזה לא הגיוני, אף אחד לא רוצה שלטון מלוכני באיראן אלא רפובליקה, שזה מה שגם אני יודעת. כך גם לגבי עזיבת רוחאני, יש שמועות כאלה, אבל זה נראה מוקדם מדי, אבל יכול להיות שיש משהו שהואניודע ואנחנו לא".