'קשישים שבויים במתחמי הדיור המוגן'

יו"ר עמותת דיירי הדיור המוגן: מנהלי הדיור המוגן רואים בבתים משאבי נדל"ן ומתעלמים מהדיירים שהופכים שבויים בידיהם בעל כורחם.

שמעון כהן , ט"ז בטבת תשע"ח

קשישים שבויים
קשישים שבויים
צילום: דניאל שטרית, פלאש 90



טוען....

האם מתחמי דיור מוגן הופכים למשאבי נדל"ן עבור הבעלים וזאת על חשבונם של הדיירים? על השאלה הזו שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם אברהם בר-דוד, יו"ר עמותת דיירי הדיור המוגן.

"דיור מוגן הוא אחד מענפי הנדל"ן המוצלחים ביותר בארץ בגלל שני נתונים: ראשית, כי כשמישהו נכנס לדיור מוגן הוא לקוח שבוי. זה לא מלון. הדבר השני הוא שכשאתה נכנס מבקשים ממך להפקיד 2-4 מיליון שקלים ובשביל זה צריך למכור את הדירה. על הסכום הזה לא מקבלים בטוחה והסכום נשחק מדי שנה. אם שמתי 2 מיליון שקלים הסכום שיקבלו יורשיי יכול להיות מליון", פותח בר-דוד ומוסיף:

"מעבר לכך משלמים על האוכל ועל התנאים שהם טובים. בחוזה נכתב שהבעלים רשאי להעלות את עלות השימוש ב-2-4 אחוזים על פי קביעתו. אז אם עלה שכר העבודה והשירותים עולים יותר כסף זה הגיוני, אבל אם הוא מעלה בשני אחוזים לא בטוח שיש לי את הסכום המצטבר".

המציאות הזו, כמו עוד נתונים המהווים חלק משגרת יומם של הדיירים, הופכים אותם לשבויים בידי הבעלים ללא יכולת לעזוב כאשר כספם נשחק והעלויות הולכות וגובהות. מה שמחזק עוד את מעמדם כלקוחות שבויים הוא הביקוש הרב לדיור המוגן, עובדה שבשלה אין אינטרס רב לבעלים להקשיב למצוקת הדיירים ולהיעתר לבקשותיהם. "מדובר בשוק פתוח של היצע וביקוש. העובדה היא שהביקוש גדול מההיצע. פרט לבתים קונקרטיים שיש בהם כשל כלשהו, אנשים עומדים בתור במקומות אחרים".

דרישותיה של העמותה מהבעלים מתחלקת לכמה אפיקים, ובר-דוד מספר על חלקם: "אם רוצים להעלות את העלות מעבר למדד שיסבירו למה. אם רוצים לקבל את הפיקדון שיתנו בטוחה, שאם הבית פושט רגל הסכום לא ייפגע".

על כל זאת נוספה בעיה נוספת והיא בניה של קומות נוספות או הרחבות תוך כדי שהדיירים מתגוררים במבנה, מה שפוגע בהם בריאותית ומקשה על אורח חייהם כאנשים מבוגרים שהתניידותם לא פשוטה. בר-דוד מספר כי במפגש בין תושבים לבעל בית דיור מוגן שבונה קומות נוספות קיבלו התושבים התייחסות מטרידה מאוד מצידו: "אחד מבעלי העסקים אומר שהוא רוצה למקסם רווחים ולא משנה אם אתם גרים כאן".

ובחזרה לענין הבטוחות הכלכליות להפקדת כספיהם של הדיירים: "כאשר הוציאו את חוק הדיור המוגן לפני כשש שנים אמרו שבעלי הבית יתנו הצעה לבטוחות, אבל הם נתנו הצעות לבטוחות לא סבירות. לפני שנה ומשהו הגענו למסקנה שכך זה לא יוכל להימשך, דיברנו עם בעלי הבתים הגדולים והגענו להסדר של בטוחה שאם בית פושט רגל הכסף שמגיע לדייר יהיה מאובטח. זה עבר בקריאה ראשונה אבל אנחנו מחכים לקריאה שניה ושלישית".

בר-דוד מציין כי את המאבק הפרלמנטארי לשינויים המיוחלים הללו הובילה ח"כ נורית קורן. באשר לסוגיות האחרות הוא מספר כי העמותה שלו פועלת ומקיימת משאים ומתנים, חלקם גם בזירה המשפטית, מול חלק מהבתים, ובהקשר זה הוא מציין כי לבד משתי הבעיות המשמעותיות הלו קיימות עוד סוגיות נוספות: "למשל ישנו גם נושא המטפל בבית. אם זוג נכנס לבית והוא צריך מטפל עלותו של המטפל על חשבונם, אבל הבית רוצה עלויות, למה? כי הוא משפשף את הבלטות... יש שדורשים עוד אלף או אלפים שקלים בחודש. זה אמנם כתוב בחוזה, אבל לא בטוח שכל מה שכתוב בחוזה זה מה שצריך להיות ועל זה המאבק שלנו".

מדבריו של בר-דוד עולה מציאות בה גם במעמד החתימה על החוזה בין הדייר לבית הדיור המוגן הדייר מוצא את עצמו כמעט כשבוי שכן הביקוש רב ורבים מתדפקים על דלתותיהם של בתי הדיור. מניסיונו האישי הוא מספר: "נכנסתי לפני שש שנים ובאתי עם עורך דין, אבל אמרו שאני לא יכול לשנות אפילו פסיק. זה לקחת הכול או לעזוב, כי יש עוד הרבה שמחכים בתור".

בר-דוד מספר על לחצים המופעלים על דיירים שלא להצטרף לעמותה בראשה הוא עומד בהיותה מייצגת את הדיירים בזירות השונות מול הבתים שבהם דיירים החברים בעמותה.