הלוחמים בסדרת מלחמה
הלוחמים בסדרת מלחמהצילום: דובר צה"ל

השמאל לא שוקט על שמריו, והוא מכה בנו ללא רחם עם קמפיין הנשים הקרביות. דובר צה"ל הפך מזמן לדוברם של הנשים שרוצות להיות קשוחות כמו הגברים, של ההומואים, של הלסביות ושל המנותחים.

עוד קבוצה שנהנית מהרבה יח"צ של דו"צ הן הנשים הדתיות שהולכות לקרבי. מבחינת השמאל, זו הרי זריית מלח על פצעי הדתיים. זריית מלח כל כך מתוקה עד שנדמה שמדובר בסוכר.

התוצאה היא זו: גברים מאבדים מוטיבציה לסכן את עצמם ביחידות הקרביות. שהרי המוטיבציה לסכן את עצמך קשורה למהות שלך כגבר. בחברות פרימיטיביות ומודרניות כאחד, קבלת תפקיד הלוחם מול אויבים ומול חיות טרף היא חלק מהמעבר של הבנים לגבריות.

חלק מהמנגנון השכלי-רגשי שגורם לגבר צעיר לרצות להסתכן מול האויב הוא הידיעה שבכך יהפוך לגבר, וייראה כגבר... בעיני הוריו, חבריו וכן, גם בעיני בנות המין היפה. קחו מהגברים את הידיעה הזו, וחלק גדול מהמוטיבציה להתגייס לקרבי נעלם. זה סוד גלוי.

הגיע הזמן לדאוג

כל זמן שהמוטיבטציה של הבחורים המתגייסים לשרת בקרבי נותרה איתנה, ניתן היה להתעלם איכשהו מהקמפיין הבלתי פוסק שמתנהל במדינתנו, למען המטרה הנעלה של גיוס נשים ליחידות קרביות, בכדי שיזכו אף הן לחורר, לפוצץ ולרטש אויבים בדרכן הסלולה אל עמדות הכוח בחברה, ממש כמו שהגברים כל כך נהנים לעשות.

כל זמן שהיה מדובר בפרובוקציות מרגיזות שנועדו בעיקר בכדי להשפיל ולהפריע לחיילים הדתיים – כמו ההתמקחות סביב פקודת השירות המשולב, או בקרבות העקובים מדם וטמטום לגבי "שירת נשים" בצבא, למי שזוכר – עוד אפשר היה לחיות עם זה איכשהו.

ואולם, בעת האחרונה אנו מתבשרים על סקרים צה"ליים המורים על מגמה ברורה של ירידה במוטיבציה הקרבית של הבנים המתגייסים. מאוד ייתכן שגם הסקרים הללו הם דיסאינפורמציה פמיניסטית של השמאל. אבל בואו נצא מההנחה שהם משקפים את האמת.

אם זה נכון, הרי שהגיע הזמן לדאוג ממש. עכשיו כבר לא מדובר רק על להרגיז ולפגוע בדתיים, אלא על פגיעה בעצם הרצון של כלל הגברים המתגייסים להילחם.

מנת התעמולה היומית
מנת התעמולה היומיתצילום מסך

מוֹכרים לנו שהנשים ימלאו את החסר, אבל זה קשקוש גמור. הנשים לא בנויות לזה, נקודה. מראים לנו מספרים שאמורים להרשים אותנו, על עליה במספר המתגייסות לקרבי. אבל לא מספרים לנו שחצי מהן נפצעות ויוצאות מתפקוד כבר בחודשים הראשונים לשירות. לא מספרים לנו על הרמה הירודה של הגדודים המעורבים, ועל גדודי הבנים שמוצבים סביב גדודי הבנות בכדי לאבטח אותן, כשהן תופסות גזרה ביו"ש (כך, לפחות, על פי השמועה). את הפשלות מסתירים. את ההצלחות מנפחים או ממציאים.

השמאל הפמיניסטי הצליח לעבוד על הצבא ולגרום לו לקצר את משך שירות הגברים בחצי שנה, במסגרת הוועדה לשוויון בנטל (ועדת שקד) שהוקמה עקב המחאה החברתית המהונדסת של 2011. כך נוצר מחסור מלאכותי בגברים. כעת, גם המוטיבציה של הגברים מקוצרי-השירות עלולה להתמוטט. ואז מי יגן עלינו? נעמי חזן? סתיו שפיר? מרב מיכאלי? לא נראה לי.

אז בואו נתפכח. עדיף להיות "שוביניסטים" חיים מאשר פמיניסטים מתים. לא? נדמה לי שהנשים אינן פחות חכמות וחפצות חיים מהגברים. אז מתי תהיה התקוממות נשית ממשית נגד הפמיניזם המוטרף הזה? מי האוייבים שלכן, ומי אוהבים אתכן?

הכותב הוא אב לשניים ויו"ר תנועת המשפחה.