הרבנות משחררת אותנו מקשר בלתי אפשרי

עם כניסתו לתוקף של מודל העסקת משגיחי הכשרות החדש בפתח תקווה, משגיח בעל וותק של קרוב ל-20 שנה בתחום מסביר את חשיבות השינוי.

ערוץ 7 , ט"ז בטבת תשע"ח

רב העיר פתח תקווה הרב מיכה הלוי
רב העיר פתח תקווה הרב מיכה הלוי
חזקי עזרא

הרבנות הראשית בפתח תקווה הודיעה בימים האחרונים על יישום "הפרדת זיקת משגיח מושגח", זאת באמצעות העברת העסקת המשגיחים בעיר לחברה הכפופה לרבנות, כך שלמעשה ינותק הקשר הכלכלי שהיה קיים עד כה בין המשגיח למושגח.

המהלך שזכה לתמיכה מקיר לקיר מצד רבני ונציגי הקהילות בכל רחבי העיר, נועד לשפר ולקדם את מערכת הכשרות כחלק מהמהלך לתיקון הנושא בכלל הרבנויות בארץ.

עסקים רבים בכל רחבי העיר פתח תקווה כבר סיימו את ההסדרה, זאת לאחר שבתום מספר חודשים שניתנו להסדרת העניין, רב העיר והמועצה הדתית הודיעו כי תעודות הכשרות לא יחודשו בעסקים שבהם המשגיח ממשיך להיות מועסק באופן ישיר על ידי בעל העסק.

יוסף (שם בדוי), משגיח ותיק העובד כבר שנים רבות במערכת הכשרות של הרבנות, מסביר בראיון לערוץ 7 את המציאות הבעייתית שהייתה קיימת עד כה ואת חשיבות השינוי שמובילה כעת הרבנות הראשית בפתח תקווה.

"המציאות שבה משגיח הכשרות מקבל את שכרו מבעל העסק היא עיוות שהיה צריך להיפסק כבר מזמן", אומר המשגיח, "הבעיה הבסיסית ביותר היא ברעיון שהאדם שעליו אתה ממונה להשגיח הוא זה שאמור לתת לך את הצ'ק בסוף החודש", מסביר יוסף.

"צריך להבין שגם אם ברוב מוחלט של המקרים גם המשגיח וגם בעל העסק הם אנשים טובים וישרים, זה פשוט בלתי אפשרי שהתלות הכלכלית הזו לא תשפיע עליך, זה מעמיד את שני הצדדים במקום לא נכון ולא מוסרי. אני כמשגיח צריך לדעת שמי שעלי לתת לו דין וחשבון זה אך ורק הרבנות ולא בעל העסק שמטבע הדברים יש לו עוד שיקולים מלבד הדאגה לכשרות".

מה בדבר הזכויות של המשגיחים כעובדים?

"צריך להבין שבמשך שנים, המציאות שהייתה קיימת עד כה פגעה קשות במעמד, ובזכויות החוקיות של המשגיחים וגם בתדמית של מקצוע ההשגחה. בעל העסק שמגיע לרבנות לא מגיע לשם בשביל לקבל משגיח אלא בכדי לקבל תעודה. החובה להעסיק את המשגיח כעובד אצלו בעסק נתפסת מבחינתו פעמים רבות כנטל ולא כדבר הראוי להערכה.

''מכאן קצרה הדרך להימנעות ממתן זכויות העובד שמגיעות למשגיח לפי חוק, ובמקרים לא מעטים גם לתשלום ב'שחור'. זה יוצר מצב שבו בעל בית שלא קיבל בהבנה עמידה על דרישה כשרותית של הרבנות או על דיווח של המשגיח, עשוי לתת "עדיפות נמוכה יותר" לתשלום שכר המשגיח בזמן".

"המצב שבו בעל הבית מעסיק עובד שמבחינתו הוא לא באמת רואה בו עובד, גורמת לעיתים גם למקרים של ניצול. לי באופן אישי היה בעל בית שדרש ממני לעשות עבורו הובלה של מצרכים מחנותו לאחד מקרוביו באופן קבוע. כשהזכרתי לו שאני משגיח כשרות מטעם הרבנות ולא עובד של המסעדה הוא השיב לי "המשכורת שלך מחכה לך אצלו. אם אתה לא רוצה, אל תלך לקחת".

כיצד אתה רואה את המעבר להעסקה במודל החדש?

"אני חייב לומר שבאופן אישי חששתי בהתחלה. כמשגיח כשרות אני רגיל למציאות שבה מעסיקים לא מקיימים את חובותיהם כלפי כעובד והחשש שהקו הזה ימשיך ואולי אף יחמיר קינן בי, בפועל אני חייב לומר שהופתעתי. בשורה התחתונה כעובדים תחת החברה סוף סוף יש מי שמתחייב באופן מלא לכל הזכויות שמגיעות לנו כעובדים: הבראה, חופשות כחוק, הפרשות לפנסיה ולפיצויים. כל הדברים האלה לא התקיימו בחלק גדול מהעסקים שבהם השגחתי עד היום וזו מציאות שבה נתקלים אחוז גבוה מאוד מהמשגיחים בכלל.

''אבל מה שהכי חשוב מבחינתי זה המעמד הנכון של מעמד המשגיחים בעסקים. כעובד בחברה שכפופה לרבנות אני יודע שאני שליח של הרבנות, ולא עובד בלתי רצוי של בעל העסק, זה חשוב לא רק לתחושה האישית אלא בראש ובראשונה למעמד ההשגחה".