בשבע מהדורה דיגיטלית

האוצר שמתחת לטופס

זה לא חלום: אלפי שקלים מחכים לרבים מכם בקופת המדינה ובקופות נוספות. מה צריך לעשות כדי להחזיר את הכסף לכיס שלכם?

עפרה לקס , י"ז בטבת תשע"ח | עודכן: 15:22

לפעמים מספיק רק צעד קטן והתגברות על חשש מביורוקרטיה כדי לגלות שהכסף פשוט ממתין לכם
לפעמים מספיק רק צעד קטן והתגברות על חשש מביורוקרטיה כדי לגלות שהכסף פשוט ממתין לכם
איור: יוסי שחר

בעשר השנים האחרונות קיבל מוטי, שכיר בתחום הרווחה מאזור הצפון, סכום של יותר מ‑20 אלף שקלים מקופת המדינה.

לא, לא מדובר בשוחד או בשחיתות מכל סוג שהוא. מוטי הוא אזרח מהשורה, שלמרבה הפלא קיבל את הסכום הנאה הזה פשוט כי מגיע לו. למעשה, מדובר בסכום שמגיע לכל אחד ואחת מאיתנו, אבל מוטי, שקרא כתבה בנושא החזרי המס, החליט גם לממש את הזכות הזאת. "התחלתי להתעניין וראיתי שזה ממש פשוט", הוא משתף, "אני יודע שיש אווירת פחד שאם תיצור קשר עם רשות המיסים אתה תחטוף, אבל זה רק סיפורים. אני מגיש קבלות, את טופס 106 שלי, ותוך חודש עד שלושה חודשים מקבל את הכסף בחזרה. הייתה גם תקופה שבה עזבתי מקום עבודה ועבר זמן עד שהתחלתי עבודה אחרת. אחרי חיפוש בגוגל מצאתי שמגיע לי כסף, הגשתי וקיבלתי החזר מס".

מי לא חולם על כמה אלפי שקלים שנופלים עליו משמיים? מין מפעל הפיס כזה, שסוגר את המינוס או מממן את החופשה הבאה. מתברר שהחלום הזה נמצא במרחק של צעד אחד בלבד. לא פחות משני מיליארד וחצי שקלים מחכים לאזרחי ישראל בקופת המדינה מדי שנה. חוץ מזה, שוכבים עוד כמה מיליארדים בחשבונות בנק אבודים, במוצרי ביטוח כפולים ובחשבונות פנסיה לא פעילים. הכסף הגדול הזה מחכה בסבלנות, לא מבקש תשומת לב, אלא שחלקו נאכל מעט מעט על ידי דמי ניהול. האזרחים מצידם לא תמיד טורחים לבוא ולדרוש את המגיע להם. למה? הסיבות מגוונות: חשש מרשויות המס, חוסר מודעות ואפילו עצלנות. אז במקום לדמיין את השיחה מאראלה של מפעל הפיס, תקראו את השורות הבאות. אולי תזכו בסכום קטן גם בלי הגרלה.

תרמת – הרווחת

"בהכשרה שלי אני יועצת מס, למדתי את פקודת המס, אבל אני עובדת בתחום אחר לחלוטין", מספרת רוני גולד (שם בדוי), "כמשפחה, אין לנו מודעות לכל הנושא של החזרי מס. לא ידעתי שאפשר להגיש קבלות על תרומות ולקבל בעבורן החזרים, עד שחבר לעבודה סיפר לי". כשגולד חישבה לאחור את תרומות המשפחה, היא הבינה שהיה כאן כסף גדול שהיא הפסידה. ההחזר על תרומות לעמותה מוכרת עומד על 35 אחוזים מהתרומה. "היינו שותפים בבניית בית כנסת, תרמנו לו 40 אלף שקלים. אנחנו נשואים יותר מ‑20 שנה, ומהחודשים הראשונים של הנישואין יש לנו הוראת קבע חודשית לאחת העמותות. קצת מודעות הייתה יכולה לעזור לי". במחשבה שנייה, גולד לא כל כך בטוחה שמעכשיו היא תשנה ממנהגה. "יש משהו שלא מסתדר לי עם זה שאת תורמת לצדקה ולבסוף יכולה להרוויח מזה כסף". חוץ מזה קיים חסם נוסף: "יש לי חשש שכשאני אבוא לבקש את כבשת הרש הזאת, את ההחזרים המגיעים לי מרשות המיסים, אצא כשאני חייבת להם משהו. אז אני אומרת לא מדובשך ולא מעוקצך. לא מתחילים איתם ולא מתקרבים אליהם".

לא כולם שותפים לחששות של גולד. שלמה אוחיון, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המיסים, כיהן בעבר כפקיד השומה של באר שבע. מדי שנה אחרי החגים, הוא נזכר, היו צובאים על המשרד עשרות חסידי גור מערד, משום שהרבי שלח אותם להגיש בקשה להחזרי מס. היו שנים שאוחיון היה שולח את נציג המשרד לערד, כדי לחסוך לחסידים את הנסיעה ולחסוך למשרד את העומס.

אבל לא רק חסידי גור מודעים לזכות הכספית הזאת. אוחיון מספר שבכל שנה הרשות מחזירה מיליארד שקלים לשכירים. 150 אלף איש בכל שנה מממשים את זכותם לקבלת החזר כספי מהמדינה. לפי החוק, מותר להגיש בקשה להחזר למשך שש שנים אחורה, והכסף, אם עוד לא ביקשתם, מוחזר בתוספת ריבית והצמדה. מלבד החזרים על כספי תרומות, ישנן לא מעט סיבות נוספות שתוצאתן כסף באוצר המדינה שמחכה רק לכם: לידת ילדים באמצע או לקראת סוף שנת המס, טיפול בילד נכה שמקבל קיצבה מהביטוח הלאומי, החזקת הורה או בן זוג במוסד סיעודי וגם סיום תואר ראשון או שני ועוד. החזרי המס הללו אמורים להגיע אליכם כנקודות זיכוי מדי חודש. אם לא עדכנתם או לא ביקשתם, מגיע לכם כסף רטרואקטיבית. ויש אפילו מקרים פרוזאיים יותר: החלפת עבודה באמצע השנה, תקופת אבטלה או היעדרות ארוכה. תשלום המס הוא שנתי, ולכן השינויים שמתרחשים באמצע השנה יכולים להיתרגם בסופו של דבר לזיכוי.

לדברי אוחיון, התהליך בכלל לא מסובך וברשות המיסים משתדלים להקל על האזרחים עד כמה שניתן. "יש הנחיות ברורות באתר שלנו. צריך להגיש טופס 106, למלא מסמך, פרטים אישיים וכתובת, להגיש את הקבלות על תרומות, ולצרף צילום צ'ק שנדע לאן להחזיר את הכסף. אפילו אם לא מילאתם את כל השדות במסמך, אנחנו נעשה את העבודה". אחרי הגשה אחת ידנית, ניתן להגיש את הבקשה בצורה מקוונת.

בדו"ח מבקר המדינה מלפני שנתיים נקבע כי רשות המיסים גבתה 74 מיליון שקלים עודפים מאזרחים שעבדו אצל יותר ממעסיק אחד ולא ביצעו תיאום מס. רשות המיסים, כך קבע המבקר, לא התאמצה להחזיר להם את הכסף הזה. רשות המיסים מודעת היטב לביקורת שמגיעה ממשרד המבקר מדי שנה והיא, כך אומר אוחיון, מנסה להשתפר. הרשות עשתה בדיקה וגילתה שבעבור שנת 2012 יש 1,700 איש שמחכה להם כסף ברשות המיסים והם לא באו לקחת אותו. בעבור 2013 ישנם 3,300 אנשים כאלה. אוחיון יודע, כמובן, שהמספר הזה נמוך משמעותית ממי שבאמת מגיע לו כסף מרשות המיסים. אלה הם רק האנשים שהרשות יודעת עליהם שנגבה מהם כסף מיותר. אם האזרח לא סיפר לרשות שיש לו ילד שאובחן כמי שזקוק לחינוך מיוחד ולומד במסגרת כזאת, למשל, רשות המיסים לא יכולה לדעת. הרשות גם לא יכולה לדעת על שקל אחד שתרמו האזרחים לצדקה אם הם לא ידווחו על כך. למרות הנתונים החלקיים, החליטה הרשות לפנות לאנשים האלה ולהזמין אותם לקחת את כספם. "יש לכם כסף אצלנו, בואו", אמרו להם, אבל אפילו לא עשרה אחוזים נענו לקריאה. "אולי המידע שיש לנו עליהם איננו מלא", אומר אוחיון בשפה נקייה, ומתכוון לומר שייתכן שהם מרמים את המדינה, עובדים גם בשחור או מעלימים מס, "אולי הם חוששים להסתבך". ברשות מבטיחים להמשיך ולנסות לבדוק מה החסמים שמונעים מהאזרחים לבוא.

יש לא מעט אנשים שלא פונים אליכם כי הם חוששים. "רשות המיסים" מצלצל להם כמו צרות, והם מעדיפים להפסיד כסף אבל לשמור מרחק.

אוחיון יודע, לגמרי. לכן הוא מרגיע ואומר: "הגשת מסמכים לא צריכה להיות הצעד הראשון. יש באתר שלנו סימולטור, ואפשר לבדוק את הזכאות להחזרי מס". הסימולטור הוא אנונימי ותוצאותיו לא נרשמות בשום מקום, כך שאפשר לראות מה מגיע לכם ומה לא. "בנוסף לכך יש דף הנחיות וגם חוברת דע את זכויותיך וחובותיך שמתעדכנת בכל שנה מחדש. אפשר לראות שם מי זכאי למה".

שיטוט באתר רשות המיסים מגלה כי הוא מנסה להיות ידידותי, אבל קשה לו. ההנחיות שם כתובות בשפה ממשלתית גבוהה. אולם קיימים היום אתרים נוספים שאוצרים בתוכם מידע רב. שיטוט מצטבר בכמה אתרים ביחד יכול להניב מידע מספק שינחה את האזרח מה כדאי לו לעשות ואיך.

אחוז מגישי הבקשות עלה

"עובד לי" מכריזים קופאית בחנות כלי בית, איש שטח שעובד עם טרקטוריסט, אישה על ספסל בגן השעשועים וגם בחור צעיר, ספק סטודנט, שמחכה בתחנת האוטובוס. "עובד לי" הם צועקים בחדווה אחרי שהקישו כמה פעמים על מכשיר הסלולרי או המחשב. החבורה הזאת מופיעה בפרסומת של רשות המיסים, שמטרתה לעודד את האזרחים להגיש בקשה למענק עבודה.

מטרתו של מענק העבודה היא להוסיף סכום כסף לעובדים שמשתכרים מעט. מעט זה אומר בין 2,060 ל‑6,810 שקלים לאדם נשוי, או בין 1,270 ל‑11,480 להורה יחידני. ויש כמובן משתנים נוספים שבאים בחשבון כמו גיל, מספר ילדים והשתכרות בן הזוג. הפרבולה היא הפוכה: השתכרת מעט - קיבלת מעט, השתכרת יותר (ועד התקרה הנקובה) - תקבל יותר. המטרה היא מצד אחד לתת מענק ומצד שני לא לדכא את המוטיבציה לצאת לעבוד ולהרוויח יותר. בשנת 2016 נעשתה רפורמה גדולה בתחום מענק עבודה, שעד לפני כמה שנים נקרא "מס הכנסה שלילי", וכיום משפחות חד הוריות יקבלו יותר כסף. גם כאן, רשות המיסים מגישה לציבור סימולציה מאוד נוחה. בהקשת כמה מקשים אדם יכול לדעת אם הוא זכאי. ההגשה הראשונה למענק עבודה צריכה להיעשות ידנית. יש לגשת לדואר עם תעודת זהות וצילום צ'ק ולמלא טופס תביעה. מהפעם השנייה ואילך ניתן להגיש באופן מקוון. אגב, שלא כפי שחושבים, את המענק ניתן לתבוע שנתיים אחורה ולא רק שנה אחת.

הנתון המדהים הוא שגם את מענק העבודה לא כולם באים לבקש, למרות שמדובר בסכומים של כמה אלפי שקלים לשנה – כ‑3,000 עד כ‑5,000 שקלים בממוצע. לפני שנתיים עמד המימוש של המתנה הזאת על 50 אחוזים בלבד. גם כאן לא חסך מבקר המדינה את שבטו מרשות המיסים, והיום היא מתאמצת להגיע אל האנשים דרך קמפיין באמצעי תקשורת, הנגשת הבקשה ככל האפשר ואפילו שליחת מכתבים לזכאים פעמיים בשנה.

מאמצי הרשות, כך נראה, נושאים פרי. אחוז מגישי הבקשה עלה וכיום הוא עומד על 70 אחוזים. לדברי אוחיון, זה נתון שאין שני לו במדינות המערב הנוהגות לתת מענק עבודה. אצלן, למרות שהן ותיקות יותר במענק הזה, האחוז עומד על 64 בערך. "אנחנו יכולים להיות גאים אבל לא לנוח על זרי הדפנה".

בניגוד לנושא של החזרי מס, במענק עבודה יש בידי רשות המיסים את כל הנתונים. אתם יודעים היטב מי זכאי ומי עוד לא מימש את זכאותו. למה שלא פשוט תלחצו על כפתור ותשחררו את הכספים האלה לזכאים?

"היו כמה הצעות חקיקה בעניין הזה. בדקנו היתכנות וגילינו שבגלל שמדובר באוכלוסייה מוחלשת, חשבונות הבנק משתנים תדיר. מצאנו את עצמנו מחזירים כסף לחשבונות לא רלוונטיים ולא פעילים ואז מתעסקים בביורוקרטיה מיותרת מול הבנקים והאזרחים". עוד גילתה רשות המיסים שהיא לא תמיד מקבלת את כל הנתונים ממקומות העבודה באופן ממוחשב, ולכן הנתונים עדיין בחוסר. "אנחנו מנסים להתגבר על זה בפרסום ראוי ובהנגשה".

אוחיון מוסיף ואומר שכיום פועל תחתיו צוות יישום מיצוי זכויות, שמטרתו לחשוב איך משפרים את ההגעה לציבור, את התודעה שלו לגבי זכויותיו ובסופו של דבר את מתן הכספים האלה. "ראשית, זה לא כסף שלנו, הוא של האזרחים, והם צריכים לקבל אותו. שנית, לנו כמדינה טוב שהכספים האלה יחזרו לתזרים המזומנים ויפתחו עוד את הכלכלה הישראלית".

שכחו אותו בקרן

זוכרים את מוטי מהחזרי המס בראשית הכתבה? אחרי שצלחה לו הדרך מול הרשויות, הוא החליט לתת אמון בפרסומי המדינה באמצעי התקשורת. דיברו אז על 'הר הכסף' שבו שוכנות פנסיות אבודות של אנשים. גם את זה הוא החליט לנסות. מוטי הקיש כמה פרטים בסיסיים וגילה שיש לו קרן פנסיה מאחת העבודות, שנשכחה מלב ולא מצורפת לקרן הפנסיה שנחסכת לו עכשיו. במקביל הוא הקליד את הפרטים של רעייתו וגילה לא פחות מחמש (!) קרנות פנסיה לא פעילות על שמה. מקום העבודה פתח לה בכל שנה קרן פנסיה חדשה. בכל אחת מהן לא היו יותר מ‑2,000 שקלים, אבל הן הצטברו ביחד לסכום יפה. "אם אין לך מה להסתיר, אין סיבה שתפחד", הוא אומר, ולא מתאפק מלהוסיף: "המדינה קצת פושעת שהיא לא מפרסמת את הזכויות האלה".

ב-2013 עלה לאוויר אתר האינטרנט שנקרא 'האוצר שלי'. בהמשך, בעיקר בגלל הפרסומת שליוותה את השקתו, הוא שינה את שמו ונקרא 'הר הכסף'. לאורך השנים אנשים חסכו כסף באפיקים שונים: קרנות השתלמות, קופות גמל, ביטוחי חיים ועוד. אנשים חסכו ושכחו, או כי עברו מקום עבודה שהחל לחסוך להם במקום אחר, או משום שאדם הלך לעולמו ולא הספיק לדווח לקרוביו על כל חסכונותיו. המטרה של רשות שוק ההון בהקמת האתר הייתה להקל על אנשים לאתר את החסכונות הלא פעילים שלהם, ולהחליט מה כדאי לעשות איתם.

בספטמבר 2016 הושק האתר 'הר הכסף 2'. בנק ישראל, העומד מאחוריו, החליט שעד כאן. תשעה מיליארד שקלים היו מונחים להם בחשבונות בנק שונים ולא פעילים. גם על החשבונות בהר הכסף הראשון וגם כמובן על חשבונות הבנק, החוסכים או הבעלים משלמים עמלה. נכון, היא אמורה להיות מופחתת. אבל ברור למה לבנקים או לחברות הביטוח אין מוטיבציה רצינית ליידע את הציבור על החשבונות האלה.

את שני האתרים ליווה קמפיין מהדהד. הפרסום הנרחב והקלות שבה ניתן למשוך כספים עשו את שלהם. כעבור שנה, נכון לספטמבר 2017, הציבור חיפש ומצא ב'הר הכסף 2' כ‑1.3 מיליארד שקלים בחשבונות אבודים. הבנקים, שהוכרחו אף הם להיות פעילים יותר בחיפוש בעלי החשבונות, איתרו, ראה זה פלא, בעלים של 2.5 מיליארד שקלים אחרים. זה הרבה ויפה, אבל באותה עת 467 אלף חשבונות בנק עדיין נותרו ללא תנועה, ובהם 5.2 מיליארד שקלים של אף אחד.

אז איך מחפשים כספים? נכנסים ל'הר הכסף', מקלידים כמה נתונים פשוטים ומקבלים תוצאות מיידיות על חשבונות. מכאן צריך לעשות טלפון אחד או שניים כדי להבין מהו החיסכון או החשבון האמור וכמה כסף יש בו, ואז להחליט מה עושים איתו. ייתכן שתמצאו חשבון שאתם מכירים מקרוב, כמו למשל ביטוח משכנתא או חשבון שפתחתם לילד בבר מצווה ומאז במשך כמה שנים הוא לא נגע בו.

לפני שמונה חודשים העלתה רשות שוק ההון לאוויר אתר נוסף, שעוד לא לווה בקמפיין אבל כבר זכה למיליון ומאתיים אלף כניסות. הוא נקרא 'הר הביטוח', ומטרתו לסייע לאזרחים להבין אילו מוצרי ביטוח כפולים יש להם. נתוני הביטוח הסיעודי של קופות החולים עוד לא נמצאים שם, יש לציין, אולם הם צפויים להתעדכן שם בקרוב.

לפי ההערכה, הציבור מחזיק ב‑6.5 מיליון מוצרי ביטוח כפולים. במילים אחרות, הוא משלם 750 מיליון שקלים מיותרים לחברות הביטוח. המשפט האחרון לא מדויק, כי לפעמים דווקא משתלם להיות מבוטח על אותו תחום בכפל. אבל במרבית המקרים, כמו למשל בביטוח משכנתא או ביטוח דירה - לא. נכון, צריך קצת להבין מתי זה משתלם ומתי לא, ואולי כדאי להתייעץ עם איש מקצוע. אבל האתר מאפשר לקבל תמונת מצב בהירה על נושא שבדרך כלל נגישותו לציבור הרחב היא כמו לסינית מדוברת.

הבעיה בכל ערימות המידע האלה והנגישות המשופרת היא שהאוכלוסיות המוחלשות, אלה שזקוקות יותר מכול לכספים הללו, לא נגישות בדרך כלל למחשב ולא תמיד פנויות נפשית להתעסק עם כל אלה. רשות שוק ההון לא תעביר את המידע ישירות לאזרחים מטעמי אבטחת מידע והגנה על פרטיות. כן אפשר להגיע, לפחות לנתונים הקשורים לביטוח, דרך יועץ או סוכן ביטוח.

זהירות ממתחזים

במסגרת הכנת הכתבה, פרסמתי פוסט בפייסבוק ובו קראתי לאנשים לספר לי אם קיבלו סכומים נאים מהחזרי מס או מאתרי הר הכסף והר הביטוח. היו תשובות מלבבות, אבל חברה אחת סיפרה שביקשו ממנה 350 שקלים על פתיחת תיק ולא מצאו דבר. התשובה הזאת הייתה תמוהה מכיוון שהאתרים האלה הם חינמיים. אולם כשהחלטתי לגלות בעצמי האם אני בעצם מיליונרית במסווה של עיתונאית, ראיתי שבקלות רבה מדי אפשר להיכנס בטעות לאתרים שמחקים את הר הביטוח ואת הר הכסף, בזמן שהם שייכים לחברות פרטיות שגובות כסף על השירות. הגברת שסיפרה שגבו ממנה כסף, נפלה גם היא בפח הזה.

ברשות שוק ההון מכירים את התרמית הזאת. הם נאבקים במתחזים ואף קנסו כמה חברות. חשוב מאוד לשים לב שנכנסתם לאתר שהסיומת שלו הוא gov.il - סיומת ממשלתית. אולם, בעוד להר הכסף והר הביטוח אין צורך להגיש מסמכים, ואי אפשר להסתבך בעניינם עם הרשויות, הרי שלגבי החזרי מס עדיין תלויה ועומדת השאלה אם כדאי ללכת ליועץ מס, רואה חשבון או חברה שתעשה בעבורך את העבודה, או שכדאי להגיש את המסמכים לבד.

מרים נמיר, למשל, חשבה כל השנים שלא כדאי לה לבקש החזרי מס. אבל אחרי שהתקשרו אליה מחברה שמטפלת בהחזרים כאלה ללקוחות, היא החליטה לנסות ושילמה 270 שקלים על בדיקה. לאחר בחינה ראשונית נאמר לה שיש סיכוי גבוה שתקבל כמה אלפי שקלים מן המדינה. החברה הבטיחה לעשות בעבורה את העבודה, אבל התנתה זאת בכך שתגבה 25 אחוזים מההחזר. נמיר התמקחה והצליחה להוריד אותם ל‑20 אחוזים. "בסופו של דבר קיבלתי 4,000‑5,000 שקלים. נכון ששילמתי 20 אחוזי עמלה, שזה הרבה. מצד שני, לא היה לי זמן להיכנס לזה. לבד לא הייתי עושה את זה, ואז לא הייתי מרוויחה בכלל".

אז האם כדאי להיעזר בחברה או באיש מקצוע, ולהפסיד חמישית או רבע מהסכום המגיע לכם? רואה חשבון אוריה וייס מבקש להפיג את החשש ממפגש עם רשויות המס. "אין מה לפחד. נכון שטעויות יכולות לקרות, אבל אחרי הרבה הגשות של החזרי מס אני יכול לומר בוודאות שזה בשוליים של השוליים". קודם כול, הוא מסביר, נקודת המוצא היא שמקומות העבודה עובדים לפי חוק. רוב חשבי השכר ובוודאי הארגונים הגדולים יודעים את העבודה שלהם ולא יעשו טעויות שיתבררו אחר כך שהיו לרעת העובדים.

וייס הוא חבר הגרעין התורני בלוד, שמפרסם מדי פעם במייל הקהילתי זכויות המגיעות לאזרחים. לא פעם פרסם מאמרים קצרים הקשורים בהחזרי מס או מענקי עבודה. למרות כל הפרסומים בתקשורת, אנשים עדיין מגיעים אליו בהצהרה "לא ידעתי". לדבריו, פקודת מס הכנסה היא ארוכה, מסובכת וכוללת הרבה מאוד פרמטרים. אתה לא תמיד יודע לספר למעסיק שסיימת תואר, כי אינך יודע את המשמעות של זה בנקודות זיכוי. המעסיק מצידו לא יכול לדעת, וכך אתה מפסיד כסף. לכן, ממליץ וייס, מי שחושש שלא יבין את כל המכלול, כדאי שיתייעץ עם איש מקצוע. כך או כך, כדאי לשלם סכום קבוע מראש על טיפול במסמכים ולא עמלה שתיגזר כקופון מהסכום שמגיע לאזרח.

וייס נותן עוד כמה טיפים למקומות שבהם יכול להסתתר כסף ואנשים לא יודעים עליו, בעיקר בעלי עסק עצמאי. העצמאים הגדולים מעסיקים רואה חשבון צמוד. לקטנים שווה לקיים פגישות חד פעמיות או תקופתיות עם איש מקצוע, להבין מה החובות שלהם אבל גם לגלות לא מעט הטבות וזכויות. כן, אפילו אם העסק כאן ועדיין פטור ממס. וגם לאנשים שעובדים בשתי עבודות או משלבים בין היותם שכירים לעצמאיים. תיאום ביטוח לאומי, למשל, הוא רק אחת הדוגמאות לכך.

אבל, מגלה וייס, "הכסף הגדול באמת נמצא בפנסיה. לא רבים יודעים, אבל כשהם מחליפים עבודה ומקבלים כספי פיצויים, אומרים להם שכדאי להם למשוך אותם, משום שהכספים האלה פטורים ממס". עשרות אלפי השקלים האלה משמשים לא פעם לרכישת רכב, לשיפוץ המטבח או למימוש חלום ביניים קטן שהיה למשפחה. לפינוק הזה, מזהיר וייס, יש מחיר והוא גבוה. "המדינה נותנת לכל אחד סל פטורים ממס שעומד בערך על 800 אלף שקלים. אם לא לקחת אותו במהלך השנים, תישמר לך הזכות הזאת בבואך למשוך את כספי הפנסיה. אבל אם השתמשת בהם, על כל שקל שלקחת כפטור ממס אתה תשלם שקל ושליש של מס. זה מעין קנס, כי המדינה רוצה שתמשיך לחסוך ולא תמשוך באמצע הדרך". את זה, אומר וייס, חשוב מאוד לדעת, כי הפנסיה היא באמת הכסף הגדול, והיא עתידה לשמש את האזרח כשיכולת ההשתכרות שלו יורדת ואין לו אפשרות לתקן.

ofralax@gmail.com