מגדל הקלפים בסכנה

ליברמן יצא מהכלים בעקבות מהלכים של המפלגות החרדיות ובתווך עומד נתניהו שנאלץ להתערב אישית בשמירה על שלמות הקואליציה.

ניצן קידר , י"ז בטבת תשע"ח

בסביבת נתניהו כבר בוחנים מועדים אפשריים לבחירות. נתניהו וליברמן
בסביבת נתניהו כבר בוחנים מועדים אפשריים לבחירות. נתניהו וליברמן
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

האם אביגדור ליברמן מחפש את דרכו החוצה מהממשלה? השאלה הזאת נשמעה השבוע כניגון חוזר במערכת הפוליטית שוב ושוב.

המשבר האחרון, שגרם לו לקום ולעזוב את ישיבת הממשלה ביום רביעי, היה סביב חוק עונש מוות למחבלים.

בישראל ביתנו רואים בעיניים כלות איך המפלגות החרדיות מצליחות שוב ושוב להעביר חוקים בענייני דת, בעוד עניין כמו עונש מוות למחבלים נותר תקוע. ביהדות התורה, כדי לתקוע אצבע בעינו של ליברמן, דרשו השבוע גם לעכב את ההצבעה כדי להיוועץ ברבנים שלהם.

ליברמן הוא אדם מעשי מאוד. המשבר הזה שמאתגר אותו עלול להתהפך על הממשלה כולה. הצדק הרי נמצא בצד שלו. בהסכם הקואליציוני שעליו חתם, מוזכר הנושא במפורש. גם הסיעות החרדיות חתומות עליו. חוק המרכולים, לעומת זאת, הוא תולדה של התקופה האחרונה. המשחק הפוליטי של יהדות התורה, שתולה את החוקים זה בזה, מוציא את ליברמן מהכלים.

גם ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו מרוצה מההתנהלות. מבחינתו היה עדיף שחוק המרכולים בכלל לא יהיה על הפרק. נתניהו גם הבהיר זאת לשר דרעי ולראשי יהדות התורה בשיחות נפרדות. כשליברמן יצא החוצה מישיבת הממשלה בחמת זעם, נתניהו יצא מיד אחריו ושוחח איתו בניסיון להרגיע את שר הביטחון. רק זה חסר לנתניהו, שליברמן יתהפך עליו עכשיו ויחליט לשבור את הכלים. יו"ר ישראל ביתנו לא מרגיש מחויב לאף אחד, כולל לראש הממשלה. הוא יעשה את מה שהוא מרגיש שטוב למפלגה שלו.

בסיפור חוק המרכולים נראה שהמפלגות החרדיות הרחיקו לכת יותר מבעבר. בעוד ש"ס פרסמה הודעה לפיה ההצבעה על חוק המרכולים נדחתה בשבוע בשל מצבו הרפואי של השר דוד אזולאי ובשל העובדה שח"כ יהודה גליק יושב שבעה על רעייתו, גורמים בליכוד ידעו לספר שהסיבה האמיתית לדחייה היא לא חסרונו של רוב תומכים, אלא מחלוקות פנימיות בין הסיעות החרדיות. גורם אחר דאג לספר שש"ס הייתה מוכנה להרחיק לכת עד כדי כך שאפילו ניהלה שיחות עם הרשימה המשותפת כדי שתצביע בעד, כמובן בעבור תמורה פוליטית אחרת.

כאבי הראש האלה עומדים לפתחו של ראש הממשלה. לנתניהו אומנם יש יו"ר קואליציה, אבל הוא מעורב יותר מאי פעם בכל הניואנסים הפנימיים של אגד המפלגות שמרכיב את הממשלה הנוכחית. צבר החוקים השנויים במחלוקת שעוברים בימים אלה, מצריך ממנו מאמצים פוליטיים כבירים.

ראש הממשלה מוטרד, אבל לא נותן לדברים להיראות מבחוץ. הוא משוחח בנינוחות עם העיתונאים, במה שכבר הפך למופע חוזר במזנון הכנסת. נתניהו יודע שהקואליציה הנוכחית נמצאת על כרעי תרנגולת. היא בנויה כמין מגדל קלפים שמוחזק בצורה מיטבית, עד שבא מישהו ושולף דווקא את הקלף שיכול למוטט את הכול.

בסביבתו של נתניהו כבר בוחנים מועדים אפשריים לבחירות. יש מי שמדברים על מאי, אחרים טוענים שבמאי אומנם יוכרזו הבחירות, אבל הן יתקיימו רק לקראת הקיץ, ועוד לפני הבחירות לרשויות המקומיות שאמורות להתקיים באוקטובר הבא. "נתניהו לא רוצה כרגע בחירות, והוא מעריך שמרבית סיעות הקואליציה גם כן לא מעוניינות לשבור את הכלים", אומר לנו גורם בליכוד, "אבל המציאות בשטח מראה שעם כל הרצון הטוב לשמור על הקיים, ויכוח אחד קטן יכול להפוך לכדור שלג במדרון". איך יפשר נתניהו בין ליברמן והחרדים? שאלה טובה. בינתיים המערכת הפוליטית עוד לא מרגישה רעידת אדמה, אבל הזעזועים הראשוניים כבר כאן, והסדקים שהם פוערים בקואליציה מתחילים להיות רחבים יותר ויותר.

על תבונה ורגישות

מילים רבות נכתבו השבוע על ניסיונו של השר דרעי לבדוק האם ח"כ יהודה גליק יוכל לבוא ולהצביע בכנסת בעד חוק המרכולים, שעות ספורות אחרי שקבר את רעייתו יפי ז"ל. כל זה אחרי ההודעה שבאה להסביר שגם השר דוד אזולאי קם ממיטת חוליו רק בשביל להצביע בעד החוק, עם דוגמאות שונות מהעבר, חלקן לא רלוונטיות. "שאף אחד לא ילמד אותנו מוסר ומהו כבוד הנפטר", צקצק דרעי.

אחרי שבסביבתו היו מי שהאשימו את דוברו של גליק בכל הסיפור, אמר השר מפורשות שהפנייה אומנם הייתה עקיפה, אבל הוא יודע שבסופו של דבר הגיעה לגליק עצמו. אף אחד לא בא ללמד את השר דרעי על מוסר וכבוד הנפטר. הוא בן תורה שלמד בישיבות מפורסמות ונחשב לתלמיד חריף. אבל לעיתים גם החריפים שבתלמידים מתבלבלים בין מוסר לבין מידות שבין אדם לחברו. אני בטוח שגם שר הפנים למד את המשפט "דרך ארץ קדמה לתורה".

ברור שש"ס הייתה להוטה להעביר את חוק המרכולים, ובשם ההלכה אפשר לומר הכול, אבל אי אפשר למכור לציבור מאמין את המשפט "השפה שלנו שונה והערכים שאנחנו מדברים עליהם שונים". זה משפט שנאמר מתוך הסתכלות חרדית מתנשאת, לעבר הציונות הדתית והציבור שאינו שומר תורה ומצוות.

בכנסת הזאת נשברו בהקשר הזה כמה שיאים של חוסר רגישות. הבאתה של ציפי חוטובלי באמצע חופשת לידה למרות סיכום על קיזוז עם האופוזיציה, חוסר רצון של האופוזיציה להתקזז עם השר דוד אזולאי שאילץ אותו להגיע מטיפול רפואי קשה הישר למליאה כדי להצביע ולחזור לבית החולים, ועכשיו גם בירור עקיף עם אדם שקבר את אשתו זה עתה, אם יואיל להתפנות מאבלו בשביל חוק שיכול להידחות בשבוע.

השר דרעי הוא אדם חכם בעל ניסיון רב במערכת הפוליטית. את הטעות הספציפית הזאת הוא היה יכול לחסוך מעצמו. אף אחד לא חושב שהוא אינו תלמיד חכם או שהוא אינו מדבר בשם ערכים הקרובים לליבו, אלא שהוא היה יכול לנהוג ביותר תבונה ורגישות.

לאט אבל בטוח

כ-1,500 חברי מרכז הליכוד התכנסו השבוע לישיבה מיוחדת, שבמהלכה הצביעו על נוסח החלטה מחייב של תמיכת הליכוד בהחלת הריבונות הישראלית ביהודה, שומרון ובקעת הירדן. מדובר במהלך היסטורי וחשוב, שעצם העובדה שראש הממשלה לא התנגד לו ואף איפשר את העברתו החלקה, יכולה להעיד על כך שגם נתניהו חושב כמו חברי המרכז. לא בטוח שהביצוע יהיה מהיר, אבל בניגוד להחלטות קודמות שראש הממשלה ניסה לעיתים לסכל, יכול מאוד להיות שבאקלים פוליטי אחר הוא היה מגיע בעצמו לאירוע.

שבח שטרן, יו"ר המטה הלאומי בליכוד וחבר המרכז, היה מרוצה בתום האירוע. "המון קשיים היו לנו - כלכליים וביטחוניים, אבל בתמיכת ממשלות הליכוד ובעזרת ה', הגשמנו את חזון ההתיישבות ביהודה ושומרון. עמדנו בפרץ לבלום את הקמת מדינת פלשתינית בלב הארץ. לכל מי ששואל אותי מה ערכה של החלטת מרכז, אני עונה שבמבחן התוצאה אפשר לראות שההחלטה מ‑2002 שהליכוד מתנגד להקמת מדינה פלשתינית מיושמת עד היום, והקמת מדינה פלשתינית מתרחקת מאיתנו", הזכיר שטרן.

פרט להצבעה שאפשר וראוי להתבשם ממנה, המבחן יהיה ביישום בשטח. זה כבר עניין שיכול לקחת זמן, הרבה זמן. אומנם סביב מעלה אדומים, לדוגמה, יש קונצנזוס גדול גם באופוזיציה, אבל הסיפור מתעכב עוד ועוד. הרבה דיבורים נשמעים במיוחד בחודשים האחרונים על הריבונות וחשיבותה, אבל החלטת הממשלה היא מה שכולם מצפים לו.

"אם הליכוד לא ישאיר את זה ברמה ההצהרתית, אלא יקדם את הריבונות בפועל, זה יהיה מצוין", אומר סגן שר הביטחון, ח"כ הרב אלי בן דהן. כבר תקופה ארוכה שהוא מוביל, יחד עם השרים שקד ולוין יוזמה להחלת חוקים משמעותיים וחשובים ביהודה ושומרון, כדי להשוות הטבות שמהן נהנים תושבי ישראל המתגוררים בתוככי הקו הירוק, למי שגר מעבר לו. "אם החוק הישראלי יוחל ביהודה ושומרון, אז לא יצטרכו לעשות את כל מה שאני עושה כבר תקופה ארוכה. היום החוקים שהכנסת מחוקקת אינם חלים ביהודה ושומרון, וכל חוק דורש עבודה כדי להתאים אותו במיוחד למצב ביהודה ושומרון", מסביר בן דהן.

המאמצים האלה, אגב, נושאים פירות. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, העביר בימים האחרונים הנחיה ליועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, ולפיה בכל חקיקה ממשלתית חדשה תהיה חובה להתייחס גם ליישום החוק בשטחי יו"ש. זאת אומנם לא קביעה שכל חוק חייב לחול גם ביו"ש, אבל במצב כזה יצטרך המשרד לנמק מדוע החריג את האזור מהחקיקה.

בן דהן מפרגן: "חבריי, השרים לוין ושקד, קידמו את ההצעה הזאת, שבסופו של דבר התקבלה על דעתו של היועץ המשפטי לממשלה". סגן השר גם מוסיף נדבך, שכן ההצעה המדוברת נוגעת לחוקים חדשים. "יש אלפי חוקים שהכנסת כבר חוקקה. אחרי שקיבלתי מראשי הרשויות ביהודה ושומרון ושרי ממשלה רשימה של חוקים שחשוב ליישמם גם ביהודה ושומרון, דירגנו את סדר העדיפויות לגבי החוקים, ואנחנו פועלים לייצר תיקון בצו באלוף כדי שהחוקים הללו יחולו גם באזור הזה".

מדובר בעבודה סיזיפית על כל חוק וחוק, לעיתים תוך בחינתו על פי אמנות בינלאומיות. "אני שם דגש על חקיקה שיש לה משמעות לתושבי יהודה ושומרון, ובעיקר אלו שנוגעות לתכנון ובנייה", מספר בן דהן, ומביא כדוגמה את רפורמת המרפסות הכה מדוברת של הממשלה, שתושבי יו"ש לא זכו ליהנות ממנה עד לתיקון החוק.

אז הריבונות בינתיים נותרה כהצהרה, אבל המסלול המקביל של השוואת חקיקה ביו"ש דווקא הולך ומתקדם, אולי קצת לאט, אבל בטוח.

לתגובות: nitsan@besheva.co.il