הרב יונה גודמן
הרב יונה גודמןצילום: עצמי

"השבוע הלך לעולמו משה מנהיים, מגיבורי 'פלוגת האלוקים' ומלחמת תש"ח", פותח הרב יונה גודמן את פינתו השבועית בערוץ 7 וחושף אדם ופרשה שרבים אינם מכירים.

לדברי הרב גודמן, "משה היה מפקד מחלקה בפלוגה שכונתה 'פלוגת האלוקים', פלוגה של צעירים ציוניים-דתיים שנלחמה בגבורה בחזיתות שונות במלחמת השחרור. בקרב קשה נגד כיס פלוג'ה, שהתקיים בליל חנוכה גשום, מצאה עצמה הפלוגה לכודה, עת המצרים אוגפים אותה מלפנים (בתל גת) ומאחור (על ידי כוחות שהגיעו מפלוג'ה).

''משה נפצע מכדור בחזה אך המשיך להוביל את חייליו, תחילה בניסיון לבלום את טור השריון המצרי ולאחר מכן בפריצת דרך החוצה עבור קבוצה של לוחמים, אותם הוביל בעוז מבלי לגלות להם את פציעתו".

הרב מספר כי משה היה אחיו של שמעון מנהיים הי"ד, שנפל באותו קרב. שמעון היה אחד משני הטבחים שכמה חודשים קודם סירבו לבשל בשבת, וכתוצאה מכך נשפטו ונכלאו. "להבנת הרקע", הוסיף הרב גודמן, "יש לזכור שאנו מדברים על תקופת קום המדינה. טרם התגבשו אז נהלי שמירת כשרות או שבת לכלל צה"ל או לחיילים הדתיים שבתוכו.

"מעצרם של הטבחים הביא למשבר קואליציוני בממשלת בן גוריון הראשונה. במסגרת המשבר היו שהציעו לעצב את צה"ל לדורות באופן שתמיד ישבצו את כל הדתיים ביחידות דתיות בהן תישמר כשרות ושבת, ואילו בשאר הצבא לא..."

הרב גודמן מסביר שמתוך אותו בירור, לו היה שותף מרכזי הרב גורן זצ"ל, סוכם שבכל צה"ל ישמרו שבת וכשרות, וכי לא ירכזו את הדתיים בפלוגות מובדלות דווקא.

לדבריו, "הפלוגה, שלא בכדי כונתה 'פלוגת האלוקים', בלטה באורחותיה ובגבורתה, ויצרה דגם מרגש של ספרא וסייפא. הם נלחמו בגבורה ולאחר מכן עצרו לתפילה ולשירה בימים שתופעות כאלו היו בלתי מוכרות. הם פרצו דרך לא רק בקרבות מול האויב, אלא בעיצוב מקומם של חיילים דתיים בצה"ל מצד אחד, ובמקומה של התורה ושמירת המצוות בכלל צה"ל, מצד שני. הם שתרמו לחידוש דמותו של בן תורה ולוחם בצבא ישראל שקם לתחיה לראשונה מאז ימי בר כוכבא."

בעקבות פטירתו של משה השבוע, בשנת השבעים למדינת ישראל, קורא הרב גודמן לא להסתפק בעיסוק של בתי הספר סביב שנת השבעים למדינה.

לדבריו, "האחריות היא שלנו. לציין את שנת השבעים גם בתוך הבית, לאורך השנה. לספר ולקרוא על דמויות כמו משה או על פלוגת האלוקים; לבקר במקומות ולטייל בעקבות מורשת קרב, ועוד. הכל כחלק מהרצון לסייע לילדינו, שנולדו לתוך מדינה קיימת, לזכור על מה ולמי יש להודות בשנת השבעים מצד אחד, ולהבין שעוד רבה המלאכה שמחייבת המשך עשייה ועמל, בעזרת ה', על ידינו".