בתיה עוזיאל, האמנית הישראלית שהיתה ידועה בכינויה ''כוהנת מלאכת היד'', הלכה לעולמה בשבת בגיל 84.

עוזיאל נאבקה במחלת הסרטן ונפטרה בבית החולים איכילוב בתל אביב. היא הותירה אחריה בן וארבעה נכדים.

עוזיאל התפרסמה בשנות ה-60 בהגישה פינה שבועית בנושאי מלאכת יד בתוכנית הרדיו של רבקה מיכאלי. בשנים מאוחרות יותר הגישה בטלוויזיה הלימודית את התוכנית "מלאכת יד עם בתיה עוזיאל", שממנה צולמו כ-300 פרקים, וכמו כן ערכה סדרה של 12 ספרים בנושא מלאכת יד.

עוזיאל השתתפה בתוכנית "סבתא בתיה", בהשתתפות נכדתה ליאל, ששודרה בערוץ ''הופ". עוזיאל היא גם אמנית-יוצרת, שהציגה תערוכות בארץ ובעולם: היא עבדה הרבה בטכניקת האסמבלאז'. בנוסף היא למדה מלאכת יד במספר תחומים ובעיקר בתחום הציור על משי.

יצירות מלאכת היד שאת הכנתם הדגימה עוזיאל ברדיו ובטלוויזיה התאפיינו בשימוש בחומרים זמינים ובמחזור פסולת ושאריות. בתוכניותיה קראה עוזיאל לביטוי היצירתיות בעבודות היד, והתנגדה לשימוש בשבלונות מוכנות, דוגמת אופנת הגובלנים שהייתה נפוצה בשנות ה-70.

פרסומה הרב של עוזיאל הביא לכך שהמונח "בתיה עוזיאל" נטבע בסלנג העברי ככינוי לעבודות מלאכת יד, בעיקר אלה העשויות מחומרים מאולתרים, או למי שעוסק (ובעיקר למי שעוסקת) בהן. גם צירוף המילים "הכינותי מראש", שהשתמשה בו רבות, נקלט בסלנג העברי.

עוזיאל הכחישה שאמרה "במקרה הכינותי מראש". לדבריה הטקסט אותו אמרה בתוכניותיה לא פעם הוא "הכינותי מראש", עבור חלקים ביצירתה שלא היה ניתן להראות את דרך הכנתם בזמן אמת בתוכנית, ואילו צירוף המילה "במקרה" הוא פרי יצירתם של כותבי הפרודיות.