אתר פרהיסטורי נדיר נחשף בג'לג'וליה

בחפירה ארכיאולוגית משותפת של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב נחשפו מאות אבני יד מצור, אשר שימשו את האדם הקדמון.

ערוץ 7 , כ' בטבת תשע"ח

אבן יד מצור
אבן יד מצור
צילום: שמואל מגל, רשות העתיקות

אתר פרהיסטורי חשוב המתפרש על פני כ-10 דונמים, נחשף בחודשים האחרונים בחפירה ארכיאולוגית משותפת של רשות העתיקות והחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

בארץ ובלבנט (המזרח התיכון הקדום) ידועים רק אתרים נוספים ספורים מתקופה זו, המזוהה עם שלב מאוחר של "התרבות האשלית". החפירה הארכיאולוגית מתנהלת במימון רשות מקרקעי ישראל, אשר פועלת להרחבת היישוב ג'לג'וליה.

בחפירה נחשפו מאות אלפי פריטי צור, מאות מהם מטיפוס 'אבן יד' האופייני לתקופה.

לדברי מעין שמר, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, ופרופ' רן ברקאי, ראש החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, "כלי הצור שנחשפו בכמות יוצאת דופן במהלך החפירה, מספקים מידע חשוב על אורח החיים של בני האדם הקדמונים בתקופה הפליאוליתית התחתונה באזורנו. נראה כי התנאים הסביבתיים שהתקיימו בג'לג'וליה בתקופה זו, יצרו סביבה מועדפת, אליה חזרו הקדמונים שוב ושוב".

שמר מוסיפה כי "את כלי הצור שנמצאו באתר בכמויות יוצאות דופן, ניתן ליחס ל'הומו ארקטוס' - האב הקדמון הישיר של כל בני האדם החיים היום. בתקופה זו, היו הקדמונים ציידים -לקטים: הם נהגו ללקט ולצוד את המזון שלהם ונעו ממקום למקום בהתאם להיצע שסיפק להם השטח. שחזור הסביבה הקדומה מלמד כי בני האדם הקדומים חיו על שפת נחל (אולי נחל קנה, שאפיקו עובר היום כחצי ק"מ מדרום לאתר) אשר היווה 'נקודה ירוקה' בנוף. בנקודה זו, היו זמינים במקום אחד שלושה צרכים בסיסיים של האדם הקדמון: מים לשתייה, סוגי מזון שונים (צמחייה ובעלי חיים) וסלעי צור, מהם יצרו כלים. היקף האתר מלמד שלאדם היה זיכרון גיאוגרפי של מקום, וייתכן שהוא חזר לאזור לפי מעגל עונתי".

אבני היד, שמאות מהן נמצאו באתר, הן כלי מרשים שצורתו לרוב מזכירה טיפה גדולה. סיתות ועיצוב אבני יד הם מלאכה מורכבת, הדורשת תכנון קפדני מראש והיכרות מעמיקה עם חומר הגלם. יש המציעים, כי כלים אלה שמשו בעיקר לביתור בעלי חיים גדולים כדוגמת פילים אחרים גורסים, שהם שימשו כ"אולר שוויצרי" של תקופת האבן, והיו לה שימושים נוספים כגון ציד וטיפול במזון צמחי. כלי הצור באתר מלמדים על חדשנות ויצירתיות טכנולוגית.

שמר מציינת עוד, "חשיפת האתר בג'לג'וליה היתה בגדר הפתעה. הימצאותו של אתר קדום כל כך על שטח נרחב ובמצב שימור נהדר היא מרגשת מאוד. אנחנו מכירים רק שני אתרים מתקופה זו במרכז הארץ: האחד בקיבוץ אייל, כחמישה ק"מ צפונית לג'לג'וליה, והשני, המתוארך לשלב תרבותי מעט מאוחר יותר, במערת קסם שנמצאת כחמישה ק"מ מדרום לכאן. הממצא מדהים, מבחינת הכמות, רמת ההשתמרות של הממצאים ואיכות הסיתות. אנחנו רואים כאן מגוון טכנולוגי רחב של טיפול באבני צור, ואין ספק שחקירתו לעומק תתרום רבות להבנת אורח החיים וההתנהגות האנושית בתקופה הפליאוליתית התחתונה".

לדברי פרופ' רן ברקאי, ראש החוג לארכיאולוגיה מאוניברסיטת תל אביב השותף לחפירה, "קשה להאמין שדווקא בין ג'לג'וליה לכביש 6, מתחת ל-5 מטרים של שכבות כיסוי, נמצא נוף קדום שהשתמר באופן כל כך מרשים. אתר יוצא דופן זה, יאפשר לנו להתחקות אחר התנהגותו של האב הקדמון הישיר שלנו, ולשחזר את אורח חייו ודרכי התנהגותו במהלך המסע הארוך מאד של קיומו של המין האנושי. העבר האנושי של כולנו, כל בני האדם, טמון מתחת לקרקע, ויש לנו הזדמנות חד פעמית לנסוע בזמן ולהכיר טוב יותר את בני האדם הקדומים שחיו כאן לפנינו, בין ג'לג'וליה לכביש 6".