המשנה לנגידה: ביטקוין אינו מטבע

ועדת הכספים קיימה דיון בנושא "המטבעות הווירטואליים". המשנה לנגידה הסבירה את הסיכונים שבנק ישראל רואה בעניין.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"א בטבת תשע"ח

ביטקוין
ביטקוין
צילום: istock

המשנה לנגידת בנק ישראל, ד"ר נדין בודו טרכטנברג, התייחסה הבוקר (שני) בישיבת ועדת הכספים של הכנסת למספר נושאים וסוגיות בנוגע לתופעת "המטבעות הווירטואליים".

טרכטנברג ציינה כי המטבעות הווירטואליים הקיימים היום מבוססים על יוזמות פרטיות ואף גוף רשמי, כגון בנקים מרכזיים או ממשלות, לא עומד מאחוריהם.

לדבריה חשוב מאוד שכל מי ששוקל לרכוש מטבעות כאלו יהיה מודע לכך שמדובר בפעילות שאין לגביה כל אחריות ממשלתית, ושייקח בחשבון שהתנודתיות הגבוהה והיעדר הפיקוח עלולים להביא לאובדן ערך פתאומי.

"ביטקוין ומטבעות וירטואליים דומים אינם מטבע וגם אינם נחשבים למטבע חוץ – עמדת בנק ישראל היא שיש לראותם כנכס פיננסי, על כל המשתמע מכך", הבהירה המשנה לנגידה.

"הביטקוין והמטבעות הדומים לו אינם עונים להגדרה החוקית של מטבע או של מטבע חוץ. מעבר להגדרה המשפטית, גם כשבוחנים את הפרמטרים הכלכליים של המטבעות הוירטואליים הם לא ממלאים את התפקידים העיקריים של מטבע. אלמנט קריטי שקיים במטבע הנו מידת האמון שהמשתמשים נותנים בו.

''אמון זה נובע מכך שהכסף מהווה הילך חוקי בעל גיבוי משפטי ומקיים את התכונות המקובלות שלו על פי הספרות הכלכלית - יחידה חשבונאית, מכשיר לביצוע סחר חליפין, ויציבות המאפשרת לו להיות מכשיר לשמירת ערך - כל אלו אינן מתקיימות בביטקוין ובמטבעות הדומים לו, המתאפיינים בתנודתיות גבוהה ביותר, בקושי בביצוע עסקאות, ובהיעדר ביטחון לגבי הגורמים העומדים מאחוריהם", הסבירה.

בודו טרכטנברג העניקה גיבוי גם למדיניות הבנקים המערימה קשיים על המסחר בביטקוין, "לאחרונה עלו בציבור מספר תלונות על קשיים לכאורה שבנקים מערימים על לקוחות שמבקשים להעביר כספים מחשבון הבנק שלהם לצורך רכישת מטבעות וירטואליים. מעבר לסיכונים ללקוח, קיימים סיכוני ציות גם לבנק".

המשנה לנגידה הסבירה כי האופי האנונימי של המטבעות הווירטואליים מביא לכך שהם יכולים לשמש, ומשמשים, להלבנת הון, מימון פשיעה, וכדומה. לקוח שמבקש להעביר את כספו לבורסה כלשהיא שמוכרת מטבעות וירטואליים יכול בהמשך להעביר את הכסף בצורה אנונימית לכל גורם מפוקפק בארץ או בעולם. במידה והכסף ישמש למטרה לא ראויה, הבנק שביצע את ההעברה עלול לשאת באחריות כנגד רשויות חוק בארץ או בעולם.

לכן כל בנק נדרש להגדיר האם הוא נותן ללקוחות שירותים בתחום, ואם כן- כיצד ינהל את הסיכונים. הוראות הפיקוח על הבנקים מחייבות את הבנקים לנקוט באמצעי זהירות למניעת הלבנת הון ומימון פעילות טרור ולעמידה בכללי כח המשימה הבינלאומי - FATF.

כך, יש סימנים המחייבים את הבנקים להתייחס אל חשבונות של לקוחות כחשבונות בעלי סיכון גבוה. אחד הסימנים הוא פעילות גדולה במזומנים. בהקשר זה, העברה של מטבע וירטואלי שקולה להעברה של מזומן ולכן החשבון יכול להיחשב לכזה עם סיכון גבוה.

לדבריה, "בפיקוח על הבנקים הוקם צוות פנימי שבוחן ולומד את הנושא, והוא נמצא בתחילת העבודה. יש לציין שלא ניתן ללמוד הרבה ממה שקיים בעולם, שכן, ככל הידוע לנו, אף רגולטור בעולם לא הוציא הנחייה למערכת הבנקאית כיצד לפעול בהתייחס לפעילות של לקוחות במטבעות וירטואליים. אנו מעריכים כי הדבר מצביע על כך כי קיים קושי אמיתי במתן הנחיות גורפות למערכת באשר לדרך הנכונה לאמוד לנהל, ולנטר את הסיכונים הטמונים בפעילות זו.

''אי לכך, בשלב זה, הפיקוח על הבנקים לא יכול לתת מענה ללקוחות שהבנקים מסרבים לאפשר להם להמיר את הכסף שבחשבונם למטבעות וירטואליים. במידה ויימצא פתרון, הוא יצטרך להינתן במשותף עם הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ולהיות מקובל עליה", ציינה המשנה לנגידה.