מסתערים על החמ"ד

האם משרד החינוך יאפשר לארגונים תומכי גיוס בנות דתיות לצה"ל לפעול במוסדות חינוך דתיים? בארגון חותם מוטרדים: "טעות גדולה".

שמעון כהן , כ"ב בטבת תשע"ח

למצולמים אין קשר לידיעה
למצולמים אין קשר לידיעה
צילום: גילי יערי, פלאש 90



טוען....

בארגון חותם מזהירים כי גופים פלורליסטים לוחצים על משרד החינוך לאשר תקנה שעל פיה עמותות יקבלו תקציבים על מנת לשדל בנות דתיות להתגייס לצבא, וזאת בניגוד לפסיקת הרבנות הראשית ועמדת החמ"ד.

בראיון לערוץ 7 מסביר מנכ"ל הארגון, עמיטל בראלי, את הטענה הנדונה גם בין בג"ץ למשרד החינוך.

בדבריו קובע בראלי כי בעוד בתקופות קודמות ידע משרד החינוך להציב מול בג"ץ עמדה נחרצת לפיה אין בכוונתו להתערב בהתנהלות החמ"ד בשל העצמאות המוקנית לו בחוק, הרי שדווקא בתקופה הנוכחית המשרד הולך לקראת הארגונים דוגלי גיוס הבנות הדתיות לצה"ל ונערך לפרסום תקנה המותאמת לדרישותיהם.

בראלי פותח בתיאור הרקע לעתירה האחרונה שהוגשה לבג"ץ על ידי הארגונים המדוברים, ומספר: "רוב מוחלט של הבנות הדתיות במסגרות החמ"ד בוחרות לשרת שירות משמעותי דרך השירות הלאומי. יש קומץ בציור הדתי, ששייך בעיקר לקיבוץ הדתי, שרואים את השירות הצבאי כלכתחילה ואת השירות הלאומי כבדיעבד. כבר שנים רבות הם פועלים לשינוי תודעתי במסגרות החמ"ד".

"בעבר הם אמרו שרוצים לטפל רק בבנות שכבר התגייסו והייתה לכך תמיכה מקיר לקיר. מאוחר יותר הם אמרו שיטפלו בכאלה שרוצות להתגייס. בפועל מה שקרה הוא שהמשימה שלהם הייתה לייצר שינוי תודעתי אצל בנות רגילות, גם כאלה שלא בחרו להתגייס. לכן בחמ"ד לא איפשרו לאותם ארגונים להיכנס, כי הבינו שהם פועלים לשכנע את הבנות ולא כפי שהציגו את הדברים".

בראלי מציין כי ככל שהתחולל התהליך עליו הוא מדבר החלו רבנים שבתחילת הדרך תמכו ובירכו על פעילות הארגונים הללו, להסיר את תמיכתם זו מאחר ו"הבינו מה קורה בפועל. כעת רבנים בודדים בקצוות של הציבור הדתי הם שמעודדים".

ממשיך בראלי ומתאר כיצד לנוכח הנסיגה בכוחם של הארגונים החלו נציגיהם בקידום תקנה שתאפשר להם לפעול במסגרת החינוך הציוני דתי.

התקנה תאפשר מימון לפעילות שלהם בחמ"ד, אבל מעבר לזה יש שדר שהם פועלים כחלק מהחמ"ד ולכן השקיעו מאמצים רבים בקידום התקנה הזו, בישיבות בכנסת, בקמפיינים ממומנים ועוד".

"באחרונה, כשהרגישו שהחינוך הממלכתי דתי לא מעוניין להכניס את הפעילות שלהם כחלק מהחמ"ד אלא רק כגוף שניתן להזמינו להופיע במערכת החינוך אבל מבחוץ, פנו לשיטת הבג"ץ וכך הם מנסים לכפות על החינוך הדתית לקבל את אותם גופים מהחלון אחרי שנסגרה עליהם הדלת".

בעקבות העתירה לבג"ץ התבקש משרד החינוך להגיב לטענות ו"משרד החינוך הגיב ואמר שיש לחמ"ד עצמאות חינוכית המוקנית בו על פי חוק, ויש עמדה ברורה לחמ"ד שלפיה הבנים יופנו לכיוון של שירות צבאי ואת הבנות יפנו לשירות לאומי של שנתיים. העמדה הזו של החמ"ד נסמכת על הרבנות הראשית ורוב הרבנים בציונות הדתית, כך נכתב שם. העמדה הזו הפכה לבעלת תוקף בפני בג"ץ בעבר. גם בעבר טענו שזה לא שוויוני, אבל כיוון שיש חוק ברור שמסמיך את החמ"ד לשקול את השיקולים שלו הטענות נדחו".

לכאורה תשובה זו אמורה הייתה לתת מענה לעתירה, ואולם, כך מספר בראלי, "משרד החינוך קבע שלפנים משורת הדין אנחנו שוקדים על בניית התקנה שתאפשר לארגונים הללו לפעול במסגרת מוסדות החמ"ד, בניגוד לעמדת רוב ההורים והמשפחות".

האמירה הזו, מדגיש בראלי, אינה פרשנות אלא מדובר בתקנה שפורסמה בכתובים להערות הציבור. "זה מופיע באתר החמ"ד תחת הכותרת 'מבחנים לתמיכה של משרד החינוך לפעילות לא פורמלית למתן מידע הכוונה וליווי לתלמידות החינוך הדתי בנוגע לאפשרויות השירות הסדיר בצה"ל'. התקנה הזו כבר פורסמה", הוא אומר ומספר כי תוכנה של התקנה הוא כאמור לעיל, רצון לאפשר לבנות לשמוע את עמדות הארגונים תומכי הגיוס לבנות.

עוד הוא מעיר כי "כשרוצים לייצר תקנה שתהיה מותאמת לגוף מסוים יודעים לעשות זאת, וגם כאן התקנה נתפרה עבור אותם ארגונים בוותק, סוג פעילות וכו'. בתקנה הזו יש מעט ערפל, אבל כשבוחנים את הפרטים הקטנים די ברור לאן היא מובילה".

לדברי בראלי בג"ץ דורש תשובה עד ה-14 בחודש הנוכחי ועל המשרד יהיה לעדכן ולהבהיר למה לא מפרסמים את התקנה כתקנה מחייבת אלא כתקנה לעיון הציבור.

"אנחנו אומרים שאנחנו סומכים על מסגרות החמ"ד ולא צריך בסוגיות משמעותיות כל כך שבהן חשוב להכיר את הבנות עזרה מהחוץ. המחנכות והמורות יודעות לעשות את זה מצוין. מעבר לכך, גם הבנות וההורים ששולחים למסגרת החמ"ד מעוניינים בקווים מסוימים ובאמירות מסוימות של מערכת החינוך והניסיון של בג"ץ לכפות על אותן מסגרות חינוכיות את האג'נדה של הארגונים הליבראליים שנמצאים בקצוות הוא כפייה בלתי מקובלת.

''לכן אנחנו אומרים שאם מוסד חינוכי מעוניין בתכנים הללו הוא יוכל להזמין את הגופים הללו, אבל לשלב אותם כחלק ממערך החמ"ד זו טעות גדולה וגם פגיעה באמון ההורים ששולחים את הבנות לחמ"ד".

בדבריו מזכיר בראלי כי ארגונו, חותם, הציע סדרה של תיקונים לסיוע לבנות שהחליטו לבחור בגיוס לצה"ל ולא באפיק השירות הלאומי, אך מבלי לפגוע במסלול החמ"ד ותפיסתו המקורית.

כשנשאל אודות המציאות מהעבר מציין בראלי כי בתקופת שר החינוך הקודם, הרב שי פירון, המציאות הייתה טובה בהרבה. "האיום בבג"ץ היה כבר בתקופת השר הקודם שי פירון, והוא השיב בצורה ברורה שיש לחמ"ד עצמאות והוא לא מתכוון לגעת בזה. כשהייתה אמירה ברורה וחדה כולם ידעו להעריך אותה. הבעיה היא שכאשר יש סדקים בעמדה של משרד החינוך ויד היסוסים, יש הפעלת כוח כדי להבקיע את הסדקים הללו".

בראלי, לשעבר איש מפלגת "יחד", נשאל אם בסוגיה זו הוא יכול לקבוע שהמצב בתקופת הרב פירון היה טוב יותר מאשר בתקופת השר הנוכחי בנט, והוא משיב באופן נחרץ: "כן", ומוסיף: "בתקופת שי פירון הייתה הדיפה מוחלטת של כל העניין הזה, ובתקופת השר הנוכחי הדברים שונים".