ועדת הכספים של הכנסת עסקה היום (שני) בהסדרת המדיניות בפעילות ובשימוש במטבעות דיגיטליים.
בדיון נכחו יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני, ח"כ יצחק הרצוג שיזם את הדיון, ח"כ רחל עזריה, המשנה לנגידה ד"ר נדין בודו טרכטנברג, נציגת הרשות להלבנת הון, נציגי איגוד הביטקוין הישראלי, נציגי משרד האוצר, נציגי בנק ישראל ומומחים נוספים.
מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי קרא בדיון להקים מחדש את הועדה שעסקה בנושא ולהגדיר את ביטקוין כמטבע.
"הביטקוין יכול להוציא את הכוח ממוקדי כוח ריכוזיים ומגורמים מתווכים ולהעביר אותו לאנשים. כמו כן, מטבע כזה יכול להיות קל וזול לשימוש, מאובטח, פעיל באופן רציף, עמיד לאינפלציה ולשחיקת ערך, בינלאומי וכן שקוף – הרבה יותר מהמערכות המקובלות כיום", טען רוזנפלד.
לדבריו, "לתחום הזה פוטנציאל עצום – גם לעולם בכללותו ולמשק הישראלי בפרט. בשביל לממש את הפוטנציאל הזה, דרושה בהירות רגולטורית ומסגרת רגולטורית מתאימה, שתבנה מתוך הכרה במאפיינים היחודיים של התחום, ותהיה כזו שתמנע ניצול שלו לרעה ותסייע לרתום את החדשנות למטרה שלשמה היא נוצרה".
ראש האופוזיציה, ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, שיזם את הדיון אמר "כשאני שומע את הדור הצעיר, אפילו אצלי בבית, אני מבין שמשהו קרה - ויש דרמה עצומה בטכנולוגיה שנקראת בלוק צ'יין שמייצרת לך שוק סחורות קונה ומוכר מחוץ למתחם המדינתי ומחוץ לרשויות שלטון והיא יכולה להשפיע על העולם המסחרי והכלכלי באופן ארוך טווח, עד כדי לדעתי השפעה על קיומו של עולם הבנקאות, שלא נדבר על דברים אחרים".
"ישראל חייבת להתייחס לסוגיית המטבעות הקריפטוגרפיים הוירטואליים והדיגיטליים, ומה ההשפעה של זה על משק הבית הפרטי, על החיסכון הלאומי, על הרזרבות של המטבע, ובכלל על הבורסה, הרשות לניירות ערך והמדדים, שלא נדבר על ההשפעות בעולם המיסוי וכיו"ב", הוסיף.
לדבריו, "ב-2014 בנק ישראל מינה ועדה בראשות פרופ' זוסמן, ואותה ועדה לא שמענו מהן מסקנותיה ומה קרה איתה ואנחנו נרצה להבין האם אותו שולחן משותף יצר משהו או שמא הגיע הזמן שהוועדה תדרוש את השולחן הזה מחדש. צריך להתחיל לנוע לעבר ודאות ישראלית בנושא הזה, גם אם היא תיקח זמן, אבל ודאות שמייצרת ודאות אצל משקיעים, אצל יזמים, אצל אזרחים, וכמובן בכל מה שקשור למשק הישראלי".