חברי חוג הפרופסורים לחוסן מדיני כלכלי פרסמו גילוי דעת הקובע בבירור כי אין כל הצדקה בהרס ופינוי שכונת נתיב האבות בגוש עציון.
חברי החוג סיירו השבוע בשכונה, בחנו את העובדות בשטח ואת הקביעות המשפטיות לגביה ומצאו כי לאור העובדה שעל הקרקע הנידונה אין טענת בעלות מהצד הפלסטיני, החלטת בג"ץ אינה מוצדקת.
''העובדות שנמצאו במקום הן כי בלב גוש עציון, איזור שהוא בלב הקונצנזוס הישראלי, הוקמה שכונה חדשה בשטח לא מעובד ואשר אין שום טענת בעלות עליו. אזרחים ישראלים השקיעו את מיטב כספם לאחר בדיקה מדוקדקת", נאמר בגילוי הדעת.
''כמו ביישובים רבים משני צידי הקו הירוק הסדרת תב"ע לא הושלמה תוך כדי הבניה. לקראת הסדרה סופית של השטח על ידי המדינה, שטח היישוב אושר כאדמת מדינה. אולם חמש רצועות צרות (מטרים ספורים) הושארו בספק כיוון שנתגלו צילומי אויר מלפני שנים רבות שמעוררים ספק אם הרצועות עובדו''.
חברי חוג הפרופסורים כתבו בגילוי הדעת כי ''אין שום אדם המעלה דרישת בעלות על רצועות אלה. רצועות אלה נמצאות מתחת לחלק מן הבתים בשכונת נתיב האבות. הצעת בעלי הבתים להרוס את החלק של הבית שלפי המפה עומד על אדמה שלא אושרה נדחתה על ידי בית המשפט שהוציא פסק דין חוזר שדורש להרוס כל בית שנוגע בקרקע מסופקת. בכל מקום בעולם כולל במדינת ישראל, מי שבנה בחוסר ידיעה על רכוש אדם אחר, מנהל מו"מ עם הבעלים ומפצה באורח הגון את בעל הקרקע.
''כאן אין בעלים שעמהם יש לקיים מו"מ אולם התושבים מוכנים להפקיד כספי פיצויים למקרה שבעתיד יצוץ טוען לבעלות, אולם בית המשפט דוחה כל הסדר מקובל'', כתבו הפרופסורים ושאלו "מה קרה למקום הצדק בבית המשפט?''.
''לפי הבנתנו צדק משמעו למנוע אבדן בית למשפחות שפעלו בתום לב והציעו דרכים להעברת הקרקע המסופקת תוך שמירת הזכויות של בעלי זכויות. אין שום היגיון בדרישת בג"ץ לפתור בעיה לא קיימת באמצעות יצירת בעיה חדשה וודאית. כאן יש הצעת פתרון, ואולם התעקשות בית המשפט על הריסה, אין בה צדק, אין בה שום תרומה לשלטון החוק, ואין בה שום תרומה למעמדו של בית המשפט בעיני האזרח הפשוט".
את דבריהם הם מסיימים בקריאה לבית המשפט ''להחזיר את שם הצדק לשמו ולחדול מהריסת בתים שאין לה הצדקה''.