כדי לחטא ידיים, צריך לפתוח אוזניים

הרב שמואל רסקין - שליח חב"ד לבודפשט ורב הקהילה הישראלית בעיר, מפרסם בכל יום חמישי "פוסט שבועי". הנה הפוסט לפרשת "וארא״.

הרב שמואל רסקין , כ"ד בטבת תשע"ח

הרב שמואל רסקין
הרב שמואל רסקין
צילום: חב"ד קרן אור

מהיום הראשון בו התחלנו לפעול כשלוחי הרבי מליובאוויטש בהונגריה, בנוסף לפעילות עם הקהילה הישראלית המקומית המונה מאות משפחות, אנו פועלים עם הסטודנטים הישראלים הלומדים רפואה בבודפשט באוניברסיטת "סמלוויס".

זכינו ללוות אלפי ׳דוקטורים׳, ללמוד יחד על התייחסות התורה וההלכה לרפואה ולשמוח יחד איתם עם סיום הלימודים והיותם לרופאים מומחים בישראל. הקשר המיוחד ממשיך גם בישראל והייתה לי הזכות לחתן רבים מהרופאים החדשים כדת משה וישראל.

בשנים האחרונות הצטרפו אלינו לשליחות הרב שמואל וריקי פייגין אשר הקימו בית חב״ד מיוחד לסטודנטים בדברצן. והרב שלום ואסתי אייזנברגר המנהלים את בית חב״ד לסטודנטים בבודפשט, בבתי חב״ד אלו מתקיימים שיעורים ואירועים מיוחדים רק עבורם, ומשמשים כבית חם הרחק מהבית.

באמצע המאה ה-19 התפשטה בבית היולדות במזרח אירופה מחלה בשם "קדחת הלידה". המחלה גרמה לתמותה חמורה שהגיעה עד לשליש מהיולדות. לאחר מחקר מעמיק שערך איגנץ סמלוויס, רופא נשים יהודי אוסטרו-הונגרי, הוא סבר כי המחלה נגרמת בשל זיהום מדבק וניתן לצמצם את התפשטותו על ידי שהרופאים יחטאו את ידיהם ומכשיריהם בחומר מחטא. סמלוויס טען כי המגיפה מתפשטת באמצעות סטודנטים לרפואה שעובדים בנתיחת גופות של מתים ומעבירים מהם זיהום אל החולים ולכן הכרחי לנקוט בחיטוי מקיף.

למרות שתיאוריית סמלווייס צדקה בבירור ותמותת היולדות במחלקה שתחת ניהולו צנחה לאפס, דחו הרופאים בווינה את דבריו בזלזול. הוא פרסם את תגליתו בספר אך ביקורות צוננות שברו את רוחו. ביולי 1865 הוא סבל מהתמוטטות עצבים ואושפז בבית חולים פסיכיאטרי ולאחר שנהג באלימות, הוכה על ידי אנשי הצוות ומת מפצעיו.

הפרשה הפכה לדוגמה, כיצד דעות קדומות של אנשי המקצוע גורמות לעצירת ההתפתחות המדעית. סגירת העיניים ואטימת האזניים גרמו למותן של אלפי נשים, במחדל עצום.

פרשתנו, פרשת וארא, מספרת לנו שהעם היהודי לא שמע למשה רבינו כאשר בישר להם על הגאולה הקרבה ובאה, "וידבר משה כן אל בני ישראל. ולא שמעו אל משה, מקוצר רוח ומעבדה קשה". מדוע הם לא היו מסוגלים להקשיב לבשורה כה יפה ומשמחת? ובכלל, מה מפריע לבני אדם להקשיב לאנשים אחרים ולדעות שונות?

מסביר הרמב"ם בספרו מורה נבוכים: "סיבות המחלוקת בעניינים שונים: אחת מהן היא אהבת הניצוח (יהירות ועקשנות) המונעת את השגת האמת. ועוד סיבה היא ההרגל, כי האנשים בטבעם אוהבים את מה שהתרגלו בו ונוטים אליו״. זאת אומרת שמעבר לבעיות אופי, ישנו חסם נוסף להקשיב לדעה שונה: אנו כפותים להרגלים ולצורות המחשבה שהתקבענו בה, הרבה יותר קל להביע זלזול בעמדה שונה, מאשר לצאת מאזור הנוחות ולהקשיב לגישת חיים אחרת.

ההקשבה היא אחד הכלים החזקים ביותר שיש לנו בכדי לחזק את מערכות היחסים שלנו, הן בחיינו האישיים והן בחיינו המקצועיים. למרות הקושי הטבעי לקבל דעה שונה, חז"ל דגלו בקיום קשרים חבריים המחייבים שיתוף והאזנה, חבר טוב יודע להעיר ולהאיר התנהגות שזקוקה לתיקון או החלטה לא נכונה שהתקבלה בפזיזות.

החכמה אינה מצויה אצל אדם אחד בלבד, ולכן דיון לימודי ופורץ דרך, חייב להיעשות בשיתוף עם 'חברותא'. הקשבה היא לא רק תכונה מולדת, אלא יכולת נרכשת, בכוח תרגול ועבודה עצמית.

שבת שלום,
הרב שמואל רסקין
חב"ד קרן אור בודפשט