הקלטת נתניהו:
רכילות צהובה או בעלת עניין לציבור?

פרופ' אביעד הכהן מנתח את סיכוייו של יאיר נתניהו לנצח בתביעה, אם יגיש כזו, נגד מי שהקליט אותו. "יש כאן גם היבט של בגידה באמון".

בני טוקר , כ"ח בטבת תשע"ח

יאיר נתניהו
יאיר נתניהו
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נערכים לתבוע את הנהג שככל הנראה הקליט את יאיר נתניהו בעת שעבד במשרד ראש הממשלה, והדליף את ההקלטה לחדשות 2.

פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, מסביר כי בית המשפט יצטרך לקבוע האם המקליט בגד באמון שניתן בו.

''אני חושב שכל מי ששמע את ההקלטה צריך פשוט להתפלץ", אומר הכהן בפתח דבריו, ''אוי ואבוי לנו גם אם לא היה מדובר בבן של ראש ממשלה וקל וחומר כשמדובר בו ובחברים שלו. הסגנון, התוכן ולא פחות מזה גם המילים עצמן.

"לגבי ההקלטה עצמה, יש כאן את ההיבט של בגידה באמון. בהנחה שמי שהקליט את ההקלטה לא היו שני המשוחחים הראשיים אלא המאבטח או הנהג אז יש כאן גם בעיה של שבירת אמון. אדם שכאשר הוא נמצא בחברת מאבטח והוא לא עושה את זה מרצונו החופשי אלא מישהו כופה את הדבר הזה עליו וברגע שאותו אדם מועל באמון שלו אז זה משהו פגום בהיבט המוסרי ומעבר לכך בהיבט החוזי".

פרופ' הכהן מציין כי על פי החוק, אם המקליט לא היה צד בשיחה ייתכן כי ביצע הקלטת סתר האסורה לפי החוק. "זו עבירה חמורה ביותר אבל התנאי לכך הוא שאותו אדם שהקליט לא השתתף בשיחה. השאלה היא מה זה השתתף? האם זה רק להיות נוכח במקום או השתתפות אקטיבית שהוא היה חלק מהמדברים?

''זאת שאלה שלא תמיד ברורה, צריך לבחון אותה לאור הנסיבות הספציפיות כי לא אני הייתי שם ולא אתה אז צריך לחכות ולהמתין לחקירת המשטרה, לראות מה יעלה בחקירה".

מלבד האזנת סתר, בית המשפט יצטרך לתת את הדעת גם לפגיעה בפרטיותו של יאיר נתניהו, ''אין פוגעים בצנעת חייו של אדם כאשר הכוונה היא לכל מיני דברים אינטימיים, דברים שאדם משמיע בדרך כלל בחוג משפחתו לבני אדם הקרובים אליו אבל הוא לא מעוניין שהם יצאו החוצה.

''בסיפור של הגנת הפרטיות יש בחוק הגנות מסוימות, לדוגמא כאשר הצורך בפרסום העניין גובר על הצורך בחיסיונם אז בהחלט יכול להיות שלמרות שהיתה פגיעה בפרטיות עדיין אותו אדם שפגע בפרטיות נהנה מהגנה מסוימת".

לדבריו שאלת הפגיעה בפרטיות אל מול הצורך של הציבור לקבל את המידע היא שאלה קריטית, "הפגיעה בפרטיות היא גם עבירה פלילית וגם עבירה אזרחית, זאת אומרת שניתן לתבוע גם בנזיקין וגם בהליך פלילי והתנאי לכך הוא שאכן התגבשו נסיבות כאלה שלא היה עניין ציבורי בפרסום הדברים.

''גם בחוק איסור לשון הרע יש הרבה הגנות, כמו הגנת תום הלב שקובעת שבמקרים שבהם היה עניין לציבור הדבר הזה מהווה הגנה מעבירת חוק לשון הרע".

פרופ' הכהן מעריך כי יהיו אנשים שיטענו שההקלטה של יאיר נתניהו היא עניין חשוב לציבור, "זה שיש לזה רייטינג זה לא מעלה ולא מוריד, השאלה היא האם היה כאן אינטרס ציבורי ותלוי את מי אתה שואל, יש אנשים שיסברו שיש עניין לציבור שידע על מה מתבזבזים כספי הציבור, כספי האבטחה של אנשים שהולכים למקומות כאלה, ויהיו אחרים שיאמרו שמכיוון שהאבטחה נכפתה על בנו של ראש הממשלה אז אין בזה שום עניין לציבור".

"אני מעריך שבמקרה הזה גם אם היה כאן לשון הרע מבחינת התוכן אז עדיין תעמוד הגנת תום הלב למפרסם הדברים מכיוון שיבואו ויאמרו שיש עניין לציבור, ופה בתי המשפט פרשו את העניין הזה של עניין לציבור בצורה מאוד רחבה. גם אם אתה ואני לא חושבים שיש עניין כאן לציבור מספיק שבעיני האדם הסביר יש עניין לציבור בפרסום הדברים".

פרופ' הכהן מסביר ששאלת התשלום על הקלטת אינה עניין לדיון משפטי, "השאלה אם אדם קיבל כסף או לא זו שאלה אתית לכללי האתיקה של התקשורת ורשות השידור. עניינים של אתיקה ומוסר מוטב להם שיישארו מחוץ לבית המשפט, זה ענין של הכרעות חברתיות הייתי שמח אלמלא כלי תקשורת היו משלמים על דברים כאלה ולא על דברים אחרים.

''אני חושב שתקשורת עצמאית היא דבר מאוד חשוב הנושא הזה של זכות הציבור לדעת, ועדיין זאת לא הפקרות, אסור להיגרר למחוזות צהובים. אך שוב - השאלות האתיות אין מקומן בבית משפט".