אייכלר: אכזריות בלשכת הגיוס

ח"כ אייכלר סיפר כי תלמיד ישיבה שחלה במחלת הסרטן קיבל הודעה מלשכת הגיוס כי מעמדו כבן ישיבה בוטל. סא"ל צחי רביבו: נפיק לקחים.

חיים לב , כ"ח בטבת תשע"ח

ישראל אייכלר
ישראל אייכלר
צילום: חזקי ברוך

הוועדה לפניות הציבור קיימה דיון בכשלים הביורוקרטים המקשים על בחורי ישיבות בלשכות הגיוס.

לדברי יו"ר ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), תלונות רבות הגיעו לוועדה על כך שהמענה הניתן דרך המוקד של 'מיטב' אינו יעיל דיו ובמקרים רבים פנייתם איננה מתקבלת או לחילופין התייצבותם לא נרשמת במערכת.

"הפניות הטלפוניות של המלש"בים ( מלש"ב - מועמד לשרות ביטחון) מגיעות למוקד טלפוני, דואר, פקס או מייל. על פי הנוהל, הפונה צריך לקבל תשובה. בפועל זה לא קורה. מהפניות שהגיעו לוועדה עולה כי פונים מתקשים להשיג את מוקד 'מיטב', ופקסים שנשלחים - לא מתקבלים. במקרים אחרים, בחורים הגיעו ללשכת הגיוס ולאחר מכן הודיעו להם ש'הם כלל לא הגיעו' ועליהם להתייצב שוב ושוב. כלומר, התייצבותם לא נקלטה במערכת", טען אייכלר.

"רק היום נחשף מקרה מצער של בחור החולה במחלה הנוראה. אביו של החולה (שנפטר לפני כשבועיים) שלח מספר מכתבים להבהרת מצבו של הבן. בנוסף, הרופאה כתבה אף היא מכתב ללשכת הגיוס, ולמרות כל זאת, אנשי לשכת הגיוס הודיעו בטלפון על ביטול מעמדו כבן ישיבה. זו דוגמה אחת אכזרית לכשלים הרבים במערכת הפניות של לשכת הגיוס.

"ישנם מקרים בהם מיטב פונים בהודעה טלפונית למלש"ב בפקודה שיגיע תוך 48 שעות ללשכת הגיוס. בדרך כלל השיחות מתבצעות להורי הבחור, וכשהוא רוצה אחר כך לחזור ולקיים שיחת בירור, אין לו למי לפנות".

סא"ל צחי רביבו סגן מפקד מיטב הגיב על המקרה החמור של החולה: "אני מוסר את תנחומיי למשפחה. נלמד להפיק לקחים. מפקד הלשכה התקשר לאביו של הבחור והתנצל. לגבי שאר התלונות, המוקד עבר שכלול משמעותי. שידרגנו את הטכנולוגיה כך שהיום מתאפשר לנו לקבל יותר שיחות בו זמנית. בכל יום אנו מקבלים קרוב לשבעת אלפים פניות בנושאים שונים".

הוועדה אף דרשה להנחות את גורמי הצבא להנפיק אישור לכל מתייצב. נציגי הצבא אמרו כי רק מי שמבקש אישור - יקבל. אייכלר הודיע כי יפנה ל'וועד הישיבות' להורות לבחורים לדרוש אישור לאחר כל התייצבות או הגשת מסמך על מנת למנוע טרטורים וקריאות חוזרות.

בהמשך עברה הוועדה לעסוק במעמדם של בני מהגרים. אייכלר אמר כי "הנושא אינו מוסדר כראוי. בני מהגרים שמגיעים לארץ לפני שמלאו להם 17 שנה, נשללת זכותם למעמד בן מהגרים. מדוע בחור ישראלי מחויב בגיוס בגיל 16 ואילו את הפטור לבן מהגרים מעניקים רק מגיל 17. התלמידים שמגיעים לארץ אינם מודעים לכך ומתחייבים בגיוס"

במהלך הדיון העלה יו"ר הוועדה את תלונות הבחורים שאינם מורשים להגיע לצו ראשון בליווי הורה, ובכלל, אינם מודעים לזכויותיהם המשפטיות. "על הצבא לפרסם את הזכויות המגיעות להם, כמו להגיע עם הורה מלווה במקרים בהם ישנה סיבה מוצדקת לכך".

יו"ר הוועדה דרש מנציגי הצבא לבצע מספר שינויי מבנה על מנת לייעל את המערכת ולמנוע הישנות מקרים כמו אלו שאירעו בעבר: "עד היום העברנו את הפניות שהגיעו אלינו ללשכת שר הביטחון. זהו נוהל מורכב. כמו"כ, הוועדה מבקשת לקבוע נוהל לאישור אוטומטי על קבלת מסמכים ומתן אישור על התייצבות למניעת תקלות.

"אנו מבקשים שהחיבור לפקס יהיה זמין עשרים וארבע שעות ביממה, ושגם שם יתקבל אישור אוטומטי לאחר שליחת מכתבים. במקרים של פניה למלש"ב בטלפון, יינתן שם ומספר טלפון ישיר ללא צורך בהתקשרות מסובכת דרך הקווים העמוסים.. הוועדה דורשת להסיר את המגבלה של גיל 17 מבני מהגרים ולאפשר להם כבר מגיל 16 לבוא לארץ ללא חובת גיוס".