אתי אנקרי: עברתי לשיר בפני נשים בלבד

השבוע התקיים באוניברסיטת בר-אילן הכנס "שירו לו שיר חדש": השפעות תרבותיות על מוזיקה יהודית עכשווית.

ערוץ 7 , כ"ט בטבת תשע"ח

אתי אנקרי בבר אילן
אתי אנקרי בבר אילן
יח"צ

באוניברסיטת בר-אילן התקיים השבוע כנס מיוחד תחת הכותרת "שירו לו שיר חדש", בנושא השפעות תרבותיות על מוזיקה יהודית עכשווית.

את הכנס פתח הרב פרופ' דניאל שפרבר, נשיא המכון הגבוה לתורה בבר-אילן, שאמר כי "המוזיקה היא מסוג האמנויות הרוחניות ביותר. זוהי הרמוניה של קולות שונים שלפעמים מנוגדים ולפעמים משלימים והכל יוצר אחדות. עולם המוזיקה הוא רובד חיים המהווה תוספת למילים ומעלה את המילה בדרגה נוספת. יש טעם נוסף לתפילה כאשר היא בנעימה מסוימת, דוגמא לכך היא, הגדולה שבתפילת 'כל נדרי', שבה המנגינה תופסת מקום חשוב ביותר".

הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת ההסדר ברמת גן ומרצה במדרשה, עסק בדבריו בשימוש שיש למוזיקה ככלי בעבודת ה'.

הרב שפירא תיאר בהרצאתו אירועים וקבוצות בהן נהוג לשיר במשך שעות בהזדמנויות של תפילה והתוועדויות ודיבר על החוויה הדתית של הקבוצה השרה בהזדמנויות אלו. כמו כן עסק הרב בשינויים המתרחשים במוזיקה המושמעת באירועים אלו, משירה וניגון למוזיקה הכוללת שימוש בכלי נגינה מודרניים ובאמצעים טכנולוגיים שונים, ובהתקבלות של מנגינות חדשות אלו בקרב המתפללים.

האורחת המרכזית בכינוס היתה המוזיקאית והזמרת אתי אנקרי שספרה בראיון אישי לד"ר טובה גנזל, ראש המדרשה, על החוויה שלה כיוצרת המשלבת מוזיקה עם יהדות.

"קשה להסביר מהו שיר", אמרה אנקרי, "זה סוג של ירידה לעומק הנפש ועליה עם הצלילים מעלה מעלה. דוד המלך כתב המון שירים בכל יום. 150 פרקי התהילם שנשארו לנו הם היצירה שכתב לעם ישראל. שאר שיריו היו שייכים לנשמתו".

לשאלתה של ד"ר גנזל, האם יש מתח בין 'כבודה בת מלך פנימה' לבין הופעה על במה, כיצד חיים את הקונפליקט הזה והאם יש פתרון הרמוני, ענתה אנקרי "גדלתי בבית מסורתי. לא שמעתי על האיסור להופיע בפני קהל, אבל עם השנים זה קיבל פנים חדשות. כשעולים על במה, עולה אתך משהו נוסף, הגאווה, היא כמו בגד נוסף לגוף. כל אחד צריך לבדוק כיצד הוא פותר את זה. בשלוש שנים האחרונות עבדתי על אלבום טוניסאי של שירת נשים ועברתי לשיר בפני נשים בלבד".

ד"ר אבי גלבוע, ראש המחלקה למוזיקה, שיתף את הקהל בתופעה המרתקת של וידיאו קליפים חרדיים, שהפכו נפוצים ופופולריים מאוד בחמש - עשר השנים האחרונות. תוך ניתוח קליפ של אחד הזמרים המובילים בזמר הפופ החסידי, הראה ד"ר גלבוע מהם התהליכים החברתיים והתרבותיים המובילים את היוצרים החרדים להשתמש במדיית הווידאו-קליפ שמקפלת בתוכה ערכים מערביים-חילוניים.

דביר שפיגל, זמר ויוצר ובוגר המחלקה למוזיקה, הדגים כמה מהלחנים שנכנסו לתפילות השבת בקהילות אשכנז בישראל. בין היתר, סיפר דביר על ניגונים של הרב שלמה קרליבך ועל השפעת המוזיקה האמריקאית על לחניו וכן על לחנים של לואי לבנדובסקי שהושפע גם מהמוזיקה המערבית הקלאסית. ניגונים אלו נטמעו בתפילותיהן של קהילות רבות בישראל.

פנינה וינטראוב, מוזיקאית ותרפיסטית במוזיקה, דברה על התופעה של הקמת להקות רוק של נשים דתיות, תופעה שהחלה בטפטופים לפני כעשרים שנה והגיעה לשיאה בשנות ה-2000. פנינה, שבעצמה הייתה ממקימות להקת רוק מעין זו (אשירה), דברה על המוטיבציות, על ההשפעות התרבותיות שמובילות תופעה זו ועל מקומה של מוזיקה של נשים לנשים בציבור הדתי-לאומי בישראל.

את הכנס הנחתה ד"ר איילת סיידלר, סגנית ראש המדרשה