האם הטרגדיה של האבות הגרושים תימשך?

בפני האבות הגרושים נפתחה הזדמנות לשנות את מצבם, עם מינויו החדש של ח"כ קיש בוועדת הפנים. ספק רב מאוד אם יבינו זאת. דעה.

גיל רונן , ה' בשבט תשע"ח

אבות בכתום (ארכיון)
אבות בכתום (ארכיון)
צילום: רויטל פינץ'

בפני האבות הגרושים נפתחה ממש היום הזדמנות בלתי חוזרת לשנות את מצבם. למרבה הצער, ספק רב אם הם יבינו זאת.

רובם הגדול ממשיך לשים את יהבו על תיקון "חזקת הגיל הרך” באופן שיקבע את ההורות השוויונית כברירת מחדל בגירושין.

מאבקם זה נמשך כבר יותר מ-12 שנים, כאשר מי שמובילים אותם בכיוון זה הם ארגונים זדוניים, שבעצם רוצים לבטל את מעמדם של האבות והאמהות כאפוטרופוסים על ילדיהם.

הסברנו זאת כאן פעמים רבות ולא נחזור על הדברים.

כעת מתכתשים הפעילים בינם בין עצמם לגבי הפשרה שהושגה בין ח"כ יואב קיש לח"כ שולי מועלם-רפאלי, בנושא חזקת הגיל הרך. רבים מותחים ביקורת על קיש, על כך שנכנע כביכול לארגוני הנשים והסכים לפשרה.

זה עצוב, כי מלכתחילה לא היה שום סיכוי להעביר את התיקון שהאבות הגרושים דורשים. הסיבה, מעבר להרכב הקואליציוני, היא שכלל הגברים מוצבו בתודעה הישראלית כחבורת רוצחים בפוטנציה. הדימוי האלים דבק בהם והם מסכימים לזה, ולא נוקפים אצבע נגד הדבר.

ממתי יש לרוצח זכויות כהורה? מי בכלל מתייחס לרוצחים? מה פתאום לתת להם שוויון במשהו? שיגידו תודה שהם לא בכלא.

הפצע הפתוח

מה עשתה ח"כ מועלם בכל פעם שהופעל עליה לחץ בנושא חזקת הגיל הרך? טענה שאיימו עליה, שפגעו במכוניתה או במכונית של ח"כ רחל עזריה. טענות שאין להן כל סימוכין ואפילו תלונה במשטרה לא הוגשה בגינן.

למה היא עשתה זאת? כי זה הפצע הפתוח של הגברים. הפצע הפתוח הוא הדימוי של אנשים אלימים ורוצחים, ושל הנשים כקורבנות חסרות ישע שלא מסוגלות לפגוע בזבוב. בכל פעם שרוצים לפגוע בגברים, חוזרים אל הדימוי הזה.

איך הושג היתרון הזה? באמצעות עשרות שנים של שטיפת מוח ונתוני כזב המוזנים ישירות לווריד של הציבור באופן יומיומי.

כפי שרשמתי בפתח הדברים – בפני האבות הגרושים נפתחה ממש היום הזדמנות בלתי חוזרת לשנות את מצבם. הסיבה אינה הפשרה על החוק לשינוי הגיל הרך. הסיבה היא שח"כ קיש התמנה כעת ליו"ר ועדת הפנים, שאחראית על המשטרה.

המאבק של הגרושים, אילו נוהל באופן מקצועי ונכון, היה מתמקד כעת שם. בניטרול הכוח שיש כיום לכל אישה, להביא למעצרו של כל גבר שהיא באה עמו במגע כלשהו. למרבה הצער, הסיכוי שארגוני הגרושים יבינו זאת אינו גדול. וזו הטרגדיה. ייתכן שדרוש עוד דור של סבל בכדי שיתעשתו.

הכותב הוא אב לשניים ויו"ר תנועת המשפחה.