אלעזר שטרן
אלעזר שטרןצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, קיימה היום (ג') דיון בתקנות שירות ביטחון העוסקות בבחינת מתן פטור לבנות מטעמי הכרה דתית.

כזכור, סעיף 40 לחוק שירות ביטחון מסדיר את נושא הפטור מחובת שירות ביטחון מטעמי הכרה דתית. הסעיף קובע כי הפטור יינתן לכל מיועדת לשירות ביטחון (מלש"בית) שהצהירה כי טעמים שבהכרה דתית מונעים ממנה לשרת בשירות ביטחון, כי היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו, וכן כי אינה נוסעת בשבת.

תיקון 18 לחוק ביקש לפשט את ההליכים בדבר ביטול פטור מטעמי הכרה דתית, במקרה בו חדלו להתקיים במלש"בית התנאים שבשלם ניתן לה הפטור מחובת שירות ביטחון.

על פי תיקון 18, הפטור מטעמי הכרה דתית יכול להתבטל גם במצב שבו יש למפקד הבקו"ם יסוד ממשי להניח כי המלש"בית נהגה באופן שאינו תואם מהותית תנאי מהתנאים שעליהם הצהירה.

במקרה זה על הפוקד להודיע למלש"בית על כוונתו להגיש בקשה לביטול הפטור, אל הוועדה לבחינת הפטור, ולאפשר לה, תוך 30 ימים, להציג לו את טענותיה. הפוקד אף יודיע לה על אפשרותה להשמיע טענותיה בעצמה, או בלוויית מי מטעמה, בפני הוועדה.

במקרה והפוקד לא שוכנע מטענות המלש"בית, או שהיא לא התייחסה להודעתו, יוכל הפוקד להגיש לוועדה בקשה לביטול הפטור, תוך שהוא מודיע על החלטתו לעשות כך למלש"בית.

בתקנות שהובאו לאישור הוועדה המשותפת, נקבע הרכבה של הוועדה לבחינת פטור מטעמי הכרה דתית, המתמנה על ידי שר הביטחון. בין השאר נקבע כי ההרכב הוועדה, בראשות מי שכיהן כשופט או מי שהיה כשיר להתמנות לשופט, יכלול חמישה חברים, בהם גם נציג ציבור שימונה בהמלצת הרבנים הראשיים וכי לפחות שניים מבין חברי הוועדה תהיינה נשים.

התקנות גם קובעות את לוחות הזמנים וסדרי הדיון בוועדה ולהחלטותיה. כך, למשל, הוועדה אמורה לקיים את הדיון בבקשה ולתת את החלטתה תוך כחודש, מיום שהומצאה למלש"בית בקשת הפוקד לביטול הפטור, או עד חודשיים, במקרים מיוחדים.

חברי הכנסת ביקשו בתחילת הדיון הסברים על המצב הקיים כיום, בשנים שבין אישור החוק ובטרם אושרו התקנות, בכל הקשור למתן הפטור ולביטולו.

סא"ל צחי רביבו מאגף כח האדם בצה"ל אמר כי בשנת 2017 הוגשו כ-17 אלף תצהירי דת וניתנו כ-15 אלף פטורים, לאחר בדיקה, שמבצעים גורמים בצבא, ומחוצה לו, למשל ברשתות חברתיות של המצהירות.

סא"ל רביבו נשאל לגבי הפער והשיב כי לא הביא עימו נתונים מדויקים של הפילוח, אך יש בנות שביטלו את ההצהרה והחליטו להתגייס, יש חלק שלאחר הבדיקה הראשונית בעניין הודיעו על ביטול ההצהרה ויש כאלה שלאחר השלמת הבדיקה הוחלט שלא לתת להן פטור.

סא"ל רביבו, הבהיר, לבקשת הח"כים, כי לא היה מקרה אחד בו ניתן פטור, ואז בוטל.

סרן איתי מלמד מהפרקליטות הצבאית הסביר לחברי הכנסת כי השינוי המשמעותי בתקנות הוא האפשרות של הליך מנהלי לביטול הפטור, בניגוד להליך היום, שהינו פלילי, ומשום כך לא בוטל אף פטור. לשאלת חברי הכנסת מדוע לא הייתה אכיפה פלילית אמר "הוגשו תלונות למשטרה על תצהיר שקרי, אבל למשטרה יש את שיקולי החקירה שלה, ואלה לא הבשילו לכדי הגשת כתב אישום על ידי הפרקליטות".

עו"ד דרור גרנית מהייעוץ המשפטי לממשלה הוסיף: "בפעמים הספורות והבודדות שנעשה בהליך הפלילי שימוש – הפעם אחרונה בשנות ה-80, בתי משפט אמרו שמדובר באכיפה בררנית וביטלו את כתב אישום, ומשום כך הפרקליטות החליטה לא להשקיע בזה משאבי אכיפה".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) שאל את סא"ל רביבו מה היקף הנערות שמסיימות כל שנה מוסדות לימוד דתיים, ומשהשיב סא"ל רביבו שמדובר בכ-15 אלף נערות, אמר ח"כ שטרן "כלומר 17 אלף זה גם מצהירות שלא למדו במוסד דתי. לא על הבנות הדתיות מדובר פה, שלהן החליט המחוקק לתת אפשרות לא לשרת, אלא על אלה שמנצלות את הקלות הבלתי נסבלת של הפטור".

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אמר כי "יכול להיות שיש ויכוח את מי צריך לגייס ואת מי לא, אבל כולם מסכימים שאסור לשקר. הרכב הוועדה צריך להכיר מספיק את הציבור הדתי כדי לדעת לבחון באמת מי דתיה ומי לא, ולא בטוח שההרכב המוצע עונה על כך".

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) סיפר "מהיכרותי את הנושא, אני יודע שיש בנות שהצבא הגיע למסקנה שהן לא דתיות וביטלו להן את הפטור. אי אפשר לבוא ולומר שבתקופה הזו לא היה כל ביטול. לוועדה הזו התקנות הגיעו לא מכבר, אנחנו בקושי יודעים מה שכתוב שם, ואני מבקש זמן להתייעץ עם חברי בכדי להגיע להחלטה".

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) ציינה כי "אם יש מקרים מובהקים של בנות שקיבלו פטור, והוא בוטל, אז אנא הבא אותם בפני הנציגים של הצבא שיושבים כאן, ונברר זאת כי הם טוענים בלהט שלא כך".

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) אמרה בדיון "הוועדה שיש בתקנות היא חשובה בקונספציה שלה, ואני לא נגדה, וכשם שחברותיי מנסות לערער על כמה נשים שיהיו בה, אז גם יכול להיות ועדה של שני אנשים – נציג אכ"א ונציג רבנות – ובלבד שתהיה לאותה נערה זכות שימוע. הנציגים הללו חייבים להיות מסוגלים לענות על השאלה המורכבת של מיהו דתי".

יו"ר הוועדה, ח"כ אבי דיכטר מהליכוד, סיכם: "הדיון היה סוער מהצפוי, ונקיים דיון נוסף בקרוב, בו נתחיל בהקראת התקנות, ונשאף גם להצביע עליהן. לדיון זה אני מבקש לקבל מצה"ל את פילוח 2000 המלש"ביות שלא קיבלו פטור ב-2017, כדי שיהיו לנו פרופורציות על מה אנו מדברים".

"אני גם מבקש לקבל התייחסות מפורטת ממשרד הביטחון לגבי הצעות חברי הכנסת לשינוי התקנות, ובפרט לגבי האפשרות של לפחות שלוש נשים בהרכב הוועדה. כמו כן, אם מגבילים את הרבנים הראשיים ב-60 יום למנות את נציגיהם, מן הראוי לבטל זאת, או לחייב את שר הביטחון באותו לוח זמנים".