"אני מרגיש שאני נכנס לפסח הרבה יותר משוחרר, פחות כבול למציאות הממשית-חיצונית". הרב קרוב
"אני מרגיש שאני נכנס לפסח הרבה יותר משוחרר, פחות כבול למציאות הממשית-חיצונית". הרב קרובצילום: שלומי בוצר

על דמותו ופועלו החינוכי של הרב זאב קרוב שהלך היום לעולמו שוחחנו עם ראש ישיבות בני עקיבא, הרב חיים דרוקמן.

"הוא היה מתלמידי החכמים המיוחדים שבארץ ישראל", אומר הרב דרוקמן המציין את הנעימות שבה התנהל ובה העביר את מסרי האמונה שלו. "הוא באמת היה מחנך בעל שיעור קומה. הוא ידע להביא דברים שייקלטו בלבבות רבים של הנוער ולא רק של הנוער".

עוד מוסיף הרב דרוקמן ומעיר כי הרב קרוב זצ"ל "היה רב ציוני דתי בכל רמ"ח ושס"ה. הוא הזדהה עם מדינת ישראל וחי את תהליך הגאולה בכל העוצמה. הוא היה בעל אמונה גדולה מאוד. כשאני חושב עליו, על העין הטובה שבו. הוא ראה את הטוב במציאות שלנו, הוא ראה את הטוב בנוער שלנו וזו הסיבה שידע לדבר אליו כי דיבר אל הטוב שבו וידע לרומם את הטוב שבו ולהוציא מן הכוח אל הפועל את הטוב שבו".

אותה עין טובה באה לידי ביטוי גם כאשר נפצע בנו, אהרון, באורח קשה כל כך. "זה לא יאומן. הוא לא רק שראה בעצמו את הנס האדיר של בנו, אלא שהוא לקח את הנס הזה והבין שמן הראוי להרבות על ידו קידוש ה', הן בכתב והן בעל פה. הוא דיבר על כך בכל מקום וכתב על זה את הספר, וכל מה שעשה הכול לשם שמים".

משנתו החינוכית של הרב קרוב זצ"ל התמקדה בחינוך מתוך נועם ונעימות. הרב דרוקמן מדגיש כי לצד "הנקודה הזו של הנועם והעין הטובה" לא היה הרב קרוב איש של ויתור על עמדתו ודעתו, "הוא היה איתן בדעתו. הוא לא היה מסופק בדעתו. הוא עמד על דעתו, אבל ידע להעביר את דעתו בצורה נעימה כפי שנדרש מתלמיד חכם שבארץ ישראל שנקראים נועם".

הרב מציין כי בעבר הרחוק יותר הזדמן לו להיפגש לא מעט עם הרב קרוב, ואולם בימי מחלתו ובתקופה האחרונה "צר לי אבל לא התעניינתי במצבו ולא יצא לי לבוא בדברים אתו".

לציבור הרחב ולציבור המחנכים קורא הרב דרוקמן לפעול ברוחו הנעימה והמיוחדת של הרב קרוב ולהשלים בכך בחיים את החסר הגדול שהותיר אחריו בפטירתו, וזאת תוך שימוש בחומר הרב שהותיר אחריו הרב קרוב בכתובים ובעל פה.