לא נוסעים בירוק

הסבל שנגרם לתושבי ירושלים ממצב התחבורה הציבורית בעיר הבירה מצליח לאגד סביבו את כל המגזרים למאבק משותף

דביר עמר , ב' בשבט תשע"ח | עודכן: 14:43

הפיצוי לנוסע עומד על 50 שקלים. אוטובוס אגד בירושלים
הפיצוי לנוסע עומד על 50 שקלים. אוטובוס אגד בירושלים
צילום: יואב ארי דודקביץ, פלאש 90

"המצב קטסטרופה. כל הזמן אוטובוס מתבטל או לא מגיע בזמן. אתה נמצא בחוסר ודאות, יגיע או לא יגיע, ואולי הוא הגיע ודילג עליך", כך מספר דוד, אברך בישיבה בירושלים שנוסע בקביעות בקווי האוטובוסים בבירה.

"בתוך העיר יש לי בעיות עם קו 15 למשל, שאין לך מושג אם אפשר לסמוך עליו שיגיע, וגם הקווים מחוץ לעיר כמו 465 ו‑467 היו פעמים שלא הגיעו".

דוד החליט לא לעבור על הנושא בשתיקה. "כשהאוטובוס לא מגיע אני מחכה לאחד שאחריו, וכשאני עולה לאוטובוס אני פונה לנהג ושואל אם האוטובוס הקודם לא הגיע. התשובה של הנהגים היא שבתחנה הבאה אפשר יהיה לדעת אם האוטובוס הקודם הגיע או לא. כשאנחנו מגיעים ורואים תחנה מלאה באנשים, הנהג מודה שכנראה האוטובוס לא הגיע, ואז אני שולח להם מייל עם תלונה ומקבל פיצוי, בדרך כלל על סך חמישים שקלים. אם אני נוסע ביחד עם אשתי, אז הפיצוי יכול להגיע למאה שקלים".

לפי דו"ח שהוציא משרד התחבורה על ביצועי נסיעות של חברת אגד לשנת 2017 בירושלים, עולה כי אלפי נסיעות לא מתבצעות מדי חודש. כך למשל באוקטובר 2017 לא בוצעו 20 אלף נסיעות מתוך כלל 176 אלף הנסיעות בירושלים, 11 אחוזים מכלל הנסיעות. לשם השוואה, בחיפה באותו חודש לא בוצעו 2,121 נסיעות שהם כשני אחוזים מכלל הנסיעות. יש לציין כי לפי החוק החריגה המותרת היא שניים וחצי אחוזים.

"התוצאה של הנתונים האלה היא שציבור הנוסעים בירושלים ממתין זמן ממושך בתחנות שלא בצדק, וכמו כן נגרמת צפיפות רבה שאינה מכבדת צורת אדם ובמקרים רבים אף דילוגי תחנות", אומר ישי בלך, יו"ר ועדת תחבורה במינהלים הקהילתיים ירושלים, המאגדת כמה שכונות כמו רוממה, סנהדריה ובית וגן. "היו חודשים שעל הנייר נראתה כביכול מגמה של שיפור, אך כשצללנו לדו"חות של אותו חודש, גילינו שפשוט דיללו ב‑20 אלף את מספר הנסיעות. למשל, קו 16 יוצא מדי יום ב‑8:40, אז ביום שני כתוב שהוא אמור לצאת, ואילו בשלישי כתוב שהוא לא אמור לצאת. ככה הם כביכול עומדים ביעדים, אבל אין באמת שיפור".

ישי בלך מגיע מהמגזר החרדי, אך מתברר ששיתוף הפעולה בסוגיה זו חוצה מגזרים. "נכון שהציבור החרדי זו אוכלוסייה שיותר אקוטי לה התחבורה הציבורית, אך זו תופעה שסובלים ממנה כלל הציבורים בעיר", אומר אלעד מלכא, חבר מועצת העיר ירושלים מטעם סיעת התעוררות. "כדי לרכז את התלונות ולפעול בעניין הקמתי קבוצת פייסבוק בשם 'אגד watch', קבוצה שבה חברים כ‑1,200 ירושלמים. מי שיעלעל בדף הפייסבוק שלנו יוכל למצוא פוסטים רבים שמועלים לקבוצה מדי יום בסוגיה עם סיפורים מכל המגזרים על הסיוט של התחבורה הציבורית בירושלים".

מלכא ובלך פנו יחד לחברי כנסת, ביניהם בצלאל סמוטריץ' ואיתן כבל, בבקשה לסיוע לתיקון המצב. הפעילות המאומצת שלהם גרמה לכך שבשנת 2017 התקיימו בכנסת שני דיונים בנושא התחבורה בירושלים, והוגשו חמש שאילתות בעניין ממגוון רחב של ח"כים כגון מיקי לוי, איילת נחמיאס ומנחם אליעזר מוזס. מישור פעילות נוסף הוא תביעה ייצוגית שהגיש מלכא נגד אגד.

סנונית חיובית

על מי מוטלת האחריות לליקויים בתחבורה הציבורית בירושלים? בעיריית ירושלים מסירים אחריות. ראש עיריית ירושלים ניר ברקת סירב לענות לשאלות 'בשבע', והגיב בקצרה כי "כל נושא ההחלטות על התחבורה הוא של משרד התחבורה". "ברקת לצערנו לא בסיפור", מסביר מלכא, "הוא מדבר על הרכבת הקלה, אבל הוא לא אומר מה יקרה בחמש עד שמונה השנים שיעברו עד שתוקם רכבת קלה בכל העיר".

"מצב התחבורה בירושלים משתפר. בדו"חות הבקרה האחרונים יש עלייה ברמת דיוק גבוהה, בתשואות בנסיעות ובביצוע", אומר בתגובה דרור גנון, מנהל בכיר באגף תחבורה ציבורית במשרד התחבורה. "אנחנו פועלים במספר מישורים ותמריצים כדי להגדיל את מלאי הנהגים, במדינת ישראל בכלל ובירושלים בפרט. אנחנו מעריכים שאחרי הרבעון הראשון השנה המצב ישתפר, ונוכל להכניס נהגים. נתנו גם אישור להביא נהגים מהצפון לירושלים. כמו כן משרד התחבורה ומשרד האוצר עושים כמה פעולות שישפרו משמעותית את מצב הנהגים בארץ, ובכללם חברה שאמורה לקצר באופן משמעותי את תהליך ההכשרה והעמידה בתנאים לנהגים חדשים, תוספת מענקים ושיפור תנאי ההעסקה".

את תוכן הדו"ח שפורסם דוחה גנון לגמרי. "הדו"ח הזה הוא התחשבנות מסחרית על קילומטרים עם המפעיל, ולפני עיבוד. הוא לא מייצג את הביצועים או אי ביצועים של אגד בירושלים. מה שקובע זה דו"חות הבקרה שמפרסם משרד התחבורה. כל שימוש אחר לציבור מטעה את הציבור ולא מייצג", מסכם גנון. אלא שלמרות הטענות, מלכא ובלך מתעקשים שהנתונים מדויקים. "באותה טבלה אומנם קיים מדד של קילומטרים, אבל כתובים שם במפורש גם נתונים על נסיעות שלא בוצעו", אומר בלך. יש לציין כי גנון, שלא מסתמך על הדו"ח, מודה כי דרוש תיקון במצב התחבורה באוטובוסים בירושלים: "אין ספק כי בעתיד יהיו שינויים בעניין האוטובוסים בירושלים".

פתרון מסוים שכן הצליחו להביא מלכא וחבריו הוא פתיחת שישה קווי מוניות שירות בעיר, כפי שהודיע השבוע משרד התחבורה. "אני שמח שמשרד התחבורה מכיר בצורך של ירושלים במוניות שירות", אומר מלכא, "עצם הכנסת מוניות השירות לעיר הוא התחלה של החלשת מונופול התחבורה של אגד בעיר. רשימת הקווים עוד לא מלאה ויש מקום לשיפור, אבל זו סנונית חיובית ראשונה מזה זמן רב שמשרד התחבורה מעניק לירושלים. עכשיו המשרד צריך להשלים את המהלך, להוסיף עוד קווי מוניות שירות ולהוציא 20 אחוזים מקווי אגד למכרז. בכך נתחיל לפרק את הריכוזיות בתחום התחבורה בעיר ונתחיל לראות תחרות על איכות השירות לנוסע".

מחברת אגד נמסר בתגובה כי "מאפייני התחבורה בירושלים הם מאתגרים ומושפעים באופן תדיר מהפגנות, חסימות כבישים, ביקורי אח"מים, אירועים ביטחוניים, הפרות סדר, אירועים לאומיים ועוד. לכל אלה השפעה מהותית על הגעת הקווים בזמן לתחנות הביניים. בנוסף לכך, יש לציין כי בסוף שנת 2017 נקלעו נהגי אגד בעל כורחם להפגנות החרדים הרבות, ואף נאלצו להתמודד עם סיטואציות מסכנות חיים, כגון חסימת אוטובוסים, פגיעה באוטובוסים ובנהגים עצמם. נוסף לכך, קיים מחסור חריף ומתמשך של כ‑3,500 נהגים בתחבורה הציבורית כולה ובכלל זה באגד, וזה נובע בעיקר ממדיניות ממשלתית שפגעה, בין היתר, במעמד הנהג ובמבנה התגמול שלו. לכן, אנו סבורים כי למרות המאמצים הרבים שאגד עושה בנושא, לרבות ניוד נהגים מדי יום מדרום הארץ להפעלה של קווי השירות בירושלים, ראוי לפעול כדי לתת עדיפות לתחבורה הציבורית בירושלים, לרבות פתיחה של נתיבי תחבורה ציבורית ואכיפה משמעותית בהם, באופן שיאפשר להיטיב את השירות למשתמשי התחבורה הציבורית בעיר".

Dvir794@gmail.com