מנכ"ל משרד התפוצות:
"מתרחשת קטסטרופה היסטורית"

פרופ' ידידיה שטרן: "אני לא חושב שישראל צריכה להתחשב בכל דבר ביהדות התפוצות, אבל בנושאי דת ומדינה המצב שונה".

רעות הדר , ז' בשבט תשע"ח

סדנת מדינת הלאום
סדנת מדינת הלאום
צילום: גל ארבל

אמש (שני) נערך כנס סיכום הסמסטר של סדנת מדינת הלאום במכון הישראלי לדמוקרטיה, שעסקה בשנה האחרונה ביחסים שבין מדינת ישראל ליהדות התפוצות.

פרופ' איתמר רבינוביץ מאוניברסיטת תל-אביב, לשעבר שגריר ישראל בארה"ב, טען כי "היכולת של מדינת ישראל להגיע להישגים בוושינגטון היא בעיקר תוצאה של הלובי היהודי. לישראל השפעה רבה בארצות הברית, אבל בשל הנטייה הבוטה של ממשלת ישראל לאחרונה, לשבור את הכלל המקודש שלא להזדהות עם אף צד פוליטי, נוצר ניכור בחלק גדול מהקהילה היהודית המביע ביקורתיות רבה ביחס לטראמפ ולערכים שהוא מייצג''.

לדבריו, ''המגמה הזו מרחיקה חלקים גדולים, בעיקר בדור הצעיר, וכל מי שבמגע עם הקהילה הזו, חש בהבדל".

דביר כהנא, מנכ"ל משרד התפוצות, אמר כי "הדור הנוכחי בתפוצות כבר לא נדרש לתמוך 'בפרויקט הציוני' משום שהתנועה הציונית השלימה את החלום הגדול, ולכן זהו דור שלא מרגיש את אותו הקשר כמו בדור ההקמה''.

כהנא הזהיר, ''בדור הזה מתרחשת קטסטרופה היסטורית- 85% מהיהודים מאבדים את הרצון להיות חלק ממשפחת העם היהודי ואנחנו חייבים לפעול. בנושא משבר הכותל, גם אם ח"כ יצחק הרצוג היה ראש הממשלה, התוצאה הייתה זהה. אני בעד מתווה הכותל, אבל למצביעי מפלגת הליכוד, יש עתיד והעבודה לא מספיק אכפת מהנושא הזה".

סלי מרידור, שגריר ישראל בארה"ב ויו"ר הסוכנות היהודית לשעבר, אמר כי "המצב מורכב גם מעל וגם מתחת לפני השטח. ישראל מרכזית מאוד בחיי הקהילות היהודיות, ומצד שני יש עלבון גדול. מדובר בכאב גדול וצורב של זלזול, כולל בסוגיה של היחס לנשיא הנוכחי בארצות הברית, שהוא שונה בין הישראלים ליהודים בארצות הברית.

''היכולת לקיים את הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות הוא המבחן הציוני הגדול ביותר במאה ה-21, ולכן חייבים לעשות מהלכים, כמו הכנסת סעיף תקציבי המפרט את ההשפעה על העם היהודי בכל חוק שעובר בכנסת", הסביר מרידור.

פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר כי "חוק הלאום כולל התייחסות מרחיבה ליהדות התפוצות, שהיא לכאורה חיובית. אבל חודש אחרי שהוא נולד, ישראל ירתה כדור בראש לכל הערכים שמוזכרים בו- גם בביטול מתווה הכותל וגם בנושא הגיור.

"אני לא חושב שישראל צריכה להתחשב בכל דבר ביהדות התפוצות, אבל בנושאי דת ומדינה המצב שונה. מדובר בסוגיות שמעסיקות את כל היהודים בעולם וצריך להגיע לפשרה שרוב הישראלים ורוב יהודי התפוצות רוצים בה".

שירה רודרמן, מנכ"לית קרן רודרמן, אמרה כי "הקהילה היהודית בתפוצות עסוקה בשנים האחרונות יותר בנושאים של זהות וביכולת להתקיים באופן עצמאי כלכלית, משום שהצעירים עוזבים את הקהילות והם לא בהכרח עוסקים בקשר שלהם עם מדינת ישראל.

''התשתיות שהיו בעבר לא קיימות היום- קק"ל והסוכנות היהודית למשל, לא מייצגות יותר את כלל יהודי העולם וצריך להתמודד עם הסוגיה הזו. אין יותר מספר מצומצם של גורמים שאיתם יש לנהל שיח ביהדות ארצות הברית, אלא קבוצות רבות ומגוונות", ציינה רודרמן.