'נחטפו גם ילדים אשכנזים'

סרט שיוקרן בשבוע הבא ב'כאן 11' מציג את מה שנראה כקצה קרחון בפרשה מושתקת של העלמת תינוקות ופעוטות אשכנזיים בשנות החמישים.

שמעון כהן , ז' בשבט תשע"ח

האם שואלת לאן נעלם התינוק צבי
האם שואלת לאן נעלם התינוק צבי
צילום: כאן 11

השיח סביב ילדי תימן ומה שעלה בגורלם גועש בשנתיים האחרונות, אבל לפרשה ההיא יש גם נספחים.

סרט שיוקרן ב'כאן 11' בשבוע הבא יובא סיפורו של צבי רטיג, פעוט בן למשפחה אשכנזית, שגם הוא נעלם בשנות החמישים.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם עידית בן שימול, בימאית הסרט המבוסס על סיפור משפחתי שלה עצמה, ומדבריה עולה השאלה אם מדובר בתופעה מושתקת שכללה מאות ילדים ואולי מעבר לכך. על סרטה 'חדל להיות תושב' היא מספרת: "התלוויתי לאימא שלי שהתחילה לשאול שאלות על אח שלה שידוע היה לה שנפטר כשהיא הייתה בגיל שלוש. היא חיפשה היכן הוא קבור וגילינו במשרד הפנים שהסטטוס שלו הוא חדל להיות תושב ובמקום מסוים הוא הוגדר כמי שהיגר מהארץ בגיל 11. בעקבות המשפט הזה יצאתי לחקור את העניין ללא כל ידע בסיסי מוקדם".

"הסרט הוא המסע של אימא שלי לבית המשפט כאשר היא מעלה תקדים של דרישה לפתוח חלקה שהחברה קדישא הצביעה עליה כמקום קבורתו", אומרת בן שימול שאינה רוצה לחשוף את אחריתו של הסרט, אך רומזת שהסוף אינו טוב מבחינתה של המשפחה. "יש חלקת ילדים. שם יש כשלושים מצבות. לפי המצבות הקיימות ממפים את השטח כדי לאתר איפה ככל הנראה הוא נקבר. הלכנו כמה פעמים עם כמה אנשים שהצביעו על אותה נקודה ואימא אמרה שאם נפתח ונראה עצמות נוכל לשים מצבה".

מדבריה עולה כי כפי שסיפרו עולי תימן והמזרח גם סבה וסבתה הגיעו לבית החולים ושם נאמר להם שהילד נפטר, אך גופה לא נמסרה להם. סרטה הוא למעשה מסע אישי יחד עם אימה לפענוח הפרשה כאשר מומחים מכל תחום הנוגע לעניין מתלווים למסע זה. "אחת העדויות היא של יהודית היבנר, שהייתה אחראית על הרישומים במשרד הפנים והתברר שזו עדות שחסויה לשבעים שנה. ניגשתי אליה לבית האבות. פגשתי אישה דמנצית לחלוטין שאמרה שזה מוזר, היה ברור שאין עם מי לדבר".

השיח המשפחתי סביב הפרשה החל כבר באירועי יהוד. בן שימול מספרת כי הדיווחים נשמעו לאמה מוכרים ודומים לאלה שהכירה ממשפחתה, היא שאלה את אמה שלה אם ראתה קבר של אותו אח פעוט ונענתה בשלילה. "סבתא לא חשדה, אבל לא אהבה לדבר על המתים שמתו כאן בארץ ועל המשפחה שהוכחדה בפולין. אחרי שהיא נפטרה אימא החליטה לחפש כחשבון נפש אישי שלה".

בן שימול מדגישה בדבריה כי אמה ניגשה למסע החיפוש מתוך גישה נאיבית ופטריוטית, "היא מאמינה במדינה. היא אמרה שהיא רוצה לנקות את המדינה ולשם כך לפתוח את הקבר".

בסרט עולה האופן בו נהגה המדינה מול המשפחות הללו ובן שימול מספרת על מאה ושלושים משפחות אשכנזיות שאליהן הגיעה ושמעה סיפורים דומים. עד כה נאספו בוועדות השונות 1035 מקרים שרובם נגעו ליוצאי תימן והמזרח וברישומי העמותות השונות מדובר במעל אלפיים מקרים, שליש מהם תימנים.

בדבריה מציינת בן שימול ציטוטים המובאים בסרטה מפיהם של אישים כבן גוריון ואחרים אודות היחס המתנשא לעולים, ולהערכתה גם לגישה זו היה חלק ותרומה לפרשה ההיא, "האימהות נתפסו כמזיקות לילדים ושצריך לבודד אותן מהילדים".

"נלחמתי על זה שיוציאו את הקיטלוג לתימן. זה היה נוח לראות בזה משהו תימני אבל הפרשה רחבה הרבה יותר", היא אומרת ומספרת כי משפחות אשכנזיות רבות "לא ניגשו לוועדות, והיום כשיוצאים עוד ועוד סיפורים הם מתחילים לקשר ולהתקשר. במחנות התימנים היו בתי תינוקות והכריחו את האמהות למסור ילדים לבתי תינוקות, מה שלא נעשה אצל המזרחיים והאשכנזים, וכך היה קל יותר להוציא את הילדים מהאמהות".

הסרט כולו יוקרן ב'כאן 11' ביום רביעי הבא.